כך תחסנו את המוח שלכם מפני מחלת האלצהיימר

מחלת האלצהיימר הוכרזה על ידי ארגוני הבריאות העולמיים כאחת המגפות של המאה ה-21. מחלה זו היא הסיבה ל-60% עד 70% מתסמונות הדמנציה (שיטיון), הפוגעות בתפקודים שכליים – בעיקר בזיכרון, בתפקוד מוטורי וכן באישיות. אומנם עדיין אין תרופה לאלצהיימר, אבל בהחלט יש כמה פריצות דרך בתחום ואף אמצעים מונעים.

 

מה גורם למחלת אלצהיימר?

לפי נתונים שפורסמו באתר עמל ומעבר, רשת בתי אבות סיעודיים – נכון לשנת 2019 יש כ-150,000 ישראלים המתמודדים עם דמנציה בדרגות חומרה שונות. ברחבי העולם מדובר בכ-35 מיליון בני אדם. ככל שעולה הגיל כך גדלים הסיכויים ללקות באלצהיימר: מעל גיל 65 מדובר על 5% עד 10% הסובלים מהבעיה; מעל גיל 80 מדובר כבר על 40 אחוזים. כמו כן עד שנת 2050 – וככל שאנו מאריכים לחיות – כך מספר החולים צפוי לשלש את עצמו (מקור: אתר קופת חולים כללית).

גורמי סיכון נוספים לפי אתר המרכז הרפואי איכילוב: נפוץ פי 2 אצל נשים מאשר גברים; רמת השכלה נמוכה משפיעה על התקדמות המחלה; חבלות ראש הכוללות איבוד הכרה וכן בעיות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם ומשקל עודף, עישון, אלכוהול ומחלות כלי דם במוח (דמנציה וסקולרית).

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח היוצרת הרס מתמשך של תאי המוח (נוירונים), וזאת בשל הצטברות של שני סוגי חלבון: עמילואיד המצטבר ברקמת המוח, וכן חלבון טאו המצטבר בתוך תאי העצב. שכבות העמילואידים הללו הורסות את הסינפסות במוח, שהן האיברים המחברים את תאי המוח אחד לשני.

 

איך מזהים אלצהיימר?

הרס תאי המוח בא לידי ביטוי במספר מאפיינים בולטים:

• פגיעה בזיכרון לטווח הקצר – שכחת תאריכים, אנשים קרובים, היכן הושארו חפצים וכן הלאה.
• פגיעה ביכולות השפה – קושי לקרוא בשמם של חפצים מוכרים ולהיזכר בשמות אנשים ומקומות.
• פגיעה בהתמצאות במרחב – החולים הולכים לאיבוד גם בסביבה מוכרת.
• פגיעה באישיות – חרדה, עצב, דיכאון, אגרסיביות, הזיות, התנהגות בעייתית ועוד.

בסופו של דבר בעיות אלו מובילות חולים רבים לכדי מצב סיעודי בדרגות חומרה משתנות, הדורש התערבות מקצועית ואף שהייה בבתי אבות או במרכזי דיור מוגן. לצד כל אלה ניתנים גם שירותי תמיכה וליווי למשפחות החולים, על מנת להתמודד עם המצב ולדעת כיצד להתנהל בצורה הנכונה עם יקיריהם.

 

שיטות טיפול ומניעה

ראוי לציין שכיום מפתחים תרופות חדשניות במטרה לחסל את החלבונים הפגומים במוח, שיוצרים את הבעיה. חלק מהטיפולים הללו אף מנסים לייצר חיסון. עם זאת יש להבין שמדובר בפיתוחים עתידיים שעדיין לא הבשילו, ולכן עיקר הטיפול כיום מתרכז בשני אפיקים עיקריים – טיפול תרופתי מצד אחד, וטיפול מניעתי ושיקומי מצד שני.

בכל הנוגע לטיפול התרופתי, כיום מתרכזים בשני סוגים עיקריים של תרופות: הסוג הראשון מעלה את רמת האצטיל כולין במוח; הסוג השני מגן על המוח מפני חומרים רעילים. לצערנו הרב התרופות הללו אינן מרפאות את המחלה, אך הן מספיק יעילות כדי להאט את ההידרדרות בצורה משמעותית.

טיפול עתידי נוסף מדבר על גירוי מוחי באמצעות "גלולה אלקטרונית", שתשדר זרמים חשמליים זעירים לטיפול במגוון רחב של בעיות – ובהן גם מחלות ניווניות של המוח, כגון אלצהיימר, פרקינסון ועוד. טיפול עתידי זה – בפיתוח של MIT – מבוסס על טיפולים דומים המשתמשים בשדות חשמליים ומגנטיים לגירוי חלקים נקודתיים במוח.

בכל הנוגע למניעת אלצהיימר, הרפואה מתרכזת בעיקר בשלב המקדים למחלה. המטרה היא לזהות את השלב הזה ולהאריך אותו ככל שאפשר. למרבה המזל והשמחה, הצורה בה אנו חיים יכולה להשפיע על הצטברות החלבונים הבעייתיים במוח.

 

אז מה דרוש כדי למנוע אלצהיימר?

למידה

המוח מכיל יותר ממאה טריליון סינפסות. אנו מאבדים ומחדשים סינפסות כל הזמן, בתהליך הנקרא נוירו-פלסטיות. בכל פעם שאנו לומדים משהו חדש, אנו למעשה יוצרים ומחדשים קשרים נוירוניים (סינפסות) בין תאי המוח.

ככל שההשכלה הרשמית שלנו ארוכה יותר וככל שאנו עוסקים יותר בפעילויות שמגרות את המוח – כך אנו יוצרים יותר רזרבות של סינפסות פעילות, שיכולות לשמש אותנו בהמשך. למידה של שפה חדשה, קריאת ספר שלא הכרנו או פגישה עם אנשים חדשים – כל אלו יוצרים נתיבים נוירוניים חדשים במוח, שיכולים לעקוף את הנתיבים שנפגעו בגלל אלצהיימר.

שינה

בזמן שינה עמוקה, המייצרת גלי מוח איטיים, משתחרר במוח נוזל שדרה שמנקה את הסינפסות מ"זבל" שהצטבר בשעת הערות. בין חומרי הזבל הללו נמצאים גם החלבונים הבעייתיים.

אם השינה שלנו לא תקינה או לא עמוקה מספיק, הדבר עלול לשמש תחזית עתידית להתפתחות אלצהיימר. למעשה, אפילו לילה אחד של מניעת שינה מספיק כדי לגרום הצטברות משמעותית של חלבוני עמילואיד בטא. חלבונים אלו בתורם גורמים לעוד נדודי שינה, שיוצרים עוד חלבונים במעגל בלתי פוסק.

 

בריאות הלב וכלי הדם

כפי שכבר צוין – לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנה, עישון וכולסטרול גבוה הוכחו כגורמי סיכון להתפתחות אלצהיימר. בניתוחים שלאחר המוות נמצא שכ-80% מחולי האלצהיימר סבלו גם מבעיות קרדיו-וסקולריות.

 

התעמלות אירובית

מחקרים בבעל חיים מעידים שפעילות אירובית מסייעת בהפחתת שכבות החלבונים הבעייתיים.

 

תזונה נכונה

תזונה בריאה ללב בסגנון ים תיכוני (דגים, ירקות וכו') יכולה לאזן את הצטברות שכבות החלבונים במוח.

 

 

* כתבה פרסומית

* המאמר אינו תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי