n ראשים מדברים: חמישה ראשי ערי הבקעה מסכמים את שנת הקורונה והיציאה לחירות | גל גפן
דף הבית / בקעת אונו / חדשות בקעת אונו / ראשים מדברים: חמישה ראשי ערי הבקעה מסכמים את שנת הקורונה והיציאה לחירות

ראשים מדברים: חמישה ראשי ערי הבקעה מסכמים את שנת הקורונה והיציאה לחירות

תתפלאו לדעת מה היוזמות הקהילתיות שנגעו לליבם של ראשי הערים בבקעת אונו ולמה הם הכי התגעגעו מהתקופה שלפני הקורונה. פרוייקט חגיגי לכבוד חג הפסח

ראשי הבקעה
ראשי הבקעה. צילום: איתן אלחדז ברק

ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט: "החוסן הקהילתי שלנו מאפשר לנצח את המגפה"

אור יהודה היא העיר הראשונה שנכנסה אל הקורונה, אבל ראש העיר, ליאת שוחט, שמרה על קור רוח, סיפקה מענים לאוכלוסייה באמצעות סיוע ודאגה לכל פרט. "הקורונה אילצה את כולנו להחליף דיסקט בכל המובנים", היא אומרת. "הגענו עד לאחרוני התושבים שהיו זקוקים לסיוע שלנו"

 

איך עברה עלייך השנה האחרונה באופן אישי?

"אין ספק שהשנה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת בהרבה מובנים, אבל אני מרגישה שגם אני וגם תושבי העיר שלנו יוצאים ממנה מחוזקים ובעיקר אופטימיים מאוד לקראת ההמשך. לצערי הרב, אור יהודה נקלעה בעל כורחה שבועיים לפני יתר המדינה לנושא הקורונה, אבל מהר מאוד סיגלנו לעצמנו שיטות עבודה ובעיקר תוכניות שבאמצעותן התמודדנו עם הקורונה. מעבר להכול שימח אותי מאוד לראות חוסן קהילתי שאין שני לו. אני בטוחה שתושבי העיר שלנו ייצאו מחוזקים מהמשבר הזה. במקביל, דאגתי לכך שהפעילות העירונית תימשך כרגיל. אנו נמצאים בתנופת פיתוח כפי שמעולם אור יהודה לא חוותה. לרגע אנחנו לא מורידים את הרגל מהגז ומי שמסתובב כיום באור יהודה מבין היטב על מה אני מדברת. עשרות פרויקטים שמקודמים במקביל ומשנים את פניה את העיר לכזו שמתפתחת ומתקדמת בצעדי ענק".

 

השנה האחרונה הבליטה את השלטון המקומי כגוף המשפיע על האזרחים. מה ההבדלים בתפיסה בין העירייה לבין הממשלה?

"הדבר הבולט ביותר במשבר הזה הוא היכולת של השלטון המקומי לחפות על היעדר תפקוד של השלטון המרכזי. אנחנו רואים את זה במהירות שבהן ראשי הערים מיישמים את ההחלטות של הממשלה ומוציאים אותן אל הפועל, וכל זאת בלי קשר ליוזמות הרבות שמקודמות בערים השונות. אני שמחה שאור יהודה הייתה מובילה בתחום הזה בזכות הפעילות המגוונת שהתקיימה, בעיקר בתחום הקהילה וההסברה. יש לנו עובדים מחויבים, כשלצידם מתנדבים שהבינו מיד את האירוע וסייעו לנו להגיע עד לאחרוני התושבים שהיו זקוקים לכך".

 

ראשי העיר הוכיחו שהתושבים פונים לעירייה בשעת משבר (וקיבלו מענה). איך ממשיכים מכאן?

"החשיבות הרבה בניהול המשבר הוא ההצלחה כאמור להגיע לכולם ובפרקי זמן קצרים. יש הרבה דברים לא טובים לומר על הקורונה, אבל דווקא העובדה שבזכות המשבר נגענו באזרחים הוותיקים שלנו עד האחרון שבהם מאפשרת לנו ללמוד באופן טוב עוד יותר את הצרכים שלהם, וגם לאחר הקורונה להעניק להם סיוע שהוא ממוקד ורלוונטי עבורם. מעבר לכך, כל תושב באור יהודה יודע שהעירייה היא לא רק הגורם שאתה משלם לו את הארנונה, אלא הוא מהווה גורם משמעותי במעטפת שהיא מעניקה לכל אחד ואחת. היינו שם ונמשיך להיות שם עבור התושבים שלנו מתוך תחושת שליחות ואחריות".

 

חינוך- מערכת החינוך השתנתה לחלוטין. לאן לוקחים אותה מפה? מה "האני מאמין" שלך בהקשר של החינוך בעיר?

"אין ספק שהקורונה הדגישה את הפערים שמתקיימים במערכת החינוך ברמה הארצית, אבל כבר בחודש הראשון סיפקנו עבורם מענה כשביצענו מיפוי מקיף לגבי החוסרים במחשבים וחילקנו אותם למשפחות שהיו זקוקות לכך. אני דווקא לוקחת מהמשבר הזה את המחויבות, המקצועיות והרצינות שגילו כלל צוותי החינוך באור יהודה. אנשים אולי לא מספיק מבינים עד כמה קשה למערכת בסדר גודל כזה לעבור ממצב צבירה אחד למשנהו, כמו השינוי מלמידה מהבית ללמידה פיזית, כל זאת בפרקי זמן כל כך קצרים. אני מצדיעה לכל אחת ואחד מהמנהלים, המורים, הגננות והסייעות שלנו שעשו את הבלתי ייאמן והם מבחינתי הגיבורים הגדולים של האירוע הזה".

 

הקורונה הביאה למצב של כיתות קטנות, איך נערכים לשנת הלימודים הבאה שמלכתחילה יהיו פחות תלמידים בכיתה.

"אור יהודה היא עיר ששמה דגש על נושא הכיתות הקטנות והכיתות שלנו מאופיינות ככיתות שמספר התלמידים בהן קטנות מהממוצע. צריך להבין שאת התקן לפתיחת כיתות לא אנחנו קובעים, אלא משרד החינוך, אבל למרות זאת אנו נמשיך לדאוג ככל שניתן לכך שתלמידינו ילמדו בכיתות מרווחות עם מספר תלמידים לא גדול. אין לי ספק שגם אחרי הקורונה נאמץ מודלים כמו עידוד למידה במרחבים משותפים ולמידה בקבוצות קטנות יותר".

 

המצב החדש הביא לגידול באוכלוסייה נזקקת. איך העירייה התגייסה למען התושבים שזקוקים לעזרה?

