כל אשר אהבתי, ספרו החדש של אהרון אפלפלד , הוא ספר על אהבות סבוכות ומרות, בגידות, קנאות ותגובות נקם, ועל השריטות שהן שורטות בנפש הדמויות, הפוגעות והנפגעות כאחת. אבל הכל מתרחש כמו בחלום. במרכז הרומן סיפור של ילד החי בין הוריו הפרודים. מאביו, הצייר, הוא סופג את הרוח ואת תהפוכות הנפש של אמן גדול, ואצל אמו הוא טועם את טעמה החושי של אהבת אם ואת טעם הבגידה המתלווה לה. האם מתאהבת בצעיר אוקראיני, מתנצרת ונשאת לו. הבן מתרחק ממנה ונודד עם אביו ממקום למקום. לימים חוזרים האב והבן אל מיטת חולייה של האם בבית חולים של המנזר, שם ננטשה על ידי בעלה והיא מטופלת בידי זרים. הספר ספוג אווירת אירופה של ערב מלחמת העולם השניה. הנפש היהודית משתחררת מכלאה ונפתחת לאהבה, לדת אחרת ולתרבות אוונגרדית. זוהי פתיחות שהיא גם התמכרות קשה וכואבת. ומסביב כבר מתעצמות הרוחות הרעות. כל אשר אהבתי הוא ספר על חיים הטווים את חוטיהם בלא שהמשתתפים בהם יבינו את הסבך או ינסו להתירו. חיים של עיוורון רגשי ותודעתי שהסופר מאיר אותם מזווית ראיה כפולה: בעיניים אירוניות, מפוכחות ונטולות רחמים; ובה בעת דרך פריזמה של חסד ההופך את האירוניה, כמו במטה קסם לשגב נעלה. 