הסרט מיועד ויתאים "ככפפה", לכל מי שיש בליבו פינה חמה ואוהבת, לצפות בסיפור אהבה מיוחדת במינה עם הרבה אנושיות וחמלה. מי שפנטזיות מדברות אליו (כמוני), ייהנה! ומי שפנטזיות ממנו והלאה, מוטב שירחק! לא בכדי הסרט מועמד ל- 13 פרסי אוסקר 2018 כולל: סרט השנה, במאי, תסריט אורגינלי, שחקנית, שחקן ושחקנית משנה, צילום, מוסיקה, עריכה, תלבושות וסאונד. כל מי שמכיר את סרטיו של הבמאי/תסריטאי המקסיקני גיירמו דל טורו ("המבוך של פאן") המחונן והמוכשר, יודע שדל טורו הוא אשף ביצירת סרטים ויזואליים מהמהמים ובעיקר דאגה לצילומים עוצרי נשימה ועשירי צבע. בכלל, דל טורו הוא תסריטאי הידוע בכתיבת פנטזיות עשירות בעיקר למבוגרים, פרי דמיונו הקודח! הפעם דל טורו והתסריטאית ונסה טיילור ("מפוצלים") "גילפו" ביחד פנינה קולנועית נהדרת ומסחררת. זוהי למעשה אגדת מדע בדיוני למבוגרים (הגבלת גיל בשל סצנות אלימות, מין) שיש בה מסרים על גזענות, הומופוביה, קנאות, אהבה ופחד מפני הבלתי ידוע. זוהי למעשה סימפוניה של צילומים וירטואוזיים וצלילים מכשפים, עליהם מנצח ביד בטוחה הבמאי/תסריטאי דל טורו. יש בסרט המיוחד הזה, מחווה לסרטים הקלאסיים והאילמים של הוליווד, כולל סרטי האהבה, הריקודים והמפלצות (האנושיות) ולסרט "היפה והחיה". סיפור קסום על אהבה אנושית בין אישה אילמת ויצור אמפיבי שמתעללים בו. בשנת 1962 (עת "המלחמה הקרה" והמרוץ לחלל, בין ארה"ב וברה"מ), מובא למתקן חסוי לחקר החלל בבוליטמור, "הנכס"- שהוא יצור אמפיבי (אדם/דג), שנלכד באמזונס ע"י קולונל אכזרי ונבזי בשם סטריקלנד (מייקל שנון-"12 לוחמים"), שמתמנה לאחראי הביטחון עליו מטעם הצבא. אלייסה (סאלי הוקינס- המעולה והמועמדת לאוסקר הקרוב) היא פועלת ניקיון אילמת שיחד עם חברתה השחורה זלדה (אוקטביה ספנסר- הנהדרת, מועמדת לאוסקר משנה הקרוב ובעלת אוסקר משנה על "העזרה"), עובדות בלילות במתקן. הן נקראות לנקות את החדר בו מוחזק "הנכס", מדם! הוברר להן תוך מציאת שתי אצבעות, כי היצור תקף את הקולונל שאיבד אותן (ולא בכדי!). אלייסה מגלה את היצור (דאג ג'ונס- "המבוך של פאן") שנמצא בתוך מתקן מים מיוחד ומכאן מתחילה פרשת ההתאהבות של השניים. אלייסה מספרת (בשפת הסימנים כמובן) על האירוע לשכנה ג'יילס (ריצ'ארד גנקינס - המצוין, מועמד לאוסקר משנה הקרוב), אמן/צייר הומו מתוסכל (שניהם אגב גרים מעל בית קולנוע ישן) ומתייעצת עימו. בהמשך, אלייסה יוצרת קשר באמצעות שפת הסימנים, מביאה לו ביצה ומשמיעה לו מוסיקה, בהפסקות שיש לה וללא ידיעת הממונים ויוצרת קשר רגשי הדדי. מתברר לה בהמשך, שסטריקלנד והצבא מעוניינים לנתח את "הנכס" לגורמים (אולי יועיל להם בשליחת אדם לחלל, אחרי שהרוסים שלחו קוף) ואילו המדען הראשי, ד"ר הופסטטלר, מתנגד לכך! אלייסה שנפשה וליבה נקשרו ליצור, מחליטה להוציאו מהמעבדה ולהחזירו לים, בכך תצילו. מנגד מתברר שהמדען הוא מרגל ו... לא אוסיף, פן אגרע מחוויית הצפייה. מה שכן, אלו שנמצאים/ות בשולי החברה, נכה/אילמת, אמן/הומו, חברה/שחורה, בתקופה שבה ההתייחסות להומואים (טרום היציאה מהארון), לשחורים ולנכים, הייתה נוראה וגועלית ובאה לידי ביטוי מפיו ומעשיו האכזריים של "הנבל התורן" סטריקלנד, הם שאולי יצילו את "הנכס" מהשמדה? מה שמצפה לכם/ן הוא סיפור אהבה אינטליגנטי בלתי אפשרי (?) בין זנים שונים, על רקע קודר ואווירה מאיימת. צילומים מעולים של הדני דן לוסטס ("קרימזון פיק"- מועמד לאוסקר הקרוב), מוסיקה נהדרת של המלחין הצרפתי אלכסנדר דספלט (זוכה האוסקר על "מלון בודפשט הגדול" ומועמד לאוסקר הקרוב), משחק מעולה של אנסמבל שחקנים משכמם ומעלה. הוסקינס כאיילסה, ללא מילים, אך עם "הקול הכי גדול",כובשת את המסך והצופים! הישג בלתי יתואר, האוסקר מגיע לה! ג'נקינס כשכן פשוט מעולה, בהופעה שקטה שכולה געגועים לאהבה ששוברת את ליבו. ספנסר/החברה השחורה מספקת את האתנחתא הקומית והחברות האמיתית ומייקל שנון כנבל אפלולי במיטבו. סרט מקסים ונוגע ללב (בעיקר לב אנושי שיש בו הרבה חמלה), על אהבה אמיתית בלתי אפשרית (ואולי כן?). אני נהניתי מכל רגע וכך זוגתי, מעולה ומרטיט!