"עשרות פרויקטים קודמו וימשיכו להיות מקודמים גם אחרי עידן הקורונה. הגענו בעקבות מיפוי שקיימנו אל הבתים שבהם נדרש סיוע, כל זאת באמצעות האגף לשירותים חברתיים וקהילתיים, "נפגשים" וכמובן המתנדבים שלנו שהתגייסו לכך. אנו כל הזמן חושבים מחוץ לקופסה כדי להגדיל את אפשרויות הסיוע שלנו, כשאנו מגייסים גם גורמים חיצוניים כמו עמותות וגופים שעוזרים לנו לעזור לתושבים. אין ספק שזה אתגר גדול, אבל אנחנו נעמוד בו על הצד הטוב ביותר".

 

הקורונה נשארת (לצערנו). איך נערכים לחיים בצל הקורונה? קבלת קהל, עזרה לתושבים, פעילויות, חינוך וכו'.

"רבים רואים בקורונה משבר, אבל אני דווקא רואה בה הזדמנות. הקורונה אילצה את כולנו להחליף דיסקט ויחד עם זה הגיעה גם ההבנה שאת השירותים הפיזיים שלנו אנו צריכים וחייבים להמיר בשירותים דיגיטליים. אמנם גם לפני הקורונה הענקנו את השירותים הללו לתושבים באמצעות טפסים מקוונים ומענה דיגיטלי, אך הקורונה האיצה את התהליכים הללו כשאת מרבית השירותים כבר כיום ניתן לקבל מרחוק. המסר שלי למנהלים ולעובדים היא לגרום לכך שהתושב שלנו יוכל לקבל מאיתנו את כל הפתרונות מהספה בסלון. אין ספק שבמקביל אנו ממשיכים להעניק שירות איכותי לכל האנשים שהם אינם דיגיטליים. ראינו בשנה הזו שמספרם של אנשים אלו הוא קטן, ואנו מעניקים שירות מיטבי לכולם".

 

הקורונה הביאה למשבר גדול אצל רבים, יחד עם זאת התגלו לא מעט מקרים של עזרה הדדית ויוזמות יוצאות דופן. איזה יוזמה הכי נגעה לליבך?

"הארון הקהילתי שהוקם בעיר ביוזמתו של עמית אוזן, תושב העיר, הוא ללא ספק אחד הפרויקטים המרשימים ביותר שהתקיימו כאן. לא בכדי עוד ועוד רשויות לקחו את הרעיון והן מיישמות אותו באמצעות עמית בערים נוספות, דוגמת לוד, אילת וכדומה. מדובר בארון שמאפשר לתושבים לגשת אליו מתי שהם רוצים ולקחת ממנו בגדים, צעצועים, נעליים וכדומה. הכול באינטימיות וללא כל חשש. הפרויקט הזה נגע ברבים ואני שמחה שיש לנו תושבים יצירתיים כל כך. עמית רתם מהיום הראשון את מחלקות העירייה והתושבים לצורך התפעול של הארון והיוזמה הזו מוכיחה את עצמה מדי יום".

 

הקיץ בפתח. השגרה השתנתה. איך נערכים לפעילויות הקיץ בצל הקורונה?

"עוד מוקדם לדעת מה יזמן לנו הקיץ, אבל ברור שככל והמצב יישאר כמו שהוא כיום והדבר יתאפשר, אנו נחזור אל אירועי הקיץ הססגוניים שאנו מקיימים בכל שנה עם במות, הופעות, אטרקציות, ימי מים וכדומה. בכוונתנו לקיים אירועים קטנים יותר אבל נגישים לכל שכונה ושכונה. כולי תקווה שהתחלואה תישאר נמוכה וההנחיות יאפשרו לנו לקיים זאת".

 

איך ייראה יום העצמאות בעיר?

"אנו עובדים במלוא המרץ על אירועי עצמאות ובמקביל ממתינים להנחיות מפורשות מטעם הממשלה ומרכז השלטון המקומי, ובכל מקרה נערכים למספר תרחישים. יחד עם זאת, ברור לכולנו שלא ניתן יהיה לקיים אירוע ענק עם במה בהשתתפות עשרת אלף איש כפי שהיינו רגילים בשנים האחרונות, ולכן אנו נתאים את עצמנו למצב ובכל מקרה נדאג להעניק יחס מכובד לאירועים אלו שהם חשובים מאוד לתושבים שלנו".

 

חג פסח הוא חג החירות, למה את הכי מתגעגעת מהתקופה של לפני הקורונה? 

"בעיקר לחיבוק החם של התושבים שלנו. אור יהודה היא עיר מחבקת, עיר אוהבת ובשנה האחרונה חינכו אותנו שאם אוהבים, שומרים על מרחק. אין דבר שאני רוצה יותר מאשר להרגיש את התושבים מקרוב, לשמוע אותם, לפגוש אותם ובעיקר לדעת שאנחנו אחרי המשבר הזה".

 

ליאת שוחט
ליאת שוחט
צילום: איתן אלחדז ברק

 

 

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני: "גבעת שמואל מתנהלת כעיר קהילתית וכמשפחה אחת חמה ומלוכדת"

בראיון חגיגי שקיימנו עם ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני  לקראת חג הפסח, הוא מספר על העשייה האדירה וההצלחות הרבות של העיר בעשור האחרון, ומדוע גבעת שמואל היא עיר מרכז לחינוך ולמצוינות

 

 איך עברה עלייך השנה האחרונה באופן אישי?

"בשנה האחרונה, מדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים עם משבר שהשפעתו עלינו עדיין אינה ידועה. רגשי הבידוד החברתי והמשפחתי אשר נכפו על כולנו, גרמו לנו להתמודד עם סוגיות חדשות שלא הכרנו בעבר. אולם, משבר הוא גם הזדמנות לצמיחה ולהתאמה של עצמנו ומשפחתנו למציאות החדשה, הטומנת בחובה גם דברים טובים – החוויה שכולם נמצאים ופועלים באותו מרחב, משתמשים באותם משאבים ויש פחות נפרדות, מזמנת לנו יותר מעורבות ושעות של יחד וכיף בחיק המשפחה".

 

השנה האחרונה הבליטה את השלטון המקומי כגוף המשפיע על האזרחים. מה ההבדלים בתפיסה בין העירייה לבין הממשלה?

"ראשי הרשויות בארץ, מכירים יותר מכל גוף אחר, את הצרכים ואת הבעיות של התושבים שלהם ויודעים למצוא להם מענה ופתרונות מיטביים. אין גוף אחר שיודע לנהל את השירותים העירוניים, על כל השלבים והתהליכים שלהם, יותר טוב מהרשויות המקומיות.  אני סבור כי אם יתנו לראשי הרשויות אחריות וסמכות על המרחב הציבורי, ההתמודדות והתוצאות יהיו טובות יותר. כשאין הנחיות הגיוניות ומסודרות, הביקורת עולה והאימון של הציבור מתערער. מאז פרוץ המגיפה הבנו שסגירה כוללת של ענפים ובעלי עסקים, מביאה להשלכות קשות וארוכות טווח וכשמגבילים אותנו, אנו כראשי רשויות, מתקשים לתת לתושבינו את המענה המיטבי והראוי שהם מצפים מאתנו".

