מי ליאור
פאר זאבי פאר זאבי (39) "מה שמסמל את הישראליות בעיניי הוא עיצובו של דגל ישראל והדמיון לטלית שהיא אחד מהסמלים היהודיים המשמעותיים ביותר. השילוב בין תורה ועבודה, עם ישראל וארץ ישראל. עוד מה שמאפיין הישראליות בעיניי זו ההתגייסות לסייע לחלש קל וחומר בעת צרה. הישראלים מתאפיינים יותר מכל בעקיפת תורים, אשר נובעת לדעתי מקוצר רוח והעומס בשגרת יומם. אנחנו עם בעל חוסן נפשי בלתי רגיל, מה שמוכיח את עצמו בעיקר בעיתות מלחמה ומשבר. לסיכום אני מאחלת לכל העם בישראל חג עצמאות שמח ושהשמחה תהיה מנת חלקו בכל ימות השנה. השיר האהוב עלי במיוחד שאותו אני רוצה להקדיש למדינה המיוחדת שלנו הוא "נעלה נעלה" שאותו כתב והלחין אביהו מדינה: "נעלה נעלה לא ניסוב שוב לאחור'... 'יד ביד נתנה נשכח את העבר ונצעד אל המחר, מירדן ועד ים מדרום ועד גולן, היא שלנו למשמר. מדורי הדורות בה חפרנו בורות נטענו אילנות, לא יתם המסע עד אשר בה נדע שלום ושלווה בה ניטע". אריה צ'רנר אריה צ'רנר (61) "זו ההחלטה שלי והיא סופית, ואם זה לא מוצא חן בעיניכם יש לי החלטות אחרות״, אמירה זו מיוחסת לגאצ׳ו מארקס, קומיקאי יהודי אמריקאי, מגדולי שחקני הקולנוע, ואני ממש מאמץ אותה בתשובה לשאלתך מזה ישראלי בעיניי, איבדנו את סימני השאלה בתרבות השיחה, אנחנו מדברים רק עם סימני קריאה, ואולם אי אפשר לקחת מאיתנו את הערבות ההדדית בזמן אמת, אלה הרגעים בהם אני מתרגש מהיותי ישראלי. השיר הישראלי שאני אוהב במיוחד "אהבה בת עשרים" של יוסי בנאי, המוקדש בהקבלה לארץ ישראל: 'ידענו אש ידענו רעם ואהבה בת עשרים, ברחנו זה מזו לא פעם אבל היינו חוזרים... וחדר זה עודו שומר זיכרון ימים יפים יותר, עקבות סופה אשר פרחה לה כאן ,שום דבר אינו דומה לאשר עבר לאשר חומק ,לאשר הולך איתנו הלאה, יפה שלי את יחידה ומכושפה שלי, מאור השחר עד לבוא לילי אוהב אותך אוהב עדיין". עוזי גיל עוזי גיל (73) "מה שמייצג את הישראליות בעיניי הם השדות הירוקים של עמק יזרעאל, השלישייה המיתולוגית שלנו הגשש החיוור, אשר מייצגת את כור ההיתוך הישראלי על רבדיו והדקויות שבו, בהומור יוצא דופן. בנוסף מה שמייצג בעיניי את הישראליות, זה הסלנג החדש של הצעירים, המאכלים הישראליים, הפלאפל והחומוס שאין דומה לו בעולם. עוד אציין את הערבות ההדדית ואומר כי אם יש מדינה בעולם שמישהו בצרה וזקוק לעזרה ותמיכה, הרי שזוהי מדינת ישראל שהערבות ההדדית היא חלק מהדי אן אי שלה. אני מאחל למדינת ישראל שלנו שתדע שלום נצחי, שגשוג כלכלי וחברתי, וקצת יותר שפיות בשגרתה. אני מקדיש למדינת ישראל את שיר הרעות, שבעיניי מתמצת את מלחמת השחרור ואת מה שחיים גורי הישראלי האולטימטיבי מייצג בו, ערכי הציונות שלאורם התחנכתי". יגאל אוחנה יגאל אוחנה (66) "מה שמייצג את הישראליות בעיניי הם לא אחרים מאשר שירי ארץ ישראל הנפלאים שיש להם תוכן ומשמעות ערכית שלא נס ליחם, כך גם ריקודי העם, נופיה המיוחדים והמגוונים של ארץ ישראל, העמקים, המדבריות, ההרים, האגמים וים המלח, אחד משבעת פלאי עולם בעל הקסם האישי המיוחד. בנוסף, האוכל הנפלא שלנו, הפלאפל והחומוס ששמעם יצא לא מכבר ברחבי העולם. באשר לחברה הישראלית, הרי שזו מסמלת את העוקץ הצברי החוצפני, חוסר השמירה על איכות הסביבה מצד חלק מאלה העושים פיקניקים בטבע ומותירים אחריהם ערימות של פסולת ביערות, בחוף הים ובאתרים נוספים. בעיקר ראינו את הנועזות הישראלית המכוערת בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה האחרון, שבו התוודענו לישראלים הנלהבים שעורכים קניות בפולין ומציגים לראווה את קניותיהם מול מצלמות הטלוויזיה ללא כל מחשבה ורגישות כלפי מי שיודע מעט על עברו המר של העם היהודי בשואה, על אדמתה של פולין. למרות הכל, אני אוהב את ארץ ישראל שעליה לחמתי ואותה אני מקדש לעולמי עד. בחרתי בשיר שכתב אילן גולדהירש, המושר בפי יהורם גאון ,"שלום לך ארץ נהדרת", עבדך הדל נושא לך שיר מזמור. גם אם לעיתים נודד אני על דרך, מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור". סיגל חן סיגל חן (51) "מה שמייצג את הישראליות בעיניי זה האיחוד יוצא הדופן של כל העם על פלגיו ביום הזיכרון לחללי צה"ל והחיבור המיידי שלו ליום העצמאות. בשילוב של שניהם קיים ביטוי חזק מאין כמותו שמדגיש למרבית הצער את התנאי הקיומי שלנו והמחיר הכבד שבצדו. מה שעוד מייצג את הישראליות בעיניי זו הערבות ההדדית של כל אחד מאיתנו כלפי זולתו וההתגייסות ההמונית לסיוע לחלש. בעיקר אנו רואים זאת לקראת החגים, שבהם מפלס ההתגייסות ההמונית לסיוע למשפחות מעוטות יכולת עולה בצורה ניכרת. השיר האהוב עלי שאותו אני מקדישה לחגיגת השבעים של המדינה שלנו הוא "יותר מזה אנחנו לא צריכים", אותו כתב אבי קורן ומושר בפי שלמה ארצי: "כבר יבשו עינינו מדמעות ופינו כבר נותר אילם בלי קול, מה עוד נבקש אמור מה עוד, כמעט ביקשנו לנו את הכל. את הגשם תן רק בעתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים". דני שריקי דניאל שריקי (58) "בעיניי מה שמייצג את הישראלים בכל העולם זה החוצפה וחוסר הפרגון, הקולניות בכל מקום, במטוסים, במסעדות וברחובות. עוד ישראלי בעיניי זו תופעת המנגלים הממלאים את הפארקים בחגים ללא קשר למהותם, כך בל"ג בעומר, כשמגיעים הורים ומשפחות עם ילדיהם עם טונות של בשרים כסאות וחלקי ריהוט למדורה. לרוב הילדים אינם יודעים את סמליהם אבל מתרגשים מהחגיגה הגדולה סביב המדורות. על הטוב והחביב אני אומר: מה שמאפיין את הישראלים, זו הפתיחות והחברמניות שכמעט לא נראית בעולם כמותה, קחי לדוגמא הלב החם שלנו במימונה אשר פותחת את דלתה לכל ומציעה לבאים מכל טוב הארץ. מה שעוד יותר יפה בעיניי זה שלמימונה אין כבר את המונופול הבלעדי שלה בלבד, שכן היא זלגה גם לביתם של בני הקהילה האשכנזית והצברים, אשר חוגגים אותה בקול תרועה רמה, בהשראת בת או בן הזוג או ההורים. בקיצור אני אוהב את ארץ ישראל, את התמהיל המיוחד שלה ואת מי שהיא, ואני גאה בה בכל לבי". השיר העברי שהכי משקף את דברי הוא השיר "שורשים" למילותיו של אברהם לוי, "היכן הם שורשי אם תשאליני, אם צעירים הינם היום או עתיקים, עוד ירוקים השורשים אנא הביני, אך עתיקים המה מאד ומוצקים...".