הוא ישב מולי בבית הקפה, עם עיניים כבויות. אין לי היכרות קודמת איתו, אז לא ידעתי אם זה מצב כרוני, או שזה אמור לשקף רק את התקופה האחרונה, שסביר שתהיה עגומה אם הוא מצא את דרכו עד אלי. "אתה חייב להבין" הסביר עומר יותר מפעם אחת "שאני איש של משפחה". בשלב זה עוד לא כל כך הבנתי מה זה אומר בפועל. האין רובנו כאלו, אנשי משפחה?! היום כבר פענחתי את המשמעות האמיתית של דבריו.
הוא הכיר את לילך בשרותה הצבאי. תמיד לקוחותיי יודעים לדווח על מין תקופה כזאת רחוקה ונהדרת. מעניין האם הם גם חשבו כך אז. הוא חיכה לה שתסיים את השרות, וזמן קצר לאחר מכן הציע לה נישואין. מאז ומתמיד ראה את עצמו עם חמישה ילדים. כדי שזה יקרום עור וגידים, הוא חייב להתחיל מוקדם. מאז עברו כמעט עשר שנים, אך ילדים היו לו רק שניים. לפי הלך רוחה של לילך, אם עומר יזכה לאחד נוסף הרי שזה יהיה נס.
חוסר התאמה
ילדים לא הייתה הבעיה המרכזית שלהם. המציאות שאיתה התמודד יום יום, היתה ההיפך הגמור ממה שאי פעם דמיין שיהיה. את כל זה לילך הכתיבה והוא מצא את עצמו מתיישר אליה. אם הוא היה אחד כזה שאהב לצאת לחיק הטבע, הרי שהיא יותר אהבה בילויים בסגנון של קניונים או נמל ת"א. הוא דאג להגביל את הקריירה שלו, כדי לזכות לבלות עם הילדים אחרי הצהרים, ואילו לילך ניצלה זאת כדי לעשות יותר שעות נוספות. בתחילת דרכם הוא שאף לעזוב את עיר מגוריהם ולהתרחק לעבר מקומות פסטורליים יותר, ואילו לילך מצאה הזדמנויות נדל"ניות אחרות, שגרמו להם להתקרב יותר ויותר לעיר הגדולה.
לעומר אין מושג איך הוא החזיק מעמד איתה כל כך הרבה שנים. כבר מזמן הוא הבין את הפער ביניהם ואת גודלה של חוסר ההתאמה. אך להבין זאת זה משהו אחד, ולעשות עם זה משהו זה דבר אחר. בגלל היותו איש משפהה שכזה, הוא ידע שאין לו באמת יכולת לשנות את זה. בשביל הילדים הוא מוכן לעשות הכל, והכוונה להכל זה באמת הכל, כולל לאכול את כל "הצפרדעים" שלילך האכילה אותו במהלך השנים. עכשיו התחלתי להבין את כוונתו באומרו איש משפחה. זה לא ההתמסרות המקסימה הזאת לצרכי המשפחה, אלא ההקרבה הגדולה שלו בשביל זה. במקרה הנוכחי זה נשמע יותר כמו ביטול עצמי, אך שיש לך מטרה נעלה כמו שמירה על שלמות המשפחה, הוא מוכן היה לעשות את זה.
גט ומהר
המצחיק הוא שעל אף מעשיו והקרבתו, לילך נהגה להביע בפניו לעיתים קרובות את חוסר השביעות שלה. לפני כשלוש שנים היא אמרה לו לראשונה שהיא רוצה להתגרש. זה די זעזע אותו והוא שכנע אותה ללכת לטיפול זוגי ארוך. עם הזמן הוא למד לשתף את משפחתו וחבריו שתמכו בו, אך מה שתפס את תשומת ליבו היה שהם מעודדים את רעיון הגירושין. הוא קלט שמידת האהדה ללילך אינה גבוהה. הטיפול לא הועיל במיוחד, ונושא הגירושין עלה שוב על הפרק. עומר פשוט למד להשלים עם זה. הוא יודע שהוא ניסה בכל הכח לשמור על הקיים, אך לא יכול להילחם בזה בלי פרטנר. לילך היתה זאת שהחלה "לזגזז". נראה שהיא לא באמת יודעת מה היא רוצה וכל פעם היתה משנה את עמדתה. פעם היא רוצה להתגרש ופעם לא. עומר שמר על גישה פאסיבית.
היא החלה טיפול פסיכולוגי פרטני. עומר הרגיש את השינויים שהיא עוברת אולם הם לא שיפרו את המצב. הוא מבחינתו העביר את הזמן וניסה להתמקד בתחומים האחרים של החיים ולא בה, עד שיום אחד היא הגיעה החלטית יותר מבעבר: "אני רוצה להתגרש וכמה שיותר מהר". היא הסבירה שזה תמיד היה רצונה אולם היא השתפנה בסופו של דבר. כעת יש בה גל של אנרגיה ללכת על זה, והיא לא תיתן לו לעצור אותה הפעם. עומר גם לא ניסה אך נתן לה להוביל את המהלך. מהר מאד הם הגיעו אל מגשרת כדי שתעזור להם להתגמש ולחתום על תנאי הגט. במקביל הוא פנה אלי. הוא רצה הוכחות על קשר אחר.
אין דרך חזרה
עומר קרא את התמונה הגדולה. כמו שהכיר את עצמו, ידע גם לזהות דברים רבים אצלה. זה לא בלבל אותו. הוא הבין שמקור הכח שלה הוא לא בטיפול אלא בגבר אחר שנכנס אל חייה. חקירה שלו אינה רלוונטית מכיוון שלילך ויתרה למפרע על כל אותם דברים שמשיגים בזכות הוכחה של בגידה. עומר התעקש. הוא רצה פוליסת ביטוח.
היה קל לאתר את הקשר האחר. לא היה לה הרבה זמן פנוי בין עבודתה לילדיה, ובגלל שהם ממילא על מסלול של גירושין, היא כבר לא דפקה חשבון והחלה לצאת יותר בערבים. בערב הראשון מצאנו את זהותו של הגבר החדש בחייה, ובערב אחר השלמנו את צבירת הראיות. לילך לקחה אותנו אחריה לחוף מבודד. התיק סגור.
למחרת נפגשתי שוב עם עומר ליד מקום עבודתו. אפילו כשיודעים שזאת האמת, לא קל להסתכל על זה באופן ישיר. "יופי. מצוין" הייתה תגובתו המידית. "ככה זה ייצרב טוב טוב בזיכרון". עומר לא ביקש את החקירה כדי לצבור תועלת משפטית כזאת או אחרת. הוא ידע שהקשר האחר לא יחזיק מעמד לעד, וברגע שהיא תהיה לבדה, היא תאבד את הכח שלה. במקרה כזה יעלה בה שוב ספק והיא תעשה מאמצים לשקם את הנישואין. באיזה שהוא מקום הוא לא יכול עליה. הוא לא מסוגל להתנגד לה. לכן הוא רצה תמונה צורבת במיוחד, כדי לוודא שהפעם לא תהיה דרך חזרה.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