וסי ברודני. צילום: איתן אלחדז ברק
יוסי ברודני. צילום: איתן אלחדז ברק

ראשי העיר הוכיחו שהתושבים פונים לעירייה בשעת משבר (וקיבלו מענה) איך ממשיכים מכאן?

"הקשר האישי עם התושבים חשוב לי מאוד ובעיקר בתקופה זו. פניות התושבים, זוכות למענה אישי, מקצועי ומהיר של עובדי העירייה, העומדים לרשות התושבים בכל תחום. דבר זה חשוב מאוד על מנת לזכות באמון הציבור ובשיתוף הפעולה שלו לקידום יוזמות שונות בעיר. בזכות התושבים שנותנים בנו את אמון, מעורבים ומובילים יחד איתנו את העיר לצמיחה, להתחדשות ולהישגים רבים, אנו יכולים להמשיך בעבדותנו לשיפור איכות החיים בעיר, לשגשוגה ולהתפתחותה במגוון תחומים, ההופכים אותה לאחת הרים המובילות והמצליחות בישראל".

 

חינוך- מערכת החינוך השתנתה לחלוטין. לאן לוקחים אותה מפה? מה ה"אני מאמין" שלך בהקשר של החינוך בעיר?

"בסופו של דבר, כשאנשים חושבים על מקום מגורים ועל איכות חיים, הם בודקים את מערכת החינוך העירונית, את תנועות הנוער, את פעילות התרבות, הפנאי החוגים והצהרונים במתנ"ס העירוני. גם כאן, על אף מגבלות הקורונה, הצליחה גבעת שמואל לרשום הצלחה גדולה. מזה כמה שנים ברציפות, שמערכת החינוך העירונית של גבעת שמואל, מצליחה לשמור על מעמדה בצמרת הערים המובילות בישראל. אחוז הזכאות לבגרות נושק כיום ל- 100%, שיעור הנשירה מהנמוכים בארץ, אחוז הגיוס לצה"ל ולשירות הלאומי גבוהים במיוחד וכך גם אחוז התושבים האקדמאים בעיר. הצלחה זו נובעת גם מכך, שבגבעת שמואל לא משאירים אף תלמיד או תלמידה מאחור גם לא בתקופה זו של הקורונה. באגף החינוך של גבעת שמואל, רואים כל תלמיד ותלמידה בעיר, עוקבים אחר ההישגים האישיים שלהם ומספקים להם תכניות אישיות לקידומם"

 

הקורונה הביאה למצב של כיתות קטנות, איך נערכים לשנת הלימודים הבאה שמלכתחילה יהיו פחות תלמידים בכיתה

"אין ספק שהשנה הזו הייתה מאתגרת עבור התלמידים, צוותי החינוך והמורים, שנאלצו להתאים את עצמם לשינויים, להנחיות ולמגבלות של משרד החינוך והבריאות בעקבות נגיף הקורונה. אגף החינוך של עיריית גבעת שמואל, נערך  היטב בכוחות מתוגברים על מנת שכל תלמידי העיר יוכלו לשוב אל ספסל הלימודים ללמידה מקרוב בתוך בתי הספר גם במהלך השנה הנוכחית וגם לקראת שנה"ל הקרובה – תשפ"ב.  בנוסף, במסגרת הערכות זו, הושקעו השנה תקציבים רבים לשיפוץ מוסדות החינוך בעיר, ליצירת סביבת לימודים נוחה ומיטבית עבור תלמידי העיר ברחבים הפתוחים ובכיתות הלימוד. אנו רואים חשיבות עליונה בחזרתם של ההורים לשגרת עבודה תקינה, בהשלמת פערי הלימוד אצל תלמידי העיר ובלמידה סדירה שלהם ככל שניתן וברוח זו נמשיך לפעול ולהוביל את מערכת החינוך הנפלאה שיש לנו כאן בעיר".

 

המצב החדש הביא לגידול באוכלוסייה נזקקת. איך העירייה התגייסה למען התושבים שזקוקים לעזרה?

"גבעת שמואל מתנהלת כעיר קהילתית וכמשפחה אחת חמה ומלוכדת, הדואגת לחיזוק חוסנם של כלל תושביה – משפחות, ילדים ובני נוער, בני הגיל השלישי וניצולי השואה. ההתנדבות בעיר, היא דרך חיים של אנשים נפלאים ומיוחדים שגרים כאן, הפועלים למען הקהילה ולמען התושבים במהלך השנה כולה. במהלך ימי הקורונה, התגלתה באופן נרחב וברור עוד יותר, הערבות ההדדית והתרומה לקהילה ולתושבי העיר כולה. בין היוזמות הרבות הללו, ניתן למנות חלוקת סלי מזון לניצולי שואה ולבני הגיל השלישי, סיוע בקניית תרופות לקשישים ועריריים, קידום מיזם "אוזן קשבת" ליצירת קשר טלפוני קבוע עם בני הגיל השלישי, הנחות במיסוי וארנונה לבעלי עסקים, פתיחת קו חם לתמיכה ולסיוע מקצועי עבור מבודדים – הורים, משפחות, צעירים ובני הגיל השלישי, חלוקות ערכות הפגה להעשרה ולפנאי עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, בני הגיל השלישי וילדי העיר, הכוללת אביזרי ספורט, חוברת הפגה, צביעת מנדלות, משחקי קופסה ועוד. מעשים אלו תרמו ותורמים, לכוחה הפנימי של הקהילה, לאחדותה ולערבות הדדית בין כל חלקיה. זו הייתה ועודנה שעתה היפה של העיר גבעת שמואל ושל תושביה".

 

הקורונה הביאה למשבר גדול אצל רבים, יחד עם זאת התגלו לא מעט מיקרים של עזרה הדדית ויוזמות יוצאות דופן. איזה יוזמה הכי נגעה לליבך?

"רגשי הבידוד החברתי והמשפחתי, אשר נכפו על כולנו, גרמו לנו להתמודד עם סוגיות חדשות שלא הכרנו בעבר. אולם, כאשר מדובר בבני הגיל השלישי, ההשלכות וההתמודדות קשים יותר.

צוותי אגף החינוך והאגף לשירותים חברתיים של העירייה, יחד עם המתנ"ס הקהילתי, בני נוער ומתנדבים רבים, פועלים במסירות ובאהבה בין היתר גם עבור בני אזרחנו הוותיקים בעיר במהלך השנה כולה – ובמיוחד בתקופה זו. אחד המיזמים שאנו גאים ושמחים עליו במיוחד הוא, שיתוף פעולה שהובלנו כעירייה עם הסופרמרקטים בעיר, לשעות פתיחה מיוחדות עבור בני הגיל השלישי, במטרה לאפשר להם חוויית קניה בטוחה תוך מזעור החשש מפני סכנת הידבקות בנגיף. כך תושבי העיר המבוגרים ניצלו זאת בשמחה ויכלו להצטייד בכל צורכיהם באופן בריא ובטוח ככל האפשר. אנו מאמינים כי שמירה על כבודם, טיפוח איכות חייהם והמעורבות החברתית של האזרחים הוותיקים בקהילה, הם צעדים חשובים בדרך לחיים מוצלחים ומספקים".

