סוף שמח לסיפור המאבק לחיים של מיכל לביא בת ה -12 מראשון לציון

השבוע שבה לישראל מיכל לביא בת ה -12 שריגשה רבים מתושבי העיר במהלך השנה האחרונה לאחר שעברה השתלת לב מוצלחת בארה"ב. הניתוח התקיים בחודש ספטמבר והצריך תקופת אשפוז של חצי שנה לאחריה החליטו הוריה בעצה אחת עם הצוות הרפואי כי תישאר בארה"ב לפרק זמן נוסף של מספר חודשים על מנת לוודא שהלב החדש נקלט היטב בגופה. לחברים המכרים וכלל התושבים שהתעניינו בשלומה של מיכל, כתבה תמר: "מיכל הייתה בסכנת חיים לפני ולצערנו גם אחרי ההשתלה והתמודדה ועדיין מתמודדת עם הרבה אתגרים. היא נמצאת בתהליך החלמה, ובו מכשולים שהציבו אותנו בפני חוסר וודאות והרבה חשש. אבל מיכלי, היא לביאה אמיתית ואנחנו המשכנו להאמין בה לחזק אותה ולתמוך לאורך כל הדרך. השנה הראשונה אחרי השתלת לב היא שנה של סיכויי דחייה גבוהים, למרות השחרור, היא תעבור טיפולים יומיים ובדיקות ללב בתדירות גבוהה. נמשיך להיות במעקב, בתקווה לחזור הביתה, לישראל בקיץ הקרוב. תודה לכל מי שדאג, התעניין ופתח את הלב". ואכן, השבוע שבה מיכל הקטנה ארצה כשהיא מחייכת חיוך גדול של הכרת תודה לכל מי שהתגייס עבורה במהלך השנה החולפת. האם תמר, ביקשה להעביר מסר מרגש לתושבים שעוקבים אחר מסע ההחלמה של בתה: "אנחנו שמחים לבשר ולעדכן שממש לא מזמן, נחתנו בארץ גם אנחנו עדין המומים ובעיקר מאוד נרגשים. כשנסענו לפני  כשנה, היו לנו המון חששות, לא ידענו איך המסע של מיכל יהיה והאם זו תהיה הבחירה הנכונה. המחשבה לעזוב הכל בארץ ואפילו לתקופה זמנית ומצד שני, ידענו שאנחנו חייבים להציל את מיכל. זה היה מסע מטלטל, עם המון עליות וירידות אבל מיכלי שלנו לא ויתרה ונלחמה. גם הרופאים בארה"ב נלחמו. בגוף של מיכלי הושתל לב חדש, שנה של טיפולים, ביקורים בבי"ח והמון עבודה בבית. עכשיו אנחנו פה, ממשיכים את המסע והפעם קרובים מתמיד לאנשים שאוהבים ומחבקים אותנו. תודה לכל מי שהיה שותף במסע, אין לתאר כמה אנחנו מעריכים את כל התמיכה שהורעפה עלינו. כרגע אנחנו בבידוד קצת זמן לעכל את כל המסע. מתרגשים ונרגשים להתחיל מחדש, הפעם בארץ".   "אין לנו אפשרות לשלוט על האסון" באמצע החיים, ללא כל התראה מוקדמת תמר כהן לביא מראשון לציון ומשפחתה מצאו עצמם במאבק להצלת חייה של מיכל הילדה החייכנית הלומדת בבית הספר "עדיני" בעיר. בחודש יוני אשתקד התעוררה מיכל באמצע הלילה מכאב חד בחזה הוריה הבהילו אותה בדחיפות אל מיון בית החולים שניידר בפתח תקווה, שם חלה התדרדרות מהירה ובלתי מוסברת במצב לבה של הילדה. הרופאים גילו כי מיכל הקטנה החלה לסבול מאי ספיקת לב שהלכה והחריפה ובהמשך בישרו להוריה של מיכל כי הם נאלצים להרדים אותה ולחבר אותה למכונת 'אקמו' בשל חולשתו הרבה של ליבה. מיכל עברה ניתוח להשתלת לב מלאכותי במהלך שהיווה פתרון נקודתי עד אשר יימצא לב שתהיה אפשרות להשתיל בגופה. לאחר שהוריה הבינו כי התור בארץ ארוך מאוד והלב המלאכותי עשוי לסכן את בריאותה של מיכל, הם החליטו לעשות הכל על מנת לאפשר לה לעבור השתלה בחו"ל. עם מציאת בית החולים המתאים בארה"ב, פתחו ההורים בקמפיין מימון המונים כאשר הם קוראים לציבור לחתום על כרטיס 'אדי' שיאפשר הצלת חיים. בריאיון ל"גל גפן" אמרה תמר באותם ימים: "אני אומרת שאנחנו במצב בעייתי כי האסון של מישהו אחר, הוא השמחה הגדולה שלנו אבל אין לנו אפשרות לשלוט על האסון. אנחנו לא הורגים אף אחד, אבל אם אנשים צריכים לקבל החלטה אם לתרום את האיברים של המשפחה שלו חשוב שיהיו מודעים למשמעות. כיום אין מספיק מודעות וצריכים להבין שאדם שנפטר הרבה אנשים יכולים לחיות מהאיברים שלו. זה יכול לתת שמחה למשפחות שלהם ואיכות חיים למושתל". עוד הוסיפה האם הנרגשת: "אני רוצה לעודד אנשים לחתום על כרטיס 'אדי' זה פשוט מציל חיים של אנשים. בן אדם שמת יכול במוות שלו לעשות את החסד הכי גדול שיש. אני חתומה על כרטיס וגם בעלי כבר שנים ארוכות. הרבה לפני המקרה של בתי הבנתי את החשיבות של תרומת איברים". מיכל היא נכדתו של חבר המועצה הוותיק ויו"ר ועד העובדים לשעבר בעיריית ראשל"צ, ציון כהן שאמר השבוע ל"גל גפן": "במשך שנה חיכינו לרגע הזה בכיליון עיניים. אנחנו מודים לכל התושבים שהתפללו לשלומה של מיכל, שהביעו תמיכה שנתנו לנו עזרה מבורכת ואנחנו מאוד שמחים שהגענו ליום שהיא חזרה בריאה ושלמה לישראל. זו הייתה שנה מאוד קשה עבורי, ממש לא היה לי חשק לעשות כלום ואני מאוד מקווה שיהיו לנו רק שמחות מעכשיו". מיכל ואמה. מתוך דף הפייסבוק "להציל את מיכל"