"ובכן…הדרך שלך לא כ"כ עבדה לנו" נאלצתי לדווח על כך טלפונית לעמוס, "זה הזמן לנסות את הדרך שלי". לא תמיד קל או פשוט לי עם לקוחותיי. בתחומים האישיים צריך ללמוד להתנהל מול פרצי הרגשות שלהם, מה שדי סביר והגיוני, ובתחומים העסקיים הם נותנים למחיר לנהל את החקירה ולא לבעיה עצמה. בדיוק כזה לקוח עסקי הוא היה.
עמוס מנהל מפעל לתמרוקים. חלק ממוצרי המפעל שלו נהפכו למותג מקומי, ועם ההצלחה החלו גם הבעיות. אחת לתקופה הוא היה מתמודד עם גניבות. בין אם זה חומרי גלם או מוצר סופי, אבל ההיקפים היו סה"כ מינוריים. הפעם הוא התמודד עם משהו אחר. האנשים שלו בשטח החלו לדווח על ירידה משמעותית במכירות. תמיד יש עליות וירידות אבל אף פעם זה לא היה בעשרות אחוזים. זה מה שהביא את עמוס לבקר בעצמו במספר חנויות, שהוא עבד מולם בעבר, כדי להבין את מקור הבעיה.
סיכוי נמוך
"לקוחות לא ממש קונים את זה יותר" הסבירו בעלי החנויות. הבעיה לא הייתה שבעלי החנויות לא רוצים לקנות אלא שהם תקועים עם סחורה שלא נמכרת. עמוס ניצל את קשריו האישיים עם הקמעונאים וביקש מהם שירחרחו יותר בקרב לקוחותיו הקבועים. "יש לי תשובה בשבילך" אמר הקמעונאי לעמוס אחרי מספר ימים "המוצרים שלך נמכרים בשווקים במחירי רצפה". עמוס נדהם לגלות על אלו מחירים מדובר. זה לא היה הגיוני. זה היה זול יותר ממה שהם מוכרים לחנויות בעצמם. זה השלב שהוא פנה אלי.
ממש היה קל להתחיל חקירה כזאת. לקחתי מעמוס את רשימת הלקוחות שלו באחת הערים, והתחלתי לבקר בחנויות דומות שלא נמנים על לקוחותיו. בכל חנות שאלתי על המוצרים של המפעל שלו. אחרי שלוש חנויות שמצאתי סחורה שלו, קניתי שתי דוגמאות ומסרתי אותם לעמוס. "המוצרים פשוט מזויפים" ענה לי עמוס אחרי בדיקה מעמיקה שלו. הוא הראה לי על כל מוצר כיצד הוא מזהה זאת בקלות "זה פשוט העתקים". הבדיקה נתנה לנו להבין שלא מדובר בעוד מקרה של גניבה. זה לא בהכרח עוד עבודה פנימית שיש לחקור אותה.
ישבתי עם עמוס לתכנן את המהלך הבא שלנו. "מה אתה גנוב?!" התעצבן עלי כשהצעתי לו תכנית פעולה "זה יעלה מלא כסף". לא היה עם מי לדבר. הוא לא הסתכל לרגע על ההפסדים הכספיים של צניחת המכירות שלו, אלא רק כמה תעלה לו המשך החקירה. כל זמן שהבעיה האמתית שלו לא תטופל, הסיכוי לשקם את המכירות שלו גם כך אפסיים. "אני רוצה שתשלח חוקר או חוקרת לחנויות, ותנסה לדובב אותם מי מוכר להם" ניסה להציע רעיון זול יותר.
שיתפתי איתו פעולה. גם בגלל שהוא לקוח ותיק, וגם בגלל שלפעמים רעיונות מסוימים עשויים לעבוד. זה לא שזה לא אפשרי, פשוט הסיכויים שזה יצליח נמוכים מאד. אני לא חושב שבעלי חנויות פשוט יתנו לנו מספר טלפון של האדם שמספק לו את סחורות. גם האמנתי שאותם בעלי חנויות מבינים שהמחיר שהם קונים לא מסתדר עם מצב השוק, מה שיקטין את אחוזי ההצלחה. אבל עמוס התעקש.
אחרי שניסיונות הדיבוב כשלו, עמוס העלה רעיון חדש. לבקש פשיטות אזרחיות באמצעים משפטיים על הסחורות המועתקות. זה יעשה מספיק "רעש" בשוק וקמעונאים להבא יזהרו. "זה רק לא מבטיח לך לגלות את מי שמייצר את זה" הסברתי לו "אתה חייב להגיע למקור". אם לא נגיע למקור, פשוט לא נצליח לעצור את התופעה. היא תמיד תחזור על עצמה בחנויות אחרות. עמוס השתכנע. המטרה הפכה לזהות את מקור הזיוף.
במקרים כאלה, לא רק המחיר של החקירה קובע אלא גם מחיר המוצר. בגלל שהמוצרים נמכרים ממש בזול זה לימד אותי שאין סיכוי שהוא עובר הרבה ידיים, אחרת זה היה מעלה את המחיר בפני עצמו. גם לא הרבה אנשים היו מוכנים להסתכן עם זיופים. לכן, מי שנמצא הוא חייב להיות ה"יצרן" או לפחות מקורב אליו.
המעקב
בחרתי את אחת החנויות, ורכשתי שם 10 בקבוקים. כמות לא שגרתית ללקוח רגיל. אחרי שלושה ימים באתי שוב ורכשתי 15 יחידות. "זה הולך נהדר" אמרתי לבעלת החנות. היא הסתקרנה ושאלה לכוונתי. "יש לי שלושה דוכנים" המצאתי שלושה שווקים רחוקים והתחלתי לזרוע את הפיתיון "וזה ממש מבוקש".
אחרי מספר ימים נוספים ביקרתי אותה שוב. "כמה הנחה תעשי לי אם אני לוקח הכל?" אחרי מו"מ סיכמנו על מחיר חדש. "יופי. אבל הכמות לא מספיקה. אני צריך עוד 100 יחידות נוספות. ממש דחוף לי". היא הרימה טלפון ושוחחה עם מישהו. "עוד שלוש ארבע שעות זה יהיה כאן. אתקשר אליך" אמרה והסכמתי שאקח כבר את הכל במכה. מאותו רגע צוות עוקבים שלי תצפת על החנות. בכוונה בחרתי מראש חנות שקל יהיה "לשבת" עליה. אחרי שלוש שעות הגיע רכב מסחרי, וזיהינו בחור שמוריד בחנות ארגזים. מאותו רגע עקבנו אחרי הבחור, ובמקביל קיבלתי טלפון מבעלת החנות. לא עניתי לה. כנראה כדי להגיד לי שהגיעה הסחורה.
מרגע זה, סיום החקירה היה ממש קרוב. זה רק ענין של זמן עד שנזהה את הבחור, והוא יוביל אותנו בסופו של דבר אל המקום שממנו הוא אוסף או קונה את המוצרים. באותו יום זה לא קרה, אבל מכיוון שהוא הגיע בסוף היום לכתובת המגורים שלו כאשר הטנדר שלו ריק מסחורה, זה נתן סימן טוב לבאות. דבר ראשון למחרת בבוקר, הוא לקח אותנו לאזור תעשיה בשרון, ואסף משם עוד ארגזים. לא הפתיע אותי לגלות שהבעלים של המקום הוא אחיו של הנהג המספק. הוא מחזיק מפעל קטן שכנראה לא צלח, אז הוא החליט לעשות קו חדש של מוצרים. כאלה שלא שייכים לו. עכשיו אפשר לארגן פשיטה על המקום.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