 

איך ייראה יום העצמאות בעיר?

"עיריית גבעת שמואל בשיתוף המתנ"ס הקהילתי מפיקים מידי שנה עשרות אירועי תרבות, ספורט ופנאי עשירים ומגוונים לילדים ולכל המשפחה. בשנה החולפת המשכנו במגמה זו ויזמנו מופעים, הרצאות, הצגות וסדנאות לילדים ולהורים בנושאים שונים, שכולם התקיימו באמצעות הזום בשל מגבלות הקורונה. עם ההקלות המתוכננות וחזרתם ההדרגתית של המופעים והבמות, מתוכננות בעיר ליום העצמאות הקרוב הופעות על גבי משאיות, שיסתובבו ברחבי העיר לשמח את התושבים וכמובן מופעי זיקוקים להעלאת המורל והאווירה הייחודית של יום זה.   גם לתקופת הקיץ הקרובה, הצלחנו יחד עם המתנ"ס הקהילתי שלנו, לייצר אירועים מותאמים לילדים ולכל המשפחה, תוך שמירה כמובן על בריאות הציבור על מנת שהם יוכלו ליהנות משוברי שגרה אלו, גם בתקופת החופש הגדול, שתהיה ככל הנראה מאתגרת ממילא עבורם".

חג פסח הוא חג החירות, למה אתה הכי מתגעגע מהתקופה של לפני הקורונה? 

חג הפסח מסמל בעיניי את החירות והדרור והוא נחוג בדרך כלל בחיק המשפחה המורחבת, הקרובים והאהובים שמתקבצים סביב שולחן החג, קוראים בהגדה, ונהנים יחד מסעודה חגיגית כמיטב המסורת. בשנה שעברה לצערי, בשל מגבלות  הקורונה, ליל הסדר התקיים בהשתתפות המשפחה הגרעינית והאירוח והתארחות בבתים אחרים נאסרה. כולי תקווה שנוכל לזכות שוב בחירות האישית והציבורית שלנו, שנוכל לחזור במהרה לשגרת חיינו הרגילה וליהנות שוב בחיק משפחתנו וילדינו בשמחה אמיתית ללא שום מגבלות".

 

יעלה מקליס. צילום: איתן אלחדז ברק
יעלה מקליס. צילום: איתן אלחדז ברק

 

ראש עיריית יהוד מונוסון, יעלה מקליס: "אנחנו בעירייה שמים את התושבים בראש סדר העדיפויות"

ראש עיריית יהוד מונוסון יעלה מקליס מספרת בראיון חג על הקהילה המרגשת שיש בעיר, התוכנית המהפכנית "מחזירים את הצבע לחינוך", ההובלה שלה בהנחה בארנונה לתושבים שנפגעו כלכלית מהמשבר, והמשל"ט שהוקם ועבד ללא הפסקה

איך עברה עלייך השנה האחרונה באופן אישי?

"השנה האחרונה, שהתאפיינה במשבר עולמי חדש ולא מוכר, הייתה מאתגרת עבור כולנו ועבורי כראש עיר. בשנה זו עבדנו סביב השעון כדי להמשיך לתת שירות עירוני שוטף ויעיל בנוסף למענים לצרכים הייחודיים שנוצרו כתוצאה מהקורונה, והיו רבים כאלה.

בשנה הזו חשנו כולנו ביתר שאת את הערבות ההדדית המאפיינת אותנו ואת הקהילה המדהימה שלנו בעיר אשר התגייסה בצורה מופלאה לסייע לכל תושב שנדרש לעזרה באספקת מזון ותרופות עד הבית, חלוקת ערכות בידוד לילדים, טאבלטים לוותיקים, פינוי אשפה מבתי מבודדים ומאומתים ועוד. בתחילת הקורונה הייתי בקשר עם כל החולים ולאחר שמספרם גדל – בנינו מערך שיצר קשר עם כל עשרות המאומתים והמבודדים. בקיץ הרגשתי את המשבר מקרוב כשאני ומשפחתי נדבקנו והבראנו מהנגיף וסבלנו מתסמיניו. התרגשנו מהדאגה, ההתעניינות והפינוקים הטעימים שהביאו מאות התושבים כל העת לביתי. אני מלאת הערכה ותודה לכל המנגנון העירוני, בראשותו של המנכ"ל גיל סימנהויז והצוות המקצועי כולו שהמשיכו לתת שרות לתושבים בכל התחומים".

השנה האחרונה הבליטה את השלטון המקומי כגוף המשפיע על האזרחים. מה ההבדלים בתפיסה בין העירייה לבין הממשלה?

"השלטון המקומי הוא המערך המתפקד ביותר בישראל.

בשנתיים האחרונות, בהיעדר ממשלה יציבה, אנחנו, כמו רשויות רבות, נכנסו מתחת לאלונקה והגברנו את השרות לתושבי העיר.

הרשות המקומית מחוברת ישירות לשטח ואנחנו רואים בעיניים ומרגישים מקרוב את התושבים, אנחנו נגישים להם והם רואים בנו כתובת לכל נושא שמטריד אותם וסומכים עלינו שנספק את הפתרונות לצרכיהם גם בנושאים שבסמכות השלטון המרכזי".

ראשי העיר הוכיחו שהתושבים פונים לעירייה בשעת משבר (וקיבלו מענה) איך ממשיכים מכאן?

"בדיוק באותו אופן. אנחנו בעירייה שמים את התושבים בראש סדר העדיפויות.

השנה האחרונה הייתה שנה משברית, שהעצימה את נקודות החוזק הרבות שלנו כמו היכולת של העירייה לקבל החלטות וליישמן במהירות.

נמשיך להיות קשובים, נמשיך לפתח שירותים נוספים למען התושבים ונמשיך לחשוב צעד קדימה כדי שלכולם יהיה טוב יותר".

 חינוך- מערכת החינוך השתנתה לחלוטין. לאן לוקחים אותה מפה? מה האני מאמין שלך בהקשר של החינוך בעיר?

"מערכת החינוך היא הדוגמה המובהקת ביותר לאחריות שלקחנו על עצמינו כרשות מקומית.

בתחילת שנת הלימודים הקודמת השקנו את תוכניתו פורצת הדרך של ד"ר אייל דורון "עיר יצירתית" המייצרת שינוי עמוק במרחב החינוכי בעיר תוך שימוש בניסיון ובכישרון הנרחב הקיים בעיר.

במהלך הקורונה סיפקנו למערכת החינוך העירונית מענים ותגברנו את החוסרים באופן המותאם לכל אחד ממוסדות החינוך בעיר.

כיום אנו מפעילים את התוכנית המהפכנית "מחזירים את הצבע לחינוך", במימון עירוני מלא, אשר מחזקת את מסגרות החינוך והתלמידים שחזרו לסביבה החברתית והלימודית שלהם לאחר שנה לא שגרתית. התוכנית שתפורה למידותיו של כל בית ספר וגן בעיר מספקת פתרונות ב- 5 נושאים וכוללת חבילה נדיבה של שעות לטובת טיפול רגשי וחברתי, שיתוף והגברת המעורבות של ההורים, מענים פיזיים בפעילויות ספורט ותנועה אחרי שנה של ישיבה מול מסכים, חבילה נדיבה של שעות תגבור ללימודי ליבה והפעלת פיילוט לבניית מערכת שעות גמישה יותר שמתאימה את מערכת החינוך לעולם המשתנה".

הקורונה הביאה למצב של כיתות קטנות, איך נערכים לשנת הלימודים הבאה שמלכתחילה יהיו פחות תלמידים בכיתה.

"אנו נערכים לפתוח את שנת הלימודים בהתאם להנחיות. אנו כבר מתורגלים מהשנה החולפת ונדע להיערך היטב לכל מצב או תרחיש. כפי שסיפקנו מענים לאורך השנה החולפת נתגבר בשנה הבאה את צוותי בתי הספר ונחזק את מנהליו במענים ספציפיים שיידרשו בדגש על לימוד בקבוצות קטנות".

המצב החדש הביא לגידול באוכלוסייה נזקקת. איך העירייה התגייסה למען התושבים שזקוקים לעזרה?

"מיד עם תחילת המשבר התכנס צוות החירום העירוני באופן יום-יומי וסייע לתושבי העיר. קידמנו עבור האוכלוסייה הנזקקת בעיר פתרונות נרחבים בכל תחומי החיים; הובלתי במועצת העיר מהלך משמעותי של הנחה בארנונה לתושבים שנפגעו כלכלית מהמשבר, אנשי לשכתי ואני פנינו למבודדים ומאומתים וסייענו בכל היבט של חיי היום-יום,  המשל"ט שהקמנו עבד ללא הפסקה וסייע לעיר להתנהל במציאות משתנה. עם הגעת החיסונים דאגנו להסיע תושבים ותיקים למתחמי חיסון, ובין השאר חיסנו, בסיוע צוות מד"א, את התושב המבוגר ביותר שלנו, בן 106. לאורך השנה רכשנו אלפי ארוחות חמות ושינענו אותן לבתים של תושבים ופעלנו לגיוסן של תרומות.

קיצרנו הליכים בירוקרטיים ונתנו סיוע בשכר דירה, במזון, בתשלום חובות ובהוצאות נוספות מעבר למה שניתן בשגרה. חילקנו מאות מחשבים שצמצמו את הפערים ואפשרו לכל תלמיד ומורה להיות חלק מהלמידה המקוונת, המרכז למשפחה עשה פעולות הפוגה עבור משפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים ועוד. התגייסנו יחד, המערכת העירונית ומאות המתנדבים בעיר, לסייע לכל תושב והפגנו את עוצמתה של הקהילה החמה שלנו".

הקורונה נשארת (לצערנו). איך נערכים לחיים בצל הקורונה? קבלת קהל, עזרה לתושבים, פעילויות, חינוך וכו'.

"הרחבנו את השירותים המקוונים שאנו מעניקה לתושבים בצורה משמעותית; קבלת הקהל נעשית כעת באמצעות זימון תורים מקוון בכל יחידות העירייה. הטמענו מערכת טכנולוגית שמאפשרת קליטת פניות תושבים בווטסאפ, צ'אט, מייל, טלפון, מסנג'ר ואפליקציה, שילבנו מערכת לקליטת טפסים מקוונים ופתיחת פניות תושבים באתר העירייה ועוד. בנוסף, כבר בתחילת המשבר תגברנו את בתי הספר בעובדי ובאמצעי ניקיון ואנחנו מקיימים פעילויות במקומות פתוחים. קיימנו פעילויות קהילתיות רבות בזום, בפייסבוק ובמרחב העירוני ואני פועלת כל העת שהמנגנון העירוני ימשיך וייתן את השירות הטוב יותר לתושבים בכל תנאי".

 

הקורונה הביאה למשבר גדול אצל רבים, יחד עם זאת התגלו לא מעט מיקרים של עזרה הדדית ויוזמות יוצאות דופן. איזה יוזמה הכי נגעה לליבך?

"העשייה בשנה הזו עבור ותיקי העיר הייתה מגוונת והתאמנו את השירות עבורם בתקופה בה הם היו בסיכון ושהו בביתם לתקופה ממושכת; חילקנו מאות ערכות פנאי, טאבלטים וערכות ספורט, קיימנו פעילויות ספורט בטיחותיות עבורם כדי לשפר את הרגשת החיוניות, הדרכנו אותם לשימוש בזום בסיוע המתנ"ס ומתנדביו, הפעלנו קו לתמיכה רגשית וחברתית וחיזקנו קהילה תומכת שמטפלת בין היתר באספקת ארוחות עד הבית, שירותי מטפלות, הבאת תרופות, אוזן קשבת ועוד.

נגעה במיוחד לליבי יוזמה מיוחדת בינדורית בה שילבנו בני נוער בחלוקת טאבלטים לקשישים; בהובלת העירייה תואמו פגישות אישיות בין בני הנוער לוותיקי העיר בביתם, בהן התקינו בני הנוער אפליקציות בטבלטים והדריכו את הותיקים בסבלנות רבה כיצד להשתמש בהן. היוזמה החשובה הזו פתחה בפני ותיקי העיר אפשרות להתחבר לבני המשפחה, המכרים שלהם והקהילה כולה".

הקיץ בפתח. השגרה השתנתה. איך נערכים לפעילויות הקיץ בצל הקורונה?

"העירייה מכינה תכנית פעילות לקיץ במספר אפשרויות וצורות לילדים לנוער ולמבוגרים, בהינתן הגבלות שונות. התוכניות יעודכנו בהתאם להנחיות ובסמוך למועד".

איך ייראה יום העצמאות בעיר?

"העירייה הכינה תכנית פעילות לאירועי הזיכרון לשואה ולתקומה, אירועים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה וליום העצמאות במתכונת המאפשרת התכנסות וקיום של טקסים בהתאם להנחיות משרד הבריאות הקיימות כיום. נאפשר לתושבים המעוניינים להשתתף בטקסים בצורה מקוונת. ליום העצמאות אנחנו מתכננים מספר במות שכונתיות ברחבי העיר שיאפשרו השתתפות של עד 750 תושבים, בהתאם להנחיות כיום, כולל משחק "חפשו את המטמון" משפחתי ברחבי העיר במהלך החג".

חג פסח הוא חג החירות, למה את הכי מתגעגעת מהתקופה של לפני הקורונה? 

"אני מאוד שמחה שנוכל השנה לחגוג את סדר פסח המסורתי עם המשפחה המורחבת, לקרוא את ההגדה, לשיר את כל השירים בקול גדול ולסיים עם חד גדיא ואחד מי יודע".

ליזי דלריצ'ה. צילום: איתן אלחדז ברק
ליזי דלריצ'ה. צילום: איתן אלחדז ברק

ראש מועצת גני תקוווה, ליזי דלריצ'ה: "המועצה פועלת לטובת הקהילה באופן אינטנסיבי"

החמ"ל שנפתח עם פרוץ המגפה, הטלפונים לתושבים, התרומות במסגרת מיזם 'ערבות הדדית בקהילה' עבור משפחות מעוטות יכולת, וההנחה בארנונה לעסקים שנפגעו. ראש מועצת גני תקווה ליזי דלריצ'ה בראיון חג מסתכלת על מה שהיה אבל עם הפנים קדימה

 

 איך עברה עלייך השנה האחרונה באופן אישי?

"הבנתי מהר מאוד שאנחנו בדרך להיכנס למשבר, ארצי ומקומי, ובחרתי לקחת את האחריות הגדולה המוטלת עליי כראש מועצה לכיוון האופטימי והמעשי. ליצור הזדמנות לשינוי, ולקבל את המצב שאליו נכנסנו בצורה קצת אחרת.

מבחינתי השנה האחרונה היתה שנה של התקרבות למשפחה ולקהילה, התרגשות והנאה מהדברים הקטנים ופיתוח מתמשך של היצירתיות מצד כולנו. התקופה הזו לימדה אותי המון, כראש מועצה וכאשת משפחה, ואני בוחרת לראות גם את הטוב שבה: את רוח ההתנדבות בגני תקווה שריגשה אותי מאוד, את הערבות ההדדית של התושבים ואת ההתגייסות של כולם לכל פרויקט שהובלנו".

השנה האחרונה הבליטה את השלטון המקומי כגוף המשפיע על האזרחים. מה ההבדלים בתפיסה בין העירייה לבין הממשלה?

"בעיני האזרח הממשלה נתפסת כגוף מרוחק, כמקום שבו אין עם מי לדבר. לעומת זאת המועצה נחשבת בעיני התושב שבה כגוף שמנהל את התהליכים בפועל, עונה על שאלות ופותר בעיות. יחסי האמון בין הצדדים עמוקים יותר, וכשיש אמון אפשר גם לנהל משברים בצורה טובה יותר.

כל רשות מקומית מכירה בצורה הטובה ביותר את היישוב שלה ואת התושבים, לכן חשוב שתקבל יותר סמכויות ומרחב פעולה – בשגרה ובעיקר בחירום. הקשר בין ראש הרשות לבין התושב ישיר ומאפשר דיאלוג פתוח, ויתרון שכזה מקבל בולטות רבה יותר במועצה כמו גני תקווה על 23 אלף תושביה.

בשנת הקורונה האחרונה כל מה שמשמעותי עבור התושב התעצם, לכן מתחילת ההתמודדות עם המגיפה פתחנו חמ"ל ומתקיימות באופן קבוע פגישות של כל מנהלי האגפים. במסגרת אותן פגישות מתבצעת חשיבה הוליסטית על צרכי התושבים, בהם גם הקשישים ובעלי הצרכים המיוחדים.

בהסתכלות לאחור הייתי שמחה לו ממשלת ישראל היתה מתארגנת כך שסמכויות והחלטות יתקבלו ברמת השלטון המקומי, בצורה המותאמת לכל יישוב, מתוך הבנה שאנחנו מכירים את התושבים שלנו טוב יותר מכולם. העברת סמכויות הטיפול בקורונה היתה צריכה להתרחש בצורה סדורה יותר ומוקדם הרבה יותר. כך המענה הישיר שלנו יכול היה להיות נכון ומדויק יותר, בהסתמך על תמונת המצב הנוכחית. ברמה האישית אוסיף שלא תמיד הסכמתי עם מדיניות הממשלה אבל נמנעתי מלפעול בניגוד לה, גם כחלק מהרצון להוות מודל חינוכי לתושבות ולתושבים ליצירת אמון בממשל".

ראשי העיר הוכיחו שהתושבים פונים לעירייה בשעת משבר (וקיבלו מענה) איך ממשיכים מכאן?

"המדינה נמצאת היום במשבר כמותו לא ידעה, והבלבול וחוסר הוודאות רבים. אנחנו, בישראל, מורגלים לחום ולמגע, ולכן הריחוק החברתי, הבידוד והסגרים הפכו לדבר קשה מאוד מבחינה מנטלית. זו הסיבה למה אני, מתוקף תפקידי, הרגשתי מחויבת לפעול להעלאת המורל של התושבים ולדאוג לתת להם מענה כמעט בכל תחום.

אצלנו במועצה הטיפול בקורונה היה אישי: מנהלת אגף הרווחה במועצה ואני התקשרנו לאנשים והתעניינו בשלומם. זו חשיבה שונה על התושב, שלוקחת בחשבון את תחושת המרחב הפנימי של האנשים.הכוונה היא להמשיך בגישה הזו גם בשגרה. כמובן שישנם תחומים שהם לא בסמכותי או בסמכות המועצה, אבל אנחנו יודעים לתת מענה והכוונה לכל סוגיה. זו גם הסיבה מדוע עבדנו בתקופה זו על שתי מטרות חשובות – שימור והעצמת הקהילה, לצד הנגשת שירותי המועצה לתושבות/ים.

בעזרת אירועים ויוזמות קהילתיות שהפקנו הצלחנו לחזק את הקהילה בצורה משמעותית, להביא ליצירת קשרים חדשים בין שכנים ולהגברת תחושת הערבות ההדדית של האחד כלפי השני. גם השיפורים הטכנולוגיים שהכנסנו בתקופה זו נועדו להמשיך ולהנגיש לתושבים את המועצה ואת השירותים שלה בתקופת הקורונה והסגרים, בדרך הנוחה והשקופה ביותר שגם תצמצם את המרחק בינינו כמה שאפשר".

חינוך- מערכת החינוך השתנתה לחלוטין. לאן לוקחים אותה מפה? מה ה"אני מאמין" שלך בהקשר של החינוך בעיר?

"אני רואה במערכת החינוך שלנו כמקום ששומר בראש ובראשונה על הבריאות הנפשית ועל החוסן הנפשי של הילדים שלנו. לכן הדבר החשוב מבחינתי היה ראשית כל להחזיר את הילדים ליצירה של אינטרקציה חברתית כלשהי. זה היה הדגש. לתת להם ספורט, בריאות ובעיקר יציאה מהבית למרחבים הפתוחים הבטוחים. אנחנו, כמועצה וכחברה, נצליח להשלים את הפערים בחינוך המסורתי ובהעברת הידע, אבל הדבר המשמעותי ביותר הוא לתת לילדים שלנו כישורי חיים ולהחזיר אותם לשגרת החיים. זה האני מאמין שלי, וזה מה שמנחה אותה בעבודה עם מערכת החינוך".

 

הקורונה הביאה למצב של כיתות קטנות, איך נערכים לשנת הלימודים הבאה שמלכתחילה יהיו פחות תלמידים בכיתה.

"את תקן הכיתות במדינת ישראל קובע משרד החינוך, אנחנו מתנהלים בהתאם לתקן – ככל שמשרד החינוך יבחר לצמצם את כמות הילדים בכיתות ויבין שזה חשוב ונכון אנחנו נהיה הראשונים לעשות זאת פתרונות למהלך כזה יד לנו – כרגע אין שינוי נראה לעין בכיוון הזה".

 

המצב החדש הביא לגידול באוכלוסייה נזקקת. איך העירייה התגייסה למען התושבים שזקוקים לעזרה?

"המועצה פועלת לטובת הקהילה באופן אינטנסיבי, החל מחלוקת מזון ושיחות טלפון לקשישים, דרך הפעלת ארגוני מתנדבים בשיתוף מחלקת הרווחה שמתעניינים בנעשה בקהילה ומגישים עזרה בעת הצורך. כמו כן גייסנו תרומות במסגרת מיזם 'ערבות הדדית בקהילה' עבור משפחות מעוטות יכולת, הגדלנו את סל הקריטריונים לקבלת הנחה בארנונה ופעלנו למתן הנחה בארנונה לעסקים שנפגעו".

 הקורונה נשארת (לצערנו). איך נערכים לחיים בצל הקורונה? קבלת קהל, עזרה לתושבים, פעילויות, חינוך וכו.

"במהלך השנה האחרונה הפכנו את המועצה כולה לדיגיטלית, כך ששירותים ניתנים באופן מקוון ובכל צורה. העיקר שהתושבות/ים לא ייאלצו לצאת מהבית שלא לצורך. עכשיו, כשלאט לאט חוזרים לשגרה, אנחנו נותנים לאנשים את האפשרות לבחור אם להגיע אלינו פיזית או לא. אנחנו מבינים ומכירים בכך שלא כל אדם יודע להגיע אלינו דרך האמצעים המקוונים, ושישנם אנשים שזקוקים למגע הבין – אישי. מסיבה זו פתחנו את המערכת לזימון תורים, באמצעותה אפשר להגיע ולפגוש בנציג או בנציגת שירות פנים אל מול פנים. במקביל אנחנו ממשיכים להעמיד מתחמי בדיקות לתושבות/ים כדי לעודד את כולם לבוא ולהיבדק, וכך לקטוע את שרשראות ההדבקה. כל זה גם לצד ההיערכות לתחילת החיסונים של אוכלוסיות נוספות שטרם זכו לכך עד עתה, דוגמת ילדים מתחת לגיל 16 או מחלימים".

הקורונה הביאה למשבר גדול אצל רבים, יחד עם זאת התגלו לא מעט מיקרים של עזרה הדדית ויוזמות יוצאות דופן. איזה יוזמה הכי נגעה לליבך?

"בשנה האחרונה קהילת היישוב הייתה נוכחת מאוד, יותר מתמיד – כל היוזמות שהובלנו ביחד עם הקהילה ריגשו אותי מאוד. הקהילה הייתה מגויסת לחזק את כל אותן אוכלוסיות שנפגעו מקורונה – החל בחגיגת ימי הולדת לאזרחים ותיקים ולילדים קטנים, כלה בארוחות חמות, עוגות ועציצים שחולקו לעשות טוב על הלב ובכלל קשר יום יומי עם אזרחים ותיקים. הגענו למצב של סיפוק כל צרכיהן של משפחות מאומתות לקורונה, מה שנתן לתושבים תחושה חזקה במיוחד של ערבות הדדית ותחושה של בית".

הקיץ בפתח. השגרה השתנתה. איך נערכים לפעילויות הקיץ בצל הקורונה?

"למדנו שאירועים שכונתיים וטעימות קטנות של הנאה וכיף, משמחות לעתים הרבה יותר מאירועים המוניים. למדנו גם שהמרחבים מזמינים הרבה יותר, ופעלנו במקביל לשפר את הנראות של המרחב הציבורי ביישוב, הקורונה גילתה לכולנו את המרחבים הציבוריים מחדש. אנחנו נערכים להפקתם של אירועי קיץ קהילתיים ותוססים במרחב הפתוח, לכל גיל, שכולם יהיו מלאים בכיף ובשמחה".

איך ייראה יום העצמאות בעיר?

"אנחנו ממתינים עוד לקבל את המתווה להפעלת אירועי העצמאות ולפיו אנחנו נפעל. אנחנו שוקלים ובוחנים לעשות השנה יותר אירועי קהילה ופחות אירועים של התקהלות המונית כל עוד הקורונה עדיין כאן. מה שבטוח הוא שלא משנה האירוע, גדול או קטן, אנחנו נדאג שהתושבות והתושבים שלנו יחוו הרבה שמחה".

חג פסח הוא חג החירות, למה את הכי מתגעגעת מהתקופה של לפני הקורונה?

"אני מתגעגעת לקרבה, לחיבוק ולאירועי תרבות במרכז הבמה שם נוכל לראות כמה שיותר מהתושבות/ים שלנו נהנים מתרבות איכותית ומוסיקה".

 

ישראל גל. צילום: איתן אלחדז ברק
ישראל גל. צילום: איתן אלחדז ברק

ראש עיריית קריית אונו, ישראל גל: "העירייה, ואני כראש עיר, חיים את השטח מקרוב"

ראש עיריית קריית אונו ישראל גל מספר כיצד העירייה בראשותו התאימה את כל המערכות שלה לשנת הקורונה: "מערך הסיוע העירוני פעל באופן מופתי בזמן הקורונה. אומנם התווספו, כתוצאה מנזקי הקורונה, משפחות ובודדים שלא נזקקו לשירותי רווחה בעבר, אך אנשי המקצוע נמצאים עם היד על הדופק" ואופטימי לקראת חגיגות יום העצמאות

איך עברה עלייך השנה האחרונה באופן אישי?

"מאד קשה להפריד בין האישי לציבורי בעיר כמו שלנו. שיחות בשעות לא צפויות, היו מאז ומעולם. יחד עם זאת, הקשר המיידי של אשתי ושל בתי בת ה- 16 למערכת החינוך והתנהלותן בתוך כל הבלגאן שהיה, בוודאי השפיע על הלך הרוח בבית, אני מעריך שכמו אצל כולם. בתי, ככל בני ובנות כיתות ז'-י', למדה מרחוק קרוב לשנה, וזה כמעט בלתי אפשרי בעיניי".

השנה האחרונה הבליטה את השלטון המקומי כגוף המשפיע על האזרחים. מה ההבדלים בתפיסה בין העירייה לבין הממשלה?

"דבר ראשון, העירייה, ואני כראש עיר, חיים את השטח מקרוב, מכירים ומחוברים באופן שוטף לצרכים של התושבים כדי לדעת איך לפעול ברמה המקומית בשעת משבר. אין אפשרות ממרומי מגדל השן של הממשלה לדעת מה צריכה קריית אונו או כל רשות אחרת. דבר שני, לעירייה יש צוות, שיודע לעבוד בשיתוף פעולה עם המשטרה, עם מד"א ועם משרדי הממשלה השונים, בכדי למצות את המקסימום למען התושבים. ניתן לעשות זאת באופן יעיל רק על ידי גוף עירוני מקומי ולא על ידי מנהיגות שמשקיפה מרחוק , ללא קשר לקורונה".

ראשי העיר הוכיחו שהתושבים פונים לעירייה בשעת משבר (וקיבלו מענה) איך ממשיכים מכאן?

"הקורונה הביאה לקפיצה קוונטית בכל המערכות. המהירות שבהן נדרשנו להשתנות, להתגמש, להשתכלל ולפעול, רק הוכיחה את היכולות של גוף עירוני מקומי. אני מאמין ומקווה שהשלטון המקומי, יחד עם ראשי הערים ונציגי הממשלה, נשב ביחד להפיק לקחים מיחסי ממשל-רשות בעת הקורונה, במטרה להביא לשינוי מהותי בתפיסת השלטון המקומי ולהפוך אותו לגוף אוטונומי, בעל משאבים, תקציבים וסמכויות רבות יותר".

חינוך- מערכת החינוך השתנתה לחלוטין. לאן לוקחים אותה מפה? מה ה"אני מאמין" שלך בהקשר של החינוך בעיר?

"מערכת החינוך בקריית אונו היא מהטובות במדינה, וגם תקופת הקורונה, על אתגריה, לא שינתה את זה. אז אמנם השתכללנו ועברנו לעבודה בזום ואימצנו כל דרך אפשרית למען הילדים, אבל יחד עם זאת, הקורונה הוכיחה ללא כל ספק, שיש חשיבות רבה למפגשים פנים אל פנים ולהפריה ההדדית בין התלמידים, כמו גם לצורך האנושי והבסיסי ביותר שלנו כבני אדם – בקשר החברתי".

הקורונה הביאה למצב של כיתות קטנות, איך נערכים לשנת הלימודים הבאה כשמלכתחילה יהיו פחות תלמידים בכיתה.

"בשביל זה יש לנו צוות מוביל בעיר. אני לא מודאג. אנו נערכים כבר עכשיו לשינויים באופן שבו מערכת החינוך תפעל בשנת הלימודים הבאה, כך שאף ילד לא ייפגע, ותוך עמידה בכללים שייקבעו באותה עת. גם לממשלה לא תהיה ברירה אלא להקצות משאבים להפעלת מערכת החינוך במתכונת שונה. זהו תחילתו של עידן חדש בחינוך ואני שמח על כך".

המצב החדש הביא לגידול באוכלוסייה נזקקת. איך העירייה התגייסה למען התושבים שזקוקים לעזרה?

"מערך הסיוע העירוני פעל באופן מופתי בזמן הקורונה. אומנם התווספו, כתוצאה מנזקי הקורונה, משפחות ובודדים שלא נזקקו לשירותי רווחה בעבר, אך אנשי המקצוע נמצאים עם היד על הדופק ומשתדלים להגיע לכולם. בנוסף, בשנה האחרונה התווספו כ- 400 מתנדבים למערך ההתנדבות העירוני, וזה כבוד גדול לתושבים שלנו, שנתנו כתף וסייעו במה שאפשר, החל מחלוקת מזון, דרך שיחות טלפון סדירות לקשישים ולקשישות בעיר, ועד ליציאה לחיק הטבע בצוותא".

הקורונה נשארת (לצערנו). איך נערכים לחיים בצל הקורונה? קבלת קהל, עזרה לתושבים, פעילויות, חינוך וכו'.

"אני מאמין שעם הזמן נחזור לשגרה מלאה עם הגבלות מעטות בלבד. בסך הכול, רכשנו הרגלים חדשים בשנה האחרונה, שלדעתי, חלקם יישארו אתנו לתקופה ארוכה: שמירה על היגיינה, על מרחק מסוים, עטיית מסיכות. אולי זה יהפוך אותנו למנומסים יותר? לסבלניים יותר? בכל מקרה השגרה תחזור, קבלת הקהל תחזור ואפילו מופעי הספרייה העירונית של המתנ"ס, חוזרים באווירה אינטימית ומשמחת".

הקורונה הביאה למשבר גדול אצל רבים, יחד עם זאת התגלו לא מעט מיקרים של עזרה הדדית ויוזמות יוצאות דופן. איזה יוזמה הכי נגעה לליבך?

"השנה הייתה רוויה ברגעי חסד קטנים כגדולים, החל מההתגייסות יוצאת הדופן של עובדי העירייה ושל התושבים לשיחות יזומות לתושבי העיר ולניצולי השואה לבדיקת שלומם, המשך בגיוס כספים ותרומות, חלוקת מזון ותרופות, הכנת פלטפורמת פרסום לעסקים מקומיים שנפגעו בקורונה והרבה סיפורים מרגשים תוך כדי תנועה. שני דברים שריגשו אותי במיוחד היו המעורבות הנלהבת והחומלת של בני הנוער למען גיל הזהב והמפגשים האישיים שלי, מלב אל לב, עם בני העיר, שחגגו השנה 80, עם העיר שלנו, באינטימיות שהקורונה דרשה".

הקיץ בפתח. השגרה השתנתה. איך נערכים לפעילויות הקיץ בצל הקורונה?

"יש לנו עוד הרבה לעבור בדרך, ללמוד ולהסיק מסקנות על האופן הנכון ביותר לקיים את פעילויות הקיץ. המתנ"ס ומחלקת הנוער והצעירים על זה".

איך ייראה יום העצמאות בעיר? 

"אני מעריך שלקראת יום העצמאות נוכל לחגוג באופן רחב יותר ופתוח יותר.  כמו שאשתקד, לא אכזבנו את התושבים ודאגנו לשמח אותם באמצעים אפשריים, כמו חגיגות במרפסות וברחובות, אני בטוח שהשנה נצליח לשמח אותם אף יותר".

חג פסח הוא חג החירות, למה אתה הכי מתגעגע מהתקופה של לפני הקורונה?

"שאלה קשה. אני מתגעגע להרבה דברים. בעיקר לטיולים בטבע, למפגשים עם חברים ולחיבוקם החם. כן, ועוד משהו, שחסר במיוחד זה לראות את החיוך שלכם מתחת למסכה".

לחיים. צילום: איתן אלחדז ברק
לחיים. צילום: איתן אלחדז ברק

 

 

 

 

 

*תוכן שיווקי

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

משפחת דניארוב. צילום: ישראל פנחסוב

אור יהודה: השף יוסי שטרית הכריע כי משפחות דניארוב ומשיח הן מלכי הקבב