אשמים

רונן דמארי

על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז מרכז נגד הנאשם, בתאריך 24.6.15 בלילה בילתה הצעירה במועדון סנוקר בראשון לציון, שתתה משקאות אלכוהוליים בכמות ניכרת והייתה נתונה במצב של שיכרות שפגע באופן משמעותי ביכולתה לתפקד. במהלך הלילה, חטפו ארבעת הנאשמים את הצעירה לחדר בו מתגוררים שניים מהם, כאשר היא מתנגדת למעשים ונאבקת בהם בשארית כוחותיה. זאת, בסוברם כי מדובר ב"טרף קל" ותוך תכנון מוקדם כאשר חלקם "מכינים" את החדר וממתינים להגעתה. בהמשך כלאו את המתלוננת בחדר, השכיבו אותה על המיטה ובמשך כשעה וארבעים דקות ביצעו האחרים, כל אחד בתורו, מעשי אינוס במתלוננת ומעשים מיניים נוספים לשם סיפוק מיני, בזה אחר זה. כאשר הגיע למקום אדם ששמע את זעקות המתלוננת לעזרה, הטעו אותו הנאשם והאחרים בטענה כי המתלוננת אינה שוהה עימם וסילקו אותו מהמקום על מנת שלא יפריע להם בביצוע זממם.

בהכרעת הדין מתחו השופטים ביקורת על התנהלות המשטרה וציינו מספר מחדלי חקירה: "המתלוננת ניגשה עם אביה לתחנת המשטרה והגישה תלונתה. בשעות הערב המאוחרות נלקחה המתלוננת לבית החולים וולפסון, נערכו לה מספר בדיקות רפואיות אך היא לא עברה בדיקת חיים בחדר 4 (החדר המיועד לבדיקת נפגעי תקיפה מינית). הרופאה ציינה כי הנחתה את השוטרת כי יש להביא את המתלוננת לבדיקה בשעות העבודה של המכון לרפואה משפטית, והיא אינה יודעת מדוע הדבר לא נעשה.

אציין כי המתלוננת העידה בנושא זה כי בהיותה בבית-החולים הכינו אותה לכך שתעבור בדיקה פולשנית, אך לאחר שסיפרה את סיפורה נאמר לה כי אין בכך צורך שכן מאחר ועברו מספר ימים לא תהיה לבדיקה שום משמעות. בענייננו, נוכח חוסר שיתוף הפעולה של המתלוננת בעת הגעתה לראשונה לתחנת המשטרה ברחובות, וסירובה לעבור בדיקה רפואית כלשהי, לא ניתן היה לבצע את בדיקת החיים במועד זה. אבהיר כי היה על השוטרים בתחנה להסביר למתלוננת את חשיבות הבדיקה ולנסות לשכנעה להתפנות לבית-החולים. המתלוננת הסבירה כי סירבה לבדיקה מאחר ולא רצתה ליידע את אביה, אך יוזכר כי מדובר במתלוננת בגירה כבת 31, כך שאין צורך בהסכמתו לבדיקתה. היה על החוקרים לוודא עריכת בדיקת חיים למתלוננת עת הגיעה לבית-החולים לאחר הגשת התלונה, חרף הזמן שחלף מעת ביצוע העבירות, ויש להצר על כך שבדיקה זו לא נערכה. לא הוברר מדוע לא ניתן היה לערוך את הבדיקה בשעה שהגיעה המתלוננת לבית-החולים. מכל מקום, נוכח ההוראות שנמסרו בעניין זה מהרופאה המשפטית, היה על גורמי החקירה לכל הפחות להביא את המתלוננת לבדיקה בבית-החולים למחרת בשעות היום.

ללא קשר למשמעות המחדל בענייננו, מצופה מהמאשימה שתדאג לערוך בדיקה בנושא זה ולהפיק את הלקחים ממנו. יש לזכור כי לבדיקתה המיידית של המתלוננת חשיבות לא רק בהיבט הראייתי, אלא גם בהיבט הרגשי".

"אירוע מזעזע"

בסופו של דבר החליט הרכב השופטים להרשיע את הנאשמים בעבירות הבאות:

נאשם 1 הורשע על סמך הודאתו, בביצוע עבירת החטיפה ושתי עבירות אינוס בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, הנאשם השני זוכה מעבירת החטיפה אך הורשע בעבירת כליאת שווא ובשתי עבירות אינוס בנסיבות מחמירות בצוותא חדא.

הנאשם השלישי הורשע בעבירת חטיפה ובשתי עבירות אינוס בנסיבות מחמירות בצוותא חדא והנאשם הרביעי זוכה מעבירת חטיפה והורשע בסיוע

לביצוע שתי עבירות אינוס בנסיבות מחמירות בצוותא חדא.

יצוין כי נאשם חמישי בפרשה נדון אשתקד לעונש של 11 שנות מאסר ונגזר עליו פיצוי של 80,000 שקלים למתלוננת.

עו"ד שרה טל מפרקליטות מחוז מרכז מסרה בתום הדיון כי "ביהמ"ש הרשיע את הנאשמים במעורבותם באירוע האונס הקבוצתי וחטיפת המתלוננת בראשון לציון בשנת 2015. ביהמ"ש קבע כי הנאשמים ניצלו את מצבה של המתלוננת, שהייתה שיכורה והכרתה הייתה מעורפלת, כך שלא הייתה מסוגלת להתנגד למעשיהם, על מנת לחטוף אותה ולבצע בה אונס קבוצתי. הנאשמים המשיכו את מעשיהם במשך שעה וארבעים דקות, כאשר המתלוננת זועקת לעזרה מספר פעמים. מדובר באירוע מזעזע בו הנאשמים עטו על המתלוננת כחבורה השוחרת לטרף, אשר פעלה יחדיו, כגוף אחד, רק כדי לספק את תאוותם. הפרקליטות תדרוש עונש חמור לנאשמים".