כשאתה נפגש עם כל כך הרבה אנשים במהלך חייך, אתה לומד המון. אתה לומד הרבה יותר ממה שאתה מודע אליו. גם אם לא חשבתי על זה מעולם, הרי שאני מכיר התנהלות של לקוח כשהוא בא לשכור את השירותים שלי. עם ליליאן זה היה שונה. היא הגיעה לפגישת היעוץ הראשונית עם נינוחות שלא הכרתי קודם. "אני צריכה הוכחות שבעלי בוגד בי" ביקשה. ידעתי שמשהו לא כשורה. לא הייתי בטוח בכלום, רק חשדתי. אפילו לא ידעתי במה אני חושד.
כששאלתי, נראה היה שהיא יודעת הרבה. היא ידעה בוודאות שהוא בוגד ולא פירטה איך היא יודעת, "אישה תמיד יודעת, לא?!" ענתה. מה שכן, היא ידעה להגיד מי היא האישה, באילו זמנים, סוג בילוי מועדף וכדומה. יותר מדי נתונים בשביל מישהי שאמורה רק להיות אישה שתמיד יודעת. בסוף החלטתי שאני דש בזה יותר מדי. גם אם היא לא לגמרי כנה, היא לא מבקשת משהו אסור אלא דבר שאני עושה כבר למעלה מעשרים שנה. היא ביקשה מעקב והוכחות.
נשיקה חפוזה
הרגשתי בערך כמו נהג מונית. ליליאן הייתה מתקשרת ואומרת לי היכן להיות ומתי. לא הייתי צריך להפעיל שיקול דעת. יום שני אחה"צ הגעתי למקום העבודה של חיים וחיכיתי. לאחר כשעה יצא מהעבודה לבדו, נסע לאחיו. לאחר מכן נסע איתו לקיוסק בשכונה, ישבו יחד כשעה ונפרדו. ממה שראיתי, חיים בוחן את הסביבה, כאילו הוא מרגיש שיושבים לו על הזנב.
יומיים לאחר מכן נקראתי שוב לתפקיד. הפעם, כשחיים יצא מהעבודה הוא נסע לרחוב המקביל וחיכה בצד הדרך. לאחר כמה דקות התניע את הרכב ושינה את מיקום החניה שלו. אנחנו שינינו את התצפית שלנו בהתאם. לאחר כמה דקות ראיתי את חיים עונה לשיחת טלפון ומתחיל בנסיעה. הוא פנה ימינה ברחוב הראשון ואל הרכב נכנסה אישה. מדהים! כמו שליליאן אמרה. האישה האחרת עובדת איתו ואין מצב שהם יצאו יחד מהעבודה. אסור שיראו אותם יחד. לכן הוא חייב לחכות לה במקום אחר לא מרוחק.
הם נסעו לעיר אחרת והתיישבו בקפיטריה על חוף הים. הם כמעט ולא נגעו אחד בשני אלא פשוט היו ביחד. ליליאן אמרה שאין סיכוי למצוא מגע כלשהוא בפרהסיה. כשפנו חזרה לרכב, הוא הגניב לה נשיקה חפוזה והעביר את ידו על גבה. הם נסעו חזרה והסיע אותה קרוב לביתה. האישה בעצמה נשואה ואסור לה להיראות בחברתו.
היה לו נוח
אחרי כמה ימים פעלנו שוב. חיים יצא מהעבודה לקראת החשיכה ונסע לרחוב המקביל. זה סימן את הבאות. הם נסעו לחוף הים, אלא שהפעם הוא חיפש פינה חשוכה להתבודד בה. לאחר שדומם את המנוע, התקרבנו כדי לחפש זוית צילום טובה. בגלל החושך המוחלט עזבתי את המצלמה הרגילה והוצאתי מתא המטען את המצלמה לראיית לילה. "שיט" אמרתי ליוסי שהיה איתי "זה שבור". הראיתי לו את העדשה המרוסקת. בגלל מצב הירח, מצלמה סטנדרטית לא רלוונטית. יוסי הציע שנתקשר לעזרה לכמה מחברינו החוקרים.
חצי שעה לאחר מכן גלעד הגיע עם הציוד שלו. לקחתי אותו לנקודת המפגש והצבעתי לו על הרכב. הוא הסתכל עלי ושאל "מאיפה האיש הזה?" וציין את מקום העבודה שלו. "עבדתי על האיש הזה. לפני חצי שנה בערך". הסביר. ניסיתי לחלוב ממנו עוד נתונים אבל גלעד נסגר. הוא חשב ובצדק שזה לא נאות לדבר על תיק שעבד עליו עבור משרד אחר. זאת הסיבה שליליאן ידעה כל כך הרבה.
קבעתי איתה למחרת. "מתי תספרי לי את האמת?" שאלתי כשהגשתי לה את הדו"ח עם הצילומים המרשיעים "אני יודע שאת וחיים כבר גרושים". לאחר שתיקה מביכה הוספתי "הייתי עושה עבורך את החקירה בכל מקרה, רק מה הקטע?!" שנים שהיא חושדת וחיים פשוט היתל בה ובלבל אותה ללא הרף. היא כבר מזמן רצתה לסיים את הנישואין וחיים לא הסכים. היה לו נוח לחיות ככה, ולא שינה לו בכלל אם היא מאושרת או לא. לא אכפת לו ממנה. לקח לה כמה שנים לראות את התמונה הגדולה, ולהתגבר על הפחדים.
בזבז את השנים
לבסוף אזרה אומץ ושכרה משרד חקירות. למזלה, הוא סיפק לה ראיות מעבר למצופה ואותם חוקרים ניצלו הזדמנות לתעד את חיים מקיים יחסים עם המאהבת שלו ברכב. תמונות כל כך ברורות שאם הם יתפרסמו בעבודה שלו, הוא יפוטר. במקום העבודה שלו אסור שיהיו לו יחסים עם עובד אחר. בטח לא בתפקיד שלו ושלה. בלי קשר, המאהבת נשואה לאיזה פסיכופת שהיא פוחדת ממנו. לך תדע מה הוא יכול לעשות לה אם זה יתגלה.
כשליליאן חשפה בפני בעלה את ממצאיה, הוא הפך את עורו. הוא היה מוכן לעשות הכל, ולו רק שזה ישאר בין שניהם. הוא חשש למקום העבודה שלו וגם רצה להגן על המאהבת. ליליאן רצתה להתגרש וביקשה תנאים כלכליים מסוימים. הוא הסכים מיד, אבל כעבור יומיים החל לשנות את עמדתו. אם היא חשבה שזה יהיה קל ופשוט בהתחלה, הרי שחיים דאג למרר את חייה תוך כדי. היא ידעה שאם תפנה לערכאות משפטיות, היא תקבל את מה שהיא רוצה אבל לא אהבה את עלות העו"ד והזמן הארוך שזה יתנהל. היא רוצה שזה יקרה מיד ולאלתר. היא שנאה אותו על זה, שאפילו עכשיו שהוא נתפס בקלקלתו, הוא ממשיך לתעתע בה ולהתחכם איתה.
בסוף הם התגמשו, הגיעו להסכם והתגרשו. התנאי העיקרי של חיים היה שליליאן חייבת למסור את כל ראיות החקירה ופיצוי כספי מוסכם מראש במידה ותפר את ההתחייבות. "אז הסכמתי" הסבירה "אבל זה לא הרדים את הרצון לנקמה. הוא הרס לי את החיים. הוא בזבז לי את השנים". עיניה של ליליאן הוצפו בדמעות ועם עווית של חיוך הוסיפה "אבל בשום מקום לא התחייבתי לא לעשות חקירה חדשה".
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
