ספרות ההשכלה העברית לרבדיה, הורתה ולידתה בפולמוס גואה והולך, והיא בעלת תשתית רב-שכבתית הכורכת השקפות עולם שמרניות, תודעה היסטורית מודרנית וניצנים ראשונים של חשיבה אסתטית אירופית מודרנית. השכבות הללו אחוזות זו בזו במרקם כלאיים. סופרי ההשכלה ביקשו להתיכן ולהפכן ל´מעשה מרכבה´ רצוי, להתירן לבוא בקהל ולהכשיר את ההנאה מהן. ספרות כלאיים זו כלואה בעבותות של נורמות הלכתיות שדבר אין להן עם אמנות המבדה. לעכבות הלכתיות מסוימות הייתה השפעה מגבילה ואף מדכאת על היצירה, והניסיונות להיחלץ מהן הטביעו את רישומן על נושאיה, על תכניה, ועל דרכי פיתוחה ועיצובה האמנותי. כרך זה, שישי בסדרת מחקריו של הפרופ´ יהודה פרידלנדר בספרות העברית החדשה במאות השמונה עשרה והתשע-עשרה, עניינו לברר את ייחודו התרבותי-הספרותי של הפולמוס בין רבנים למשכילים בליטא במאה התשע-עשרה כאחד מסוגותיה המאתגרות של ספרות ההשכלה. 