"שלושה שלטים מחוץ לאבינג' מיזורי"

אל תתנו לשם הארוך והמוזר של הסרט, להטעות אתכם! זהו אחד הסרטים הטובים ביותר שמוקרנים ומועמד ל- 7 פרסי אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר. סרט בנוסח "מערבוני", ממזרי,מפתיע, מרגש, מבריק, אנושי ואקטואלי במיוחד. מאחורי התסריט המושחז כתער, מסתתרים מסרים הקשורים לגזענות, הומופוביה, אלימות לצד חמלה ואנושיות ובעיקר השאלה-אמריקה לאן? הביקורת שלי לא תגלוש לצד הפוליטי ולעידן טראמפ, אלא רק לצד הקולנועי של הסרט המיוחד שהלהיב אותי ולא אחת "השכיב" אותי בנוק- אאוט של התסריט, שאינו מתנהל כפי שאתם צופים, אלא מפתיע שוב ושוב. לכן, מקווה שביקורות אחרות לא חשפו יותר מדי מהמתרחש על המסך. הבמאי/תסריטאי האירי, מרטין מקדונה (אוסקר על סרט קצר מ-2004 "six shooter") שזהו לו סרטו השלישי באורך מלא, מתעלה על עצמו הן בתסריט המקורי שכתב (מועמד לאוסקר 2018) והן בבימוי המדוקדק בנוסח סרטו הראשון "ברוז". מקדונה בחר צוות שחקנים מצוין שעבד עימו ב-"7 פסיכופטים" (הפחות מוצלח), וודי הרלסון, סם רוקוול ואבי קורניש, אליהם צירף את האחת והיחידה, זוכת האוסקר על "פארגו" (1996) ומועמדת לאוסקר השנה (עם סיכוי טוב), פרנסס מקדורמנד. ואני חייב לציין, זאת אחת השחקניות המצוינות בהוליווד ובעולם. אחת שבהבעת פנים, יכולה ליצור אווירה ממצב שלילי לחיובי, בלי לומר מילה. לכל אלו אצרף את המלחין קארטר בורוול (המלחין של כל סרטי האחים כהן, ומועמד לאוסקר השנה), עם המוסיקה הנפלאה והמענגת שמלווה את הסרט, נוסח המערב ושירי/פיזמוני הקאנטרי. הצילומים המצוינים של בן דיוויס ("הנוקמים") והעריכה המצוינת של ג'ון גרגורי ("ברוז"), מציין אותו במיוחד, כי גרגורי חתום על עשרות עריכות בסרטים ומגיע לו פרס משמעותי. ולעניין, מילדרד/פרנסס היא אם שכולה, שיוצאת למלחמה חסרת פשרות נגד רשויות החוק (המשטרה), שלא טיפלו כראוי ברצח, אונס ושריפת גופתה של ביתה הצעירה! הרוצח חופשי, השריף ועוזריו מתעלמים מזה כמה חודשים מפניותיה, או אז היא שוכרת שלושה שלטי חוצות מוזנחים, בדרך הישנה והכמעט נטושה מחוץ לעיירה (אבינג, מיזורי) ועליהם היא מפרסמת ביוש (בושה) או בסלנג האינטרנטי הנפוץ-שיימינג נגד השריף הנערץ וולבי, בגילומו המעולה של וודי הרלסון ("לארי פלינט" ומועמד לאוסקר שחקן משנה- 2018). או אז מתחיל "מחול החרבות" והעיירה המנומנמת, שנשלטת ע"י השריף (שמתגלה בהמשך כ…- ע"ע התסריט הממזרי והמפותל) ואנשיו מתעוררת משנתה! מילדרד מתחילה לספוג "קיטונות של רותחין" מצד המשטרה ואחרים. לצד השריף ניצב סגן/שוטר מופרע, גזען, אלים, הומופב, "חולירע יאסנה"(מפולנית), בשם דיקסון, בגילומו הפנטסטי של סם רוקוול (האסיר המופרע בסרט "גרין מייל" ומועמד כמעט וודאי לאוסקר שחקן משנה – 2018). מה שמתרחש על המסך היא "חגיגה קולנועית" מענגת ומטריפה. דיאלוגים שנונים שמצליפים ומלטפים, בעת ובעונה אחת. דהיינו, "אל תסתכלו בקנקן אלה במה…". לא תשכחו אף דמות מהסרט, כולל הגמד שמאוהב במילדרד בגילומו של פיטר דינקלג' (סדרת "משחקי הכס"), הבן של מילדרד, הגרוש האלים והגס שלה ובת זוגתו הצעירונת והחלולה, בעל שלטי החוצות ומזכירתו ועוד ועוד… כולם ראויים למחמאות. וכאמור, פרנסס מקדורמנד, וודי הרלסון וסם רוקוול, הם שלישייה מנצחת! פרנסס פשוט מדהימה, כל רגע שלה על המסך הוא פנינה קולנועית, יהיה קשה השנה בטקס האוסקר, יש שחקניות נוספות טובות לא פחות. וודי הרלסון, בתפקיד מפתיע ומצוין וסם רוקוול יודע "לגנוב את ההצגה", ההימור שלי באוסקר עליו! סרט שלא תשכחו במהרה, דמויות לעילא, סיפור בצורת מערבון, על אנשים שמה שרואים בחוץ, הוא לא מה שמתחולל בתוכם, ארה"ב העכשווית והאירועים האחרונים. הכול כלול "בעסקת חבילה קולנועית מענגת" (לא "עסקת טיעון"). שווה, שווה, שווה! ואם הסרט לא ימצא חן בעיניכם? אזי אתם שקועים בשליחת מסרונים (זהירות בשליחתם, "האח הגדול צופה"), סדרות טי.וי, אינטרנט וכו'. ואילו סיפור חצוף וממזרי, עם מסרים חשובים, אלימות לצד חמלה ואנושיות והכול "מטובל" בהומור שחור, לא לטעמכם?! אזי חבל!