איימן אבו- חלאווה (31) מרמלה פתח את המאפיה הראשונה שלו ב-2017 . לתחום הוא התגלגל במקרה, הוא בכלל לא חשב שיעסוק בתחום האפייה. "המחשבה של המאפיה החלה כאשר הייתי תמיד קונה פיתה דרוזית בלוד והעובדים שם בכלל לא היו רואים את בעל הבית שלהם, אז אמרתי להם בצחוק שיבואו לעבוד איתי ויראו את בעל הבית שלהם. אמרתי להם בצחוק יאללה אני אפתח מאפייה ותעבדו אצלי. להפתעתי, הם אמרו בשמחה למה לא. הכול נאמר בצחוק. עברו הימים, חודשיים-שלושה, ואחד הפועלים יצר איתי קשר שהוא עוזב ואם אני מעוניין לפתוח מאפייה. אחר-כך הוא גם בכלל נעלם. אבל בעקבות זאת התחלתי לחשוב על הרעיון ולראות מכונות ומקומות. בסופו של דבר, לקחתי סיכון ופתחתי מאפייה עם אבא שלי (חאלד) ואחי (עימאד) בן 35. פתחנו את המאפיה ברמלה והתחלנו לעבוד".
איך ידעת להתעסק עם בצקים?
"לא הכרתי כלום בענף הזה, למדתי הכול דרך אדם שמתמחה בבצקים ואני עכשיו כבר מומחה. עכשיו פתחתי מפעל גדול יותר, טאבון ומאפייה לפני מספר חודשים ברמלה וזה בעצם העסק השני שלי".
יש לך עובדים בשני המקומות?
"יש לי עובדים. אני ועוד כמה פועלים בודדים".
נשמע שאתה עובד הרבה, מסביב לשעון, יש לך זמן למשפחה?
"בטח. אני חוזר מהמאפייה בצהריים וחוזר למשפחה. בערב יש את מי שמגיע למשמרת הערב, יש את אחי הקטן בן 17 (אחמד) ויש גם את אחי הגדול (עימאד) ועוד אחד נוסף גדול (מוחמד)בן 25 ."
איך התחיל רעיון הכשרות?
"זה התחיל עוד מהעסק הראשון. באו אנשים ואמרו שלא יכולים לעבוד איתי, הייתי מפסיד לקוחות מאוכלוסייה דתית שמבקשים כשרות. אמרתי להם שאני בתהליכים לפתוח עוד מקום והוא יהיה כשר ושם יהיה ייצור שמתאים. בחודש הראשון ניסיתי לפתוח בלי כשרות והתעצבנו עליי למה אני פותח בלי כשרות למרות שהבטחתי ושהרבה זמן מחכים לי. בסוף החלטתי לפתוח את המאפייה השנייה עם כשרות. במאפייה הראשונה שלי אין כשרות, היא עובדת בשבת".
למה זה היה חשוב לך?
"תראי ככה אני זכיתי בשני מגזרים. גם בדתיים שיכולים לקנות מהמאפייה השנייה וגם מי שלא שומר שיכולים לקנות מהמאפייה הראשונה".
זה עסק מורכב בירוקרטית וכלכלית לפתוח עסק עם תעודת כשרות לא?
"בטח, זו הרבה השקעה. פתחתי מקום שהיה ממש בהתחלה זוועה, הוא היה כלום והפכתי לאימפריה. פניתי להשגחת רבנות רמלה, הגשתי בקשה, באו לראות את המקום, התלהבו מהמקום וראו שהכול באמת נקי ומסודר. היה צריך להחליף כל מיני דברים במכונות וזה עיכב כמה דברים, וזה לא קל, יש סחורות שמגיעות מאיטליה ואין הרבה טכנאים שמתעסקים בזה"
כמה זמן לקח עד שקיבלת תעודת כשרות?
"ארבעה חודשים".
אז לא מזמן קיבלת תעודת כשרות.
"כן, ממש לא מזמן ויש עלייה במספר הלקוחות שלי, גם יש לקוחות שחיכו לי ובאמת איך שפתחתי הגיעו".
משהו שאתה אוהב במיוחד במאפייה שלך?
"אני אוהב הכול. למרות שאני לא אוכל הרבה… "
אתה שומר אה?
(צוחק) "כל הזמן אומרים לי איך אני ככה רזה ומחזיק מאפיות. אני כן אוכל מעט אבל שומר בצורה הגונה, לא משתולל".
איך העבודה לצד אוכלוסייה מעורבת?
"מסתדרים, באים, מכבדים. זה דבר שנבע מהאדם שעומד מולך. איך שאת מכבדת, יכבדו אותך. אם את לא תכבדי, אז לא יכבדו אותך".
קיבלת תגובות לא טובות על הוצאת הכשרות?
"על זה ברוך השם לא. דווקא נתנו לי המלצות טובות ומחמאות. להיפך, עודדו מאוד".
המשפחה תומכת?
"ברוך השם תמיד. כשהחלטתי לפתוח מאפייה כמובן שהתייעצתי עם המשפחה שלי – אבא שלי ואח שלי. הם הכול בשבילי. אשתי, אימא שלי. כולם חשובים לי והיו שותפים להחלטה".
קיבלת גם ביקורות לא טובות על הבצקים?
"היו הערות בעבר על הבצקים של הסמבוסקים, שהיה יבש קצת. זה היה כשהייתי בהתחלה, אבל היום שיפרתי הכול. חשוב לי לקבל ביקורת, כי מי שנותן הערה בונה הוא זה שרוצה שנצליח ונתקדם הלאה. זה שאוכל הולך ולא מעיר כלום – לא בטוח שהוא יש לו את הכוונות הטובות. היו אנשים שהיו נותנים הערות והייתי מאוד מכבד את זה. לא הייתי נעלב. אני תמיד רוצה לשפר ולהשתפר כמה שיותר".
מה אתם מוכרים במאפייה, יש משהו מיוחד?
"הבייגלה הירושלמי שיש לו טעם מיוחד שיש רק אצלי. הסחורה שלי מיוחדת. בכלל, במאפייה מוכרים פוקצות, סמבוסקים, גבינה לבנה עם פיצה, משולשים קטנים עם רוטב פיצה, בורקס, קוראסונים, לחמניות, חלות, גם קפה. עוד מעט אני מכניס לחמים של מחמצת, אני עוד צריך ללמוד איך להקים את זה. אני לא נכנס למשהו עד שאני לא לומד מאה אחוז בהדרכה מלאה כדי להתקדם הלאה כל הזמן".
יש עוד תוכניות לעתיד? עוד מאפייה אולי?
"אולי לפתוח נקודות זכיינות או לתת זכיינות ואני אספק את הסחורה. או שאני אפתח עוד סניפים ברחבי הארץ".
כתב: טל חגי
*כתבת תדמית
