"הצילום צריך לגרות את בלוטות הטעם"

כתבה ורדה טלמור

"בעיני, להעביר את החווייה בצילום זה חלק מאוד מהותי", אומרת יולה זובריצקי ומתייחסת לצילומי האוכל בהם התמחתה. "הצילום צריך לגרות את בלוטות הטעם. זה לא רק צילום טכני, זה צילום שבא גם מהבטן. בכלל, בעיני צילום צריך לבוא מהבטן, לעבור דרך התחושות של הצלם". בנוסף יולה מצלמת עיצובי פנים ואדריכלות וצילמה בעבר למגזין 'בנין ודיור'; ל'אמזון' היא מצלמת החל מכוסות דרך מוצרי צריכה שונים בתחום המזון, לקטלוגים ולתערוכות תכשיטים – הכל. מה היא לא מצלמת? בר מצוות וחתונות.

יולה זובריצקי, 56, נשואה ואם לילדה בת 21 תלמידה בחינוך המיוחד, ילדה שהיא בבת עינה, עלתה ארצה עם הוריה מאוקראינה, בת 10 בלבד, גרה בראשון כ-30 שנה. בעלת תואר ראשון בהנדסת תוכנה מהטכניון בחיפה. עתודאית שהחלה בלימודיה בגיל 18 והתגייסה לצבא ארבע שנים מאוחר יותר. שירתה כקצינת מחשבים בחיל המודיעין והשתחררה בת 26. עד לפני כ-17 שנה עבדה בחברות הייטק שונות כמהנדסת תוכנה והפסיק, כשאצל בתה, שאובחנה כבעלת עיכוב התפתחותי בגיל שלושה חודשים, הופיעו בגיל ארבע התקפים אפילפטיים ועל יולה ניטל להיות זמינה לבתה ולהתאים אליה את שעות עבודתה.
יולה הפכה להיות עצמאית. ייעצה לחברות היטק והחלה לצלם. "הרבה דברים למדתי לבד והשלמתי את הידע נקודתית בצילומי סטודיו, בסדנה של 'קמרה אובסקורה'. אז אהבתי ליצור תכנים בצורה אינטואיטיבית סטודיו נכנס לעוד אלמנטים טכניים. היום אני אוהבת גם וגם". ומאז היא מצלמת בצורה מסחרית, אבל לא רק.
לפני למעלה מעשר שנים שכרה סטודיו בפארק המדע ברחובות, ציידה אותו בציוד שנדרש לצילומי סטודיו מקצועיים ועושה מיתוגים לעסקים, מעצבת לוגו לאריזות וחומר שיווקי. "צריך לדעת לאיזו מדיה הולך הצילום. איפה ובאיזה גודל יופיע (הצילום): צילום על אריזה הצילום חייב להיות מאוד מוקפד ברמת תאורה מאחר וכל נקודה של אור וצל משפיעה גם על קליטת המידע בעיני המסתכל; צילום שאמור להיות מודפס על משטח גדול כמו על שלטי חוצות, בנוסף לתאורה מתאימה הרי שפה נדרש ציוד מקצועי של עדשות מקצועיות ורזולוציה גבוהה של המצלמה.
"משנת 2005 אני מצלמת לבנקים של תמונות. נסעתי לחו"ל כמה פעמים להפקות של צלמים שמצלמים לבנקים של תמונות לכל העולם. בהפקות האלה אפשר ללמוד הכי הרבה על צילום, אלה צלמים מאוד יצירתיים. ההפקה האחרונה הייתה בפאריז ויועדה לשוק הפריזאי, להרחיב את בנקים התמונות של העיר. הייתי גם בסלובניה, במלטה ואני גם קונה ומשתמשת בתמונות מבנקים של תמונות בשביל העיצובים שלי כשאין למזמין תקציב עבור הפקה של צילום. ויש לי גם בנק תמונות פרטי שלי.

פרויקט בהתהוות

אבל, כרגע הפוקוס העיקרי שלה הוא בתה, היא עונה בתשובה לשאלתי כמה זמן בשבוע היא מקדישה לצילום. מסתבר, שלפני כשלוש שנים יולה זובריצקי יזמה פרויקט חדש. תעסוקה לאוכלוסיית בוגרים בעלי צרכים מיוחדים, כאלה "שמאוד אוהבים חברה ומאוד תקשורתיים אבל עדיין לא עצמאיים כדוגמת הבת שלי", היא מבארת מה הביא אותה ליוזמה הזאת. "כשהבת שלי הייתה בת 17 חיפשתי לראות איזה פתרונות יש לילדים כמוה; מה יקרה איתה כשתהיה בת 21, איזו מסגרות המשך יש. ראיתי שיש מענה לאלה שהם יותר עצמאיים וגם לאלה שצריכים מוגנות מלאה – ויש חוסר במענה לחבר'ה שהם יותר תקשורתיים ויכולים להתפתח בלמידה ולהשתלב בקהילה.
"התחלתי לבדוק מודלים באינטרנט ובעולם והצעתי לאקי"ם ראשון, אני חברה בהנהלה שם, שיילכו איתי בפרויקט הזה, שנפתח יחד את הרעיון להקים יחידות עירוניות שהפעילות שם תותאם לאלו שטרם נמצאה המסגרת הנכונה עבורם, עבור התקשורתיים-חברתיים אבל לא עצמאיים. אקי"ם יחד איתי. הפרויקט נמצא בשלבי התהוות התחלתיים בברכת עיריית ראשון ושירותי הרווחה שלה. אני שמחה שיש לי אוזן קשבת בעירייה, זה לא מובן מאליו."הבת שלי חולמת להתגייס לצה"ל. היא לא עצמאית. היא לא מסוגלת לחצות כביש לבד, היא לא מזהה סכנה. מה שהיא הכי אוהבת, זה כנפיים של קרמבו. היא מדברת אסוציאטיבית, היא יכולה לדבר ולספר דברים לא מעכשיו וצריך להבין את האסוציאציה. כרגע היא במסלול של 'שווים במדים' מטעם אקי"ם ישראל ואני מקווה, שבמסגרת התכנית הזאת היא תוכל לשרת בצה"ל, כי זה החלום שלה מאז שהייתה קטנה".