חוצפה ישראלית

המנטליות של חזי, בחור ישראלי אמריקאי שהחליט לחזור ארצה לפני כשנתיים, היא אמריקאית, ולכן  הוא לא הבין איך קרה שבגלל עיסקה אחת שנפלה, השותף העסקי החליט לתבוע אותו. זה חלק מהעולם העסקי. הבעיה שזה קרה לו בישראל כי באמריקה הוא יודע שמתייחסים לזה בדיוק כמו שהוא רגיל ומכיר. פה, בישראל, הוא קיבל תביעה אזרחית בשווי של מיליוני שקלים, ומבלי שהוא מבין בכלל מה הטענות המשפטיות של השותף שלו"

לפעמים אני לא יודע מאיפה לשאוב את רמת הסבלנות הדרושה בשביל להכיל את כל המצבים מול לקוחות או מול העבודה עצמה. זה לא קל להיות סבלני לאורך זמן, והאמת, שאני "נופל" לפעמים, ומזלי לזמן קצר. אני מאמין שזה אולי בגלל שאני באמת מבין את המצב של אלו שפונים אלי. אני יכול לראות את עצמי מהעיניים שלהם, ובכל זאת, זה לא קל.

כך היה לי  גם עם חזי, בחור ישראלי אמריקאי שהחליט לחזור ארצה לפני כשנתיים. בגלל שרוב חייו הבוגרים הוא חי שם, בארצות הברית, המנטליות שלו היא של מה שקורה שם ולא מה שקורה פה. "שם אנשים פועלים by the book אמר לי חזי. זה השלב שהבנתי שככה יראה השיח שלנו מהיום והלאה. שפה של חצי עברית וחצי אנגלית, כמו שקורה עם תושבים חוזרים.

 

בכל מקרה הוא יוצא נפסד

הקושי האמיתי שלי איתו היה כשהוא לא הפסיק לדבר על תהליך השיבה שלו לישראל. "אתה חייב להבין" התעקש חזי להסביר "כשאתה אמריקאי שמגיע לארץ, אוכלים אותך פה חי, בגלל המנטