"סבתא באה לגן, איזה בלגן" מאת ד"ר עיינה פרידמן הוא ספר ילדים מקסים הנוגע באחד ההיבטים החשובים ביותר בחיי ילדים, הקשר עם הסבים והסבתות שלהם. עיינה בוראת את סבתא דבורה כדמות חביבה שאין ספק שכל הילדים יאהבו על שום הדמיון הרב בינה לבין הילדים עצמם שנהנים מתהליך היצירה וכשהם שוקעים בה, עלולים לעתים לשכוח להקפיד על כללים אחרים כמו סדר וניקיון. דמותה הסבתא מוצגת כניגוד מוחלט לדמויות שאר המבוגרים בספר, שיערה ובגדיה מעוצבים בדרך החורגת מזו המקובלת אצל רוב המבוגרים ומזכירים במידה מסוימת את בחירותיהם של ילדים רבים כשמותירים בידם אפשרות להתלבש כראות עיניהם. הבחירה של הילדה אורית להציע, מבלי לשאול איש מן המבוגרים שבחייה, את ביקור סבתה בגן בעת שהילדים מתבקשים לשאול את הוריהם האם יוכלו להגיע לספר על עבודתם, מציגה בפשטות את הקשר הטבעי בין השתיים ואת הביטחון המוחלט שיש לה בעובדה שסבתה היא חלק בלתי נפרד מחייה, ממש כמו הוריה. היכרותה עם סבתה מאפשרת לה להציע לגננת גם את טיב הפעילות שסבתה תעביר בגן, שכילדה אין לה ספק כי כמוה שאר הילדים בגן יאהבו. (איורים ססגוניים: הילה דאבי, הוצאת אוריון)