אחרי העיסוק האינטנסיבי בהלכות הקרבנות ובהלכות הפרט והחברה, התורה מסכמת את ספר ויקרא בפרשת "בחוקותי". רוב המפרשים והרמב"ן בראשם, רואים את התורה פונה פה לאומה ולחברה כולה כעם ולא לפרטים. הפרשה פותחת בברכות התלויות בחוקות התורה שבין אדם לחברו ונשמור את המצוות שבין אדם למקום, ולאחר מכן לעונשים באם נמאס בחוקות התורה. הברכות מחולקות לחמישה חלקים. החלק הראשון עוסק בפוריות הארץ ותבואתה. החלק השני עוסק בברכת הביטחון האישי והכלכלי "וישבתם לבטח בארצכם". החלק השלישי עוסק בניצחון על האויב "ורדפתם את אויבכם". החלק הרביעי עוסק בריבוי "והפריתי אתכם והרביתי אתכם". החלק האחרון מביא את אלוהים להתהלך בתוכנו ולהשכין פה את שכינתו "והתהלכתי בתוככם". מה שלא מובן מפשט הפסוקים, הוא כל מה שקשור לביטחון הלאומי? הרי אם "וישבתם לבטח בארצכם", מדוע צריך את הברכה העוקבת "ונתתי שלום בארץ?" אם יש שלום בארץ מה מהות הברכה הבאה "ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו"? ניתן לפרש את הפסוקים ולהבינם על רקע קיומנו פה במדינת ישראל. פרנסה טובה יש בישראל ולעיתים יש פרנסה טובה יותר בגלות, אך ישיבה לבטח יש רק בישראל. ישיבה לבטח הינה התחושה העמוקה כי אתה לא זר, וכי אתה באמת בארצך. זו כוונת הפסוק והדגש שבו. השלום שבברכה השנייה עוסק בינינו לבין עצמנו. הפסוק מדבר על "ונתתי שלום בארץ" שוב הדגש הוא על ארץ ישראל ועל הארץ פנימה. התורה קובעת כי אם נלך בחוקיה, הרי שהשלום בין העדות והפלגים יהיה מוחלט. במצב של אחדות פנימית קיימת הרתעה צבאית חיצונית עצומה למדינת ישראל ואז מובטח שלא רק שלא יהיה ניסיון לתקוף אותנו אלא אפילו חרב לא תעבור בארצנו בדרך לארץ אחרת. אך אם יש שלום מה כוונת הפסוק "ורדפתם את אויבכם?" כבר מספר ויקרא ברור כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, ולכן לעיתים נצטרך לרדוף את אויבנו. בין הסיפורים הידועים של הקרבות ברמת הגולן בתחילת מלחמת יום הכיפורים, בולטים הקרבות של קהלני מג״ד גדוד 77 בעמק הבכא בצפון הגולן, ושל "כוח צביקה" שבעזרת טנק אחד ולעיתים שניים, בלם טור סורי חטיבתי על ציר הנפט בדרך למחנה נאפח במרכז הגולן. סיפורים אלו הינם הפרשה שלנו בדור שלנו. "ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו". בקרב הבלימה היחס היה אפילו פחות מאחד לעשרים -חמישה למאה. המסרים המרכזיים מהפרשה הם כי תחושת בטחון אמתית תהיה לנו רק פה במדינת ישראל, המפתח לצמיחה הוא השלום הפנימי ואם נקפיד על השלום שבתוכנו נחזק את ההרתעה.