רבי יצחק בן שלמה לוריא המכונה האר"י הקדוש נולד בירושלים בשנת 1534. כבר בגיל מאד צעיר הפגין ידע ובקיאות בלימודי התורה. אביו , רבי שלמה אשכנזי, נפטר כשהאר"י היה נער צעיר מאד. לאחר פטירתו אימו לוקחת את האר"י להתגורר בקהיר אצל אחיה העשיר והמכובד, רבי יעקב פרנסיס. במצרים האר"י לומד אצל הרב הראשי למצרים דאז, רבי דוד בן זמרא.
האר"י חש שהגיע לעולם כדי למלא שליחות מיוחדת והרגיש אחריות עצומה במיוחד. אחרי מספר שנים, ומסירות אין קץ הוא מתבלט מאד כתלמיד מצטיין, אך הדבר לא עושה עליו רושם כלל. הוא יודע שהגיע לעולם כדי לגלות את הבורא, ולהבין את הכוח שמפעיל את כל המציאות. האר"י לומד ומתעמק בכתבי הקבלה, ומבין שזוהי השליחות שלו – להתאים את שיטת הקבלה לכלל כולו, לפשט אותה ולהסביר אותה לדורות הבאים. לזה הוא מקדיש את חייו , ללימוד ספר הזוהר.
כשלושים שנה לאחר שעזב את ארץ ישראל, האר"י מרגיש שעליו לחזור, ובשנת 1570 הוא עולה לצפת, שהפכה למרכז ללומדי קבלה בימים ההם. מהר מאוד נרקמת סביבו קבוצת תלמידים מהבולטים במקובלי צפת. מדי בוקר היו נאספים יחד ולומדים, לעיתים רבות עמדו מאד נבוכים מול העובדה שלא הבינו את דברי חכמתו. האר"י היה משיב להם שהשכל הוא למעשה המכשול שלהם, ההשתקפות של האנוכיות שלהם. אם הם לא יסירו את העטיפה החיצונית שלהם, ויתקרבו יותר ויותר לפנימיותם, הם לא יבינו דבר מלימודיו.
במשך 17 חודשים בהם התגורר ולימד האר"י בצפת, הצליח להפוך את הקבלה משיטה שהתאימה ליחידי סגולה בלבד, לדרך שמתאימה לכל אדם. מעכשיו, הדרך לחיים של אושר ואהבה פתוחה לכל אדם באשר הוא. ממשיך דרכו, ואחד מתלמידיו הנאמנים , רבי חיים ויטאל, כתב ותיעד את דבריו של האר"י לספרים הידועים בשמם "עץ חיים" ו"שמונה שערים". האר"י נפטר בשנת 1572 בן 38 שנים בלבד. גלגול נשמה מיוחדת במינה שאין מילים באמת לתאר את גדולתה.
*כתבה שיווקית
