"הולכת עד הסוף"

רונן דמארי

  כבר 35 שנה שלימור שולב, כוריאוגרפית ומנהלת בית ספר למחול באגף תרבות בחברה העירונית ראשל"צ, עומדת מאחורי הפקות גדולות בארץ ובחו"ל. כיום היא מתמקדת בעיקר בסטודיו שלה. שולב היא בוגרת מגמת המחול של ווינגייט ורקדנית לשעבר ב"בת דור", שאמנם החלה לרקוד בגיל צעיר, אך לא חשבה שזו תהיה הקריירה שלה. היא זוכרת מופעים שראתה כנערה ובהם התחילה לומר לעצמה "גם אני יכולה לעשות את זה". אגף התרבות בחברה העירונית ראשון לציון מהווה בית שני עבורה, בו היא פועלת שנים. פסטיבל המוסיקה ראשון לציון המתקיים זאת השנה ה-32, מתחדש בהתאם למדיניות של ראש העיר רז קינסטליך, ולראשונה נבנה מתחם מוסיקה במיוחד לילדים בגן המושבה, אשר ינגיש את אירועי הפסטיבל לכל המשפחה. במתחם יתקיימו שפע של פעילויות תרבותיות מוסיקליות בכניסה חופשית – סדנאות יצירה והכנת כלי נגינה, אטרקציות רבות, מתקנים מוסיקליים ענקיים, פעילויות אינטראקטיביות והופעות של טררם סטא-גא-דיש ומיכל הקטנה.  

"הכי קל להביא אמנים מבחוץ, אבל לשלב כוחות מקומיים שעושים את העבודה בעיר עצמה, מרים את קרנה של העיר כעיר מבצעת, יוזמת וכשרונית, ולדעתי השילוב הזה חשוב מאין כמותו"

  "הכי קל להביא אמנים מבחוץ", אומרת שולב, "אבל לשלב כוחות מקומיים שעושים את העבודה בעיר עצמה, מרים את קרנה של העיר כעיר מבצעת, יוזמת וכשרונית, ולדעתי השילוב הזה חשוב מאין כמותו". במהלך הקריירה הענפה הובילה שולב את צוותי המעודדות של מכבי ת"א ומכבי ראשל"צ ולקחה חלק באירועים משמעותיים, תרבותיים ולאומיים, בהם טקס פתיחת המכביה ה-18, "פלאשמוב" הגדול בארץ, יום הולדת 80 לשמעון פרס, ואירועי מחול בניצוחה שהתקיימו בתקופה שאחרי רצח רבין, במצב של אווירה ציבורית כואבת ומפוחדת של אותם ימים. "חודש אחרי רצח רבין התקיים כנס 'תנועות הנוער אומרות שלום', היא נזכרת, "היתה אוירה של פחד והיסטריה, ולכנס הגיע פרס. עמדנו שם במשך שעות בתור כדי להיכנס, אחרי בדיקות קפדניות וארוכות". הופעות עם אמנים היו חלק ניכר מפועלה לאורך השנים – מהתוכנית "קצפת" עם מיכל ינאי בערוץ הילדים של שנות התשעים, דרך קליפים והופעות של רוני "סופרסטאר" ואחותה יעל דואני, דנה פרידר, עבודה עם בימאים גדולים דוגמת רן צחור, ג'קי בכר ורוני אבירם, והפקות בחו"ל. לימור שולב. צילום: פרטי "אני כל פעם מופתעת מחדש" בסטודיו שלה רוקדות ילדות צעירות בנות 3-4, נערות ונשים בגילאי 20+."אני חסידה גדולה של משמעת", היא מעידה על עצמה, "אבל כזו שמשלבת הנאה ומקצועיות יחד". המשמעת מאופיינת מבחינתה בהופעה מסודרת, עבודה אינטנסיבית, שקט ומשמעת עצמית גבוהה. מלבד כלים מקצועיים, חשוב לה להנחיל את ערכי קבלת האחריות והעבודה בקבוצה. "אני מנסה לבנות רקדנים עם יכולות גבוהות ואמירה אישית, ולנתב את הילדים למקום שנכון להם ושבו הם יכולים להצליח. אחרי הכל, זה לא בית ספר, אלא מקום שבאים אליו מרצון, משלמים עליו ומצפים לקבל מכלול עם ערך מוסף". בזמן הלימודים בווינגייט סבלה מפציעה קשה, שהשביתה אותה מפעילות במחול לתקופה של שנה. היא מספרת שבימים ההם ודאי לא היו חוזרים מפציעה כזו, ולמרות ניתוח קשה הצליחה לחזור לפעילות מלאה. "זו עבודה קשה מאוד", היא מודה, "שכללה ועדיין כוללת הרבה חזרות, לחץ, ואחריות גדולה. הרבה פעמים זה להשקיע את כל כולך בעבודה. עם כל זה, אני מסתכלת אחורה בסיפוק ואומרת לעצמי שהייתי עושה את זה שוב. אני כל פעם מופתעת מחדש איזו השפעה הייתה לי על חייהן של הבנות שלימדתי". העצמה נשית ופמיניזם הם ערכים שקיבלו ממנה בנות רבות. "הן ראו אישה קרייריסטית, מישהי שהולכת עד הסוף ומאמינה מאוד במה שהיא עושה. האופן שבו הן מקבלות דברים בחיים מושפע מהלמידה והיישום של אחריות ומשמעת, וזהו ערך מוסף חשוב שהענקתי להן, מעבר לעוד ריקוד". במבט לאחור היא אומרת כי "כוריאוגרפיה הוא בהחלט משהו שצריך ללמוד, ועם זאת, לדעתי זה משהו שנולדים איתו מבחינה רעיונית. משהו שאני רואה אותו בדמיון, ואחר כך מיישמת אותו".   לימור שולב. צילום: פרטי