סגירת מעגל

מי ליאור

מוריה עמר, בחורה נעימה מבית שחינך אותה על ערכי הדת היהודית, בוגרת האולפנה בראשל"צ, סיימה לאחרונה שנה רביעית במסלול הנדסת תוכנה בעתודה אקדמית בכרמיאל ועומדת לפני גיוס לצה"ל.
בשיחה עמה מדברת מוריה בגילוי לב על היתמות מאימה שנפטרה לפני חמש שנים ועל המורשת הערכית שקיבלה ממנה ומהבית: "כפי שכבר ציינתי, לא היה ספק בלבי לרגע שאתגייס למשימה ואתרום מח עצם לאדם חולה.
גדלתי וחונכתי בבית אשר שם דגש על ערכי נתינה ועזרה לזולת. ערכים אלה התחזקו בנו במיוחד כשאמא חלתה ופיללנו לנס הגדול שיציל את חייה, מה שלצערנו לא קרה, ואמא נפטרה לפני חמש שנים".
-כיצד הגעת לתרומת מח העצם?
" זה ארע במסגרת שלבי ההכנה לצה"ל, בתקופת טרום הגיוס. נעניתי להצעה ומסרתי דגימת רוק, מתוך ידיעה שהיא תכנס למאגר ארצי ותסייע בבוא העת להצלת חיים".
-האמנת שזה יקרה כל כך מהר?
"האמת שלא. ואולם כשפנו אליי לפני שלושה חודשים מעמותת עזר מציון, הופתעתי מאד. הייתי סקפטית לגבי הסיכוי שזה יקרה. התרגשתי מאד, צלצלתי לאבא וסיפרתי לו על כך. אבא שהתרגש גם הוא, תמך בי וחיזק את ידי. התחלנו בתהליך, לאחר שעברתי בדיקת דם שהצליבה את הפרטים להתאמתי ובתום חודשיים ימים יצאנו לדרך בבית החולים תל השומר".
-האם הרגשת לחץ או חרטה באותם רגעים?
"לא חרטה, אבל נלחצתי מעט, מה שהפיג לי את הלחץ הייתה המחשבה על המעשה האנושי והמשמעותי שאני שותפה לו בהצלת חיים".
-עבר שבוע מאז, האם היית חוזרת שוב על התהליך?
"בהחלט כן. התחושה שזה ממלא, שעשיתי משהו בשביל מישהו אחר היא אדירה ואינה ניתנת לתיאור במילים" אומרת מוריה ומבקשת באמצעותנו לקרוא לכל אדם לגשת ולתרום למאגר הלאומי מח עצם דרך עזר מציון. "כשתרמתי, הרגשתי שאני סוגרת מעגל עם המוות של אמא, שכה רציתי להציל ולצערי לא עלה בידי".
האב יורם הוסיף לדברים ואמר: "מיותר להגיד שלא הייתה אפילו התלבטות מצדי ומצד בתי, ומיד הייתה החלטה שמבצעים את התרומה. לאחר כל הבדיקות נמצאה התאמה ב- 100% וכך יצאנו לדרך בשבוע שעבר. אנו מקווים שהתרומה תציל את החולה והוא ישוב לבריאות איתנה ולחייו הרגילים. אני יותר מגאה בילדים שהשאירה לי רעייתי ז"ל, שחייה נלקחו וניתנה לנו הזכות להציל חיים".
לאב יורם, שלושה ילדים: מוריה (22), עדי (21) אשר לומד בעתודה אקדמית במכללת אפקה וסיים שנה שלישית במסלול הנדסת מכונות, ואור בת 15.5 העולה לכיתה יא' במקיף הדתי בראשל"צ.