יש תגובות מגוונות שאני זוכה להן, לאחר שאני מגלה ללקוחותיי את ממצאי. מהקלה על כך שיש אמת מאחורי החשדות שלהם, ועד רמות שונות של כאב ובלבול. הורגלתי לכך, שאופי העבודה הוא כזה שאני לא מתעסק בחלק הכיפי של חיי הלקוחות שלי. יש גם צד אחר, שבו אנשים קולטים שאין כל סיבה לחשוד יותר, מה שמרגיע את מחול השדים בבית, לכן הפתיעה אותי תגובתה של לילך.
בשמונה השנים שלילך ואלדד נשואים הם זכו לילדה אחת, ואחריה הגיעו הרבה מאד מאבקי פוריות בשביל הריון נוסף. היה משהו מאחד במאבק הזה, ומצד שני זה גזל אנרגיות על חשבון תחומים אחרים בחייהם, לרבות הזוגיות עצמה. לכן זה הרגיש לה טבעי למדי כאשר לפני שנתיים אלדד ביקש ממנה להפסיק להילחם על ילד נוסף. "אם זה צריך להגיע זה יגיע" אמר לה לא פעם "בואי פשוט נשחרר".
אישה אחרת?
אם יש משהו שלילך למדה עם הזמן זה להקשיב לו. יש לה ניסיון לא טוב כאשר היא נלחמת ומתווכחת איתו. אלדד הוא דעתן לא קטן, וידע לעמוד מולה. זה תמיד היה ככה, וזה התנגש עם העקשנות שלה. לכן היא החלה כבר מזמן לברור את המלחמות שלה מולו, וזאת הייתה אחת מהם. היא לא רצתה ילד בכוחות עצמה. מה גם, שגם היא רצתה שקט מהפרוצדורות הרפואיות, ולתת קצת חופש למה שזה עושה לגוף שלה. גם היא התגעגעה לקצת זוגיות נורמלית ולכן זרמה איתו.
במקום שזה יגרום לפריחה של הזוגיות, לילך הבחינה שזה נשאר אותו דבר, ועם הזמן התדרדר עוד יותר. אלדד מצא את עצמו מרוחק ממנה. משפטים כמו "לא טוב לי. פשוט לא טוב" החלו להיות אמירה שבשגרה, ולילך לא הצליחה להבין את זה. דווקא עכשיו?! כשזנחנו את המאבקים ויש לנו זמן לעצמנו ?! היא הציעה לו טיפול זוגי אבל אלדד לא ראה את הטעם בזה. "מה טיפול זוגי עכשיו ?! תלכי לבד. אני לא הבעיה". אם הוא יודע להפיל עליה את הבעיות הרגשיות שלו, היא לא חסכה ממנו את התחושות שלה. יותר מפעם אחת היא הסבירה לו כיצד הוא אשם במה שקרה וקורה. המריבות הללו לא הובילו לשיפור, אלא להיפך. לפני כחודש לילך קיבלה ממנו תביעה לישוב סכסוך, כצעד מקדים לתביעת גירושין.
תביעה חייבה אותה לקבל יעוץ משפטי. היא הבינה כבר שזה יותר רציני שסתם משבר זוגי סטנדרטי. זה לא שהיא לא חשבה על זה לפני כן, אבל כשעורך הדין שלה אמר לה "שגבר לא סתם עוזב את הבית אלא תמיד יש מישהי אחרת בתמונה", זה היכה כמו ברק. היא כבר מזמן חשדה אבל לא העזה להאמין. היא תמיד חשבה שהוא לא אחד כזה. אבל עם ההתנהגויות המוזרות שלו לבקוע סדקים בהבעת האמון שלה. עורך הדין פשוט אמר זה בקול רם, וזה מה שהביא אותה אל משרדי.
צ'אנס נוסף
לא היה קשה להתחקות אחרי אלדד. הוא עובד בנק ולכן הוא חייב להיות בעמדתו בשעות הקבלה, מה שלא מחייב לשמור עליו. התחקיתי אחריו רק בשעות המנוחה בצהריים ואחרי שעות העבודה עד שהגיע הביתה. מאז התביעה הוא נהג לצאת בערבים פעמיים או שלוש בשבוע, אז גם אלו נהפכו להזדמנויות לראות עם מי הוא "מבזבז" את זמנו.
אחרי חמישה ימים של פעילות לסירוגין לא מצאתי כל רמז לקיומו של קשר אינטימי אחר. את שעות העבודה בצהריים הוא העביר בתוך הבנק, ממה שנראה בחוץ, הוא משלים עבודות ניירת שהצטברה. גם אם התעכב בעבודה אחרי שעות הפעילות, אז הם נוצלו לסידורים שונים, ובין היתר, ביקורים שוטפים אצל עורך הדין שלו. ובערבים, כשהיה יוצא מהבית, היה נוסע לפגוש חברים או את אחותו הגדולה. לא היה שום דבר חשוד בהתנהגות שלו.
"לא יכול להיות" טענה לילך "חייב להיות משהו". בהתחלה לא ידעתי אם אמירתה נועדה להטיל דופי כלשהוא בי או בחקירה. מהר מאד הבנתי שהיא לא חושדת שעשיתי משהו לא בסדר אלא היא פשוט לא מאמינה שזה המצב. "זה פשוט לא יכול להיות" המשיכה. לילך החלה לעלות רעיונות שאולי בחרנו זמן חקירה לא מתאים. "אולי עורך הדין שלו מכוון אותו או סתם המאהבת שלו נמצאת
בחו"ל?" העלתה רעיונות. האמת, הכל יכול להיות.
החלטנו לתת לזה צ'אנס נוסף, ועקבתי אחריו מספר ימים נוספים. אלדד לא שינה בהרבה את פעילותו משבוע קודם. עבודה, סידורים, חברים ומשפחה. הפעם הייתה לי תשומת לב גבוהה יותר, וניסיתי לבחון גם אפשרויות כגון שאלדד אולי יודע איכשהו על הזמנת החקירה ולכן נזהר. זאת גם הסיבה ששלחתי את הנייד של לילך לבדיקת האזנה. כשהוא הגיע למקום כלשהוא כמו חבר או משפחה, בחנתי היטב יותר רעיון כגון שמישהי באה לבקר אותו שם או שהוא מוצא דרך אחרת להתגנב החוצה בלי שאשים לב. שום דבר כזה לא בא לידי מימוש. אלדד כנראה פשוט לא רצה להיות במחיצתה של לילך בבית. אחרי שבוע נוסף כזה, לא היה לי ספק שזה לא מקרה של בגידה.
הרים ידיים
"זה לא יכול להיות המצב" לילך סירבה לקבל את הממצאים. במקום להיות שבעת רצון מזה שבעלה הוא לא אחד שבוגד, היא כאילו רצתה לתפוס אותו על חם, וללא כל קשר, אם זה ישרת אותה משפטית. רק אחרי שישבתי איתה ארוכות לשיחה נוספת, הצלחתי להבין את הסיבה. אם הוא לא אחד שבוגד, זה אומר שדבריו היו אמתיים. הוא באמת חשב שהבעיה היא אצלה. זה לא היה לה נעים לחשוב שיתכן מצב שההתנהגות שלה בעייתית. אלדד כנראה ניסה זמן רב לשפר את המצב, והיא לא הייתה שם כדי לראות, להבחין או להקשיב אז הוא פשוט הרים ידיים והתייאש, עד כדי כך שהוא מוכן לעזוב הכל ולהתחיל מחדש.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
