הפרשה שלפנינו עוסקת בעיקרה בדיני טומאה וטהרה של האדם עצמו. לאחר שבפרשת שמיני עסקה במאכלים המותרים והאסורים, ולפני כן התורה נתנה לנו את מסגרת עבודת ה׳ במשכן ואת הלכות המשרתים בקודש, עוברת התורה לאדם עצמו. במובלע עוסקת הפרשה גם בברית המילה "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (יב׳ ג׳) מכאן לומדת הגמרא במסכת שבת כי מילת הבן ביום השמיני נעשית גם בשבת ובעצם דוחה את השבת. השאלה ששואלים חלק מהמפרשים הינה מדוע מילה אכן דוחה שבת הרי אין פה פיקוח נפש, וניתן לדחות את הברית ליום ראשון, דבר שיעדיפו גם כלל האורחים? אם נבחן את הפרשיות שקראנו מבראשית ועד עתה, נראה שהתורה קובעת באופן מאד ברור וחד את האותות שבין ה׳ לעמו ומציינת שלושה. הראשון הינו ברית המילה, אות זה הינו בגוף האדם ובאיבר שהינו הראשון להתחדשות האנושות אך גם ליצר הרע ולמחשבות חטא. כל פעם שיצרכם תוקף אתכם זכרו את הברית איתי. הברית השנייה הינה הנחת התפילין. התפילין אף הם אמורים לסמן לאדם בכל פעולותיו במהלך היום, בדגש על בין אדם לחברו, את הדרך הנכונה עליו ללכת כדי לעשות את הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם. האות השלישי הינו השבת. אות זה הינו במימד הזמן, החיצוני לאדם. אות זה הינו גם מול האדם כפרט, אך גם מול העם כולו. לפנינו אם כן שלושה אותות, ולפיכך חוזרת השאלה מדוע שבת דוחה הנחת תפילין, הרי איננו מניחים תפילין בשבת, ואילו אותה שבת נדחית מפני המילה? נראה לי שנכון ללכת בעקבותיו של הריטב״א. האותות כפי שראינו הם ברבדים שונים. המילה הינה האות בין הפרט לאלוהיו במצב האינטימי ביותר שלו, כשהוא לבד מול אלוקיו עדיין הוא יהודי. האדם מצטרף לעם ישראל מבחין עצמו מעמים אחרים ויודע שלנצח יהיה שונה מהגוי. התפילין הם האות שבין האדם לאלוקיו כשהוא חלק מהציבור ומהחברה, ואילו השבת הינה האות בין הפרט כחלק מהעם עם הקב״ה. אולם בנוסף להיות האותות ברבדים שונים האותות הינם בתהליך מצטבר. אתה חייב להיות יהודי, ולעבור את שער הכניסה כפרט כדי להיות חלק מציבור יהודי ומעם ישראל. לכן האות הראשון של ברית המילה הוא תנאי ראשוני, רק אחריו רלוונטי להניח תפילין ורק אחריו רלוונטי לשמור שבת. לכן ברור למה מילה דוחה שבת, כי בלי אות המילה השבת לא רלוונטית לבן הנולד. לאחר שהבן נכנס בבריתו של אברהם אבינו הרי שחלים עליו האותות/ הבריתות האחרים. לכן תפילין כאות לא יכולים לאתגר את השבת, כי ביום השבת היהודי נמצא כולו עם משפחתו וחבריו בתוך האות.