"איש ושמו אובה" * * *

הסרט השוודי שעלה למסכים בשוודיה בסוף 2015, מגיע לארצנו לאחר שנתיים, מעניין למה ומדוע "נתקע"? לדעתי, מרוב ים סרטים בינוניים ובעיקר גרועים שמוקרנים לאחרונה )"47 מטר", "איש השלג", "גבר גבר 2", "הסערה", "רצח באוריינט אקספרס", "סוד בעליית הגג", "לילות מנהטן", "טיסה 112", "ליגת הצדק" ועוד…) ואולי ההצלחה (יחסית) של הסרט השוודי "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", שהוקרן בשנת 2014, הם שנתנו "דחיפה" למפיץ "לנער את האבק" מעליו ו-"לגאול אותו מבדידותו".מה גם שהכותרת "משוויצה" שהסרט מועמד ל- 2 פרסי האוסקר! (היה מועמד, אך לא נבחר בין הסרטים הזרים, "פוקסטרוט"-כן נבחר). בתכלס, הסרט חביב, נחמד ו-"לא יפיל אתכם מהרגליים", אבל, הדור שלי (גילאי 69) ייהנה ללא ספק. צעירים! ראו הוזהרתם! מתאים יותר למבוגרים, אלו שלפני ו/או אחרי יציאה לפנסיה. אובה בן ה- 59, הוא אלמן טרי, שאשתו האהובה סוניה, נפטרה לא מכבר ממחלת הסרטן, מה גם שלאחר 43 שנות עבודה בחברת הרכבות, הוא מפוטר (כנראה נמאס להנהלה הצעירה "מהנודניק"?). בקיצור, מה נותר לו לעשות, מלבד להעלות לקברה של אשתו יום יום עם זר פרחים (ולקטר על מחירם הגבוה) ובהמשך, לחזור לבדידות בבית? יש ויש! אובה "השרוט" וחולה הנקיון, מנדנד לתושבי השכונה הסגורה והאיכותית, בה הוא גר ואף היה בעבר ראש הוועד, על "חירבון" הכלבים בכל פינה, זריקת בדלי סיגריות (אותן הוא אוסף), בדיקת מנעולי המחסנים, בדיקת פחי המחזור למיניהם תוך הקפדה אובססית והערות גסות ובוטות, לכל שכניו האידיוטים ודעתו על "המהגרים" שחודרים לשכונה (מזל שיהודים לא מוזכרים, היה מתאים למה שמתרחש כיום בשוודיה "הניטראלית"). והעיקר? לאובה נמאס כנראה מהשעמום שנכפה עליו והוא מחליט "לקצר את חייו"- להתאבד! אבל איך? בכל מיני צורות שיגרמו לכמה פרצי צחוק (הרי זו דרמה קומית). למרות שהוא איש טכני עם "ידי זהב", הוא נכשל בכל! ניסיון בתליה, טביעה, הרעלה, קפיצה על פסי רכבת וכו'. אבל, יש תקווה! אופק חדש! משפחה מעורבת חדשה שנכנסת לגור בשכנות אליו, מביאה בעקבותיה את "האור" לחייו. האשה האירנית, בעלה השוודי ושתי בנותיהם, מביאים משב רוח מרענן לחייו הריקניים. גם "אימוץ" של הומוסקסואל צעיר, שהושלך מביתו ע"י משפחתו וניסיון להתפייס עם ראש הוועד הנוכחי והחולה, זה שהביא בעבר להדחתו, זה שנהג במכונית הוולוו השנואה על אובה "שסוגד" למכונית הסאאב. הכול ביחד משנה בהמשך את אופיו של "הזקן" הנרגן והחיוך שב להופיע על פניו. הבמאי/תסריטאי השוודי (מוכר היטב בארצו) הנס הולם, מצליח לשזור בתסריט שנכתב עפ"י הספר הפופולארי שכתב פרדריק בקמן, את העבר הקסום של אובה ואשתו וההווה וגם מצליח לנווט בהצלחה בין קטעי ההומור והטרגדיה. הסרט יזכיר לכם את קלינט איסטווד בסרטו "גרנד טורינו" (2008). השחקן השוודי רולף לסגרד (שברזומה שלו יש כ- 70 סרטים), נושא באון את הסרט על כתפיו החסונות. אי אפשר שלא לאהוב אותו, למרות מעשיו ובעיקר הבוטות שבדבריו. השחקנית ממוצא אירני, באהר פרס (השכנה), מביאה משב רוח מלבב לסרט. ובכלל, הסרט שופך קצת אור על החיים בשוודיה ובעיקר, על השכונה הסגורה והבית השוודי הממוצע ורק חבל שהאנטישמיות גואה במדינה הזאת ובכללי, יש בה אחוז גבוה של מוסלמים (מאלמו כבר הוגדרה כעיר שהיא "גיהנום ליהודים"). אופס, נסחפתי לנושא אחר! זהו סרט מהחיים, שמתנהל בשגרתיות, ללא הפתעות מרעישות ובחן והומור קליל.