ימי ספירת העומר קרבים לסופם וביום ל"ג בעומר, נוהגים להפסיק את מנהגי האבלות לפיהם חל איסור לערוך טקסי נישואין, ממעטים עד כמה שניתן מביטויי שמחה כמו שירה וריקודים, נמנעים מלבישת בגד חדש ואין מסתפרים. אולם לל"ג בעומר יש גם משמעויות עמוקות יותר. במהותו, מציין ל"ג בעומר מדרגה רוחנית חשובה שהאדם עובר בדרכו הרוחנית במהלך השנה. על פי הקבלה, ביום זה האדם מסיים באופן תיאורטי את תיקון הנשמה שלו, שלב המכונה "תיקון בכוונה". עתה הוא מוכן לתיקון אקטיבי של הנשמה, להוציא מהכוח אל הפועל הלכה למעשה את שלמד על עצמו, עד אשר מגיע גמר התיקון בחג השבועות. אז לכבוד החג המשמח, הנה שישה דברים שחשוב על ל"ג בעומר.
- בעדות ישראל ישנם הנוהגים לספר (בקדמת הראש, במקום הנחת התפילין) את הבנים בהגיעם לגיל שלוש בפעם הראשונה בל"ג בעומר. המנהג נקרא "ח'אלקה". שורש המנהג אינו רק עדתי-מסורתי אלא נעוץ היטב בחכמת הקבלה. גיל שלוש מבטא את "תיקון ג' הקווים" הבאים להורות על קבלת אור הבורא אל תוך נשמת הילד.
- ל"ג בעומר מציין את יום השנה לפטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, בנה של שרה, אשר נולד לה לאחר שנות עקרות ארוכות. היא קראה לו "שמעון" משום ששמע האל לקול תפילותיה. במשך 13 שנים שהה במערה יחד עם בנו אלעזר כשהוא בורח מגזירת המיתה על ידי הרומאים בעקבות דברים שאמר בגנות השלטון. במשך כל אותן שנים במערה עסק בלימוד התורה ובסודותיה העמוקים כאשר הוא מתקיים מחרובים ומים בלבד. ספר הזוהר הקדוש מיוחס לו, אולם ישנם הסוברים כי ר' משה די ליאון הוא שכתב אותו. בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, שלל זאת מכל וטען כי חיבור הזוהר מתייחס לרשב"י בלבד.
- המקובלים שחיו בצפת במאה ה-16 נתנו ערך מוסף לל"ג בעומר – הילולה גדולה על קברו של רשב"י בהר מירון. לגרסת המקובלים, ביום הסתלקותו של רשב"י עלתה נשמתו והתאחדה עם עולמות עליונים, בבחינת זיווג הצדיק עם השכינה. איחוד זה מייצג חתונה ומכאן הנוהג הנפוץ להינשא ביום ל"ג בעומר (הילולה – מילה בארמית שפירושה: שמחת נישואין).
- מדוע מדליקים מדורות ונרות? סוגיה זו אסביר בשני אופנים: רובד הפשט ורובד הסוד. הראשון מבאר כי הבערת המדורות נועדה לזכר אותה אש שבקעה מן הבית ביום פטירתו של הצדיק ושתכליתה לשמש נר לזכרו. כל זאת משום האמונה כי בזמן הסתלקותו ירד לעולם אור רוחני עצום שהתגלה ונגה משך כל אותו היום. אולם, באם נעמיק ונצלול אל רובד הנסתר נגלה כי באש פועלים בניגודיות שישה כוחות: היא מבשלת ושורפת, מחממת ומקררת, משחירה ומלבינה, ובמהותה מסמלת היבטים שונים במורכבות נפש האדם. מלבד העובדה כי להבות האש מהלכות קסם מהפנט על המתבונן, יש בהן פן שבכוחו לבטא חלק עיקרי בתחושות וברצונות שלנו. אותן להבות רוקדות אל-על ומפיצות סביבן חום ואור, ובאמצעותן מתגלה בלב האדם אותו ניצוץ המבעיר תחושה פנימית של מסוגלות להתמודד עם הבדידות, החושך והעלטה הרוחניים המקיפים אותו.
- המדורות שאנו נוהגים להדליק בל"ג בעומר מסמלות את האור הגדול שמתגלה כשאנו מתחברים בינינו באהבת הזולת. חכמת הקבלה מלמדת כי באדם ניצוץ רוחני המושך אותו אל עבר תחושת השלמות והנצחיות. כאשר אנו מופרדים אותו ניצוץ מתכלה ומחמיץ את ייעודו. באם נתאחד ונאמץ את שיטת המקובלים, ונדע לכבוש את האגו המבדיל ומרחיק בינינו תיווצר בעירה משותפת שתאחד את כל הניצוצות ללהבה אחת משותפת וגדולה שדרכה יתגלה האור האלוקי.
- ראוי לציין כי ביהדות האש נקשרת עם קדושה רבה ומהווה אמצעי מובהק דרכו ניתן להביע תחושות ורגשות מעבר למילים. לכן אין זה מקרי כי הפסוק "נר ה' נשמת אדם", מקבל ביטוי ותוקף דווקא ברגעים בהם מתרחשים אירועים כואבים והמוני אדם מתאגדים בספונטאניות ומדליקים נרות. הואיל ולהבת הנר מסמלת את נשמת האדם - אנרגטית, מלאה חיוניות ושואפת תמיד להתעלות ולהתאחד עם בוראה. דוגמה לכך ניתן לראות אף בזמן התפילה. המתפלל מתנודד קדימה ואחור באופן לא רצוני וחסר שליטה ומזכיר את להבת הנר בתנועתה השואפת מעלה.