עזרא ניצל את אחד האירועים הפרטיים במקום העבודה של אשתו כדי לשוחח עם האחראי עליה. "אני רוצה להפתיע אותה" הסביר לו עזרא וזה שיתף פעולה. "אם יש לה מספיק ימי חופשה, אז בכיף" ענה הבוס. "למה שלא יהיה?!" שאל ולא קיבל תשובה. כשעזרא נזכר בזה בבית, החליט להציץ בתלוש המשכורת האחרון שלה, וראה שמורן ניצלה את רוב ימי החופש. הוא כמעט ולא זוכר שהיא לקחה חופש, ובכל זאת מתברר שהיא ניצלה אותם בלי ידיעתו. מה שאומר, שהיא לא תמיד הלכה לעבודה בזמן שהוא חשב אחרת. הוא הרהר בזה רגע, והחליט לשמור על איפוק. הוא הבין שאין טעם להוכיח אותה אלא פשוט לבדוק את זה.
לבד במושב
מאותו רגע תשומת הלב שלו הייתה שם. הוא לפתע הבחין שלפחות אחת לשבוע אשתו נוהגת לאחר מהעבודה. מכיוון שנסיעותיה של מורן הן לעבודה ובחזרה, הוא יודע את המרחק המדויק בקילומטרים לכל כיוון. פעם לאחר מכן שמורן איחרה, עזרא ירד לרכב ובדק את מד הקילומטרים. הוא היה גבוה משמעותית ממה אמור היה להיות. הוא בדק זאת בימים נוספים כדי לוודא שזה לא צירוף מקרים. מורן נוהגת לעוד מקום חוץ מהעבודה. השאלה הייתה רק לאן, אל מי ולמה?
זה השלב שעזרא שקל לפנות אל משרדי, אבל הוא החליט שאם הוא הסתדר עד כה, הרי שבטוח הוא יוכל למצוא דרכים לחשוף עוד. ביום הקרוב שהיא הודיעה לו שהיא תאחר, עזרא שכר רכב, חבש כובע ומשקפי שמש וחיכה מתחת למשרדה. אחרי השעה ארבע ראה אותה יוצאת מהחניון. אחרי ארבעה רחובות, הוא נתקע ברמזור אדום ואילו מורן הספיקה לעבור. הוא אמנם לא חשף שום דבר מהותי, אבל למד מזה שהיא לא באמת נשארת בעבודה.
בהזדמנות אחרת חזר על אותה פעולה. הפעם נצמד אליה כדי שהיא לא תשאיר אותו מאחור. מורן עלתה על כביש 1 ופנתה בצומת לוד. משם נכנסה לאחד המושבים, ועזרא הרגיש שהוא צמוד מדי ונתן לה להיכנס למושב לבדה. לאחר כמה דקות, הוא נסע ברחובות המושב כדי לחפש אותה ולא מצא. לצערו, הוא נאלץ שוב לחכות לפעם הבאה. הפעם החליט לחכות לה בכניסה למושב. סביב אותה שעה מורן הגיעה למקום, והוא נסע אחריה. היא נכנסה פנימה אל משק מסויים, הוא הסתכל על השלט שנושא את שם המשפחה, וזה לא אמר לו דבר. בשלב מאוחר יותר, הוא החליט להיכנס ברגל דרך החניה, והבחין שיש מבנה מאחורי הבית הראשי של המשק. הוא ראה את הרכב של מורן חונה לצד מספר רכבים אחרים. הוא ידע שהוא לא יכול פשוט להמשיך לעמוד שם והוא יצא. אם עד עכשיו הוא הצליח בכוחות עצמו, הוא הבין שמעתה יזדקק לעזרה מקצועית.
גיזום בחינם
למחרת פגשתי אותו. דיברנו ארוכות. ניתחתי עבורו את המצב. הוא אכן עקב אחריה פעמיים או שלוש אחר העבודה, אבל מורן גם ניצלה את ימי החופש שלה ללא ידיעתו. מה שאומר, שיתכן שהיא בילתה עם הבחור שגר שם יום שלם. הבית במושב אכן מאפשר מקום אידיאלי להתבודדות והתייחדות אבל אם זה אכן רומן, אין לי בכלל ספק שהם חייבים גם לצאת החוצה. אין מצב שהקשר הזה יהיה מבוסס אך ורק על מפגשים מיניים בלי מדי פעם איזה בית קפה או ארוחה. עזרא אישר לי כמה ימים של פעילות.
התחלתי את המעקב כבר למחרת. בכל בוקר ליוויתי אותה מחשש שהיא תיקח עוד יום חופש. כשהיא הגיעה לעבודה עזבנו אותה וחזרתי לקראת סוף היום. בכל יום הנחתי אבן קטנה על אחד הגלגלים, וכך ידעתי שהיא אכן לא הזיזה את הרכב. כמו עזרא, באחד הימים, גם אני ליויתי אותה עד המושב. המשק המדובר היה כל כך מוזנח, שנראה ששנים לא השקיעו בגינה שלו. זאת גם הסיבה שאי אפשר לראות דבר מעבר לה. בדיוק כמו שעזרא תיאר יש מבנה מאחורי הבית, מה שלבטח משמש ככמה יחידות דיור שמושכרות ע"י בעל המשק, זה שמתגורר בחלק הקדמי של המשק. מורן בילתה שם כשעתיים ונסעה לביתה.
למחרת ביקרתי במושב ביחד עם אחד ממכריי. דפקתי על דלת המגורים של בעל המשק, וחייכתי חיוך ענק כשהוא פתח את הדלת לרווחה. "יש לי הצעה בשבילך שבאמת אי אפשר לסרב לה" היה המשפט הראשון שאמרתי לו. הצגתי את עצמי בפניו כבעלים של חברה לגינון. "מה שגיליתי עד היום" המשכתי את המצגת "שמה שהכי מושך אלינו לקוחות חדשים הוא לבצע מהפכים בגינות של אנשים". תיארתי לו כיצד במושבים אחרים בחרתי את הגינה הכי פחות מטופחת במושב ונתתי לה טיפול חינם. בכל מושב זה הביא לפחות שישה לקוחות חדשים וקבועים רק מזה שראו את התוצאות הטובות. "החלטתי שאצלך נעשה את המהפך הבא" המשכתי לחייך "ובחינם… טוב, כמעט חינם, זה יעלה לך בכוס קפה". האיש שמולי התרכך והכניס אותי אליו פנימה.
המכר שלי, שהוא אכן גנן במקצועו, החל לעבוד על הגינה. הוא לא באמת עבד בחינם, אלא עזרא היה הגורם המשלם. הוא לא סתם דאג לגינה אלא כיסח אותה כמו שצריך כדי שתהיה לנו אפשרות לתצפת את המבנה האחורי מכל זווית אפשרית. המקום היה מוכן.
כמה ימים לאחר מכן מורן הודיעה שהיא עובדת עד מאוחר. כבר הכרתי את השעות שלה וחיכיתי לה מול המשק חמוש במצלמה. כשהיא נכנסה כהרגלה אל החניה, כל שנותר לי הוא ללחוץ על כפתור ההקלטה. מורן יצאה מהרכב והעבירה מבט מעמיק על הגינה החדשה. משם היא פנתה אל הדלת האמצעית ודפקה עליה. גבר פתח את הדלת והדביק לה נשיקה ארוכה. הוא העביר את ידו על שערה והחליק אותה עד לגב התחתון. נראה שבסופו של דבר לא עבדתי בשביל עזרא לריק. ההימור היה משתלם. נשארתי במקום כדי לאסוף ראיות נוספות. עתה נותר לחכות ליום חופש שלה, כדי לראות אותם מבלים קצת יחד בחוץ.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
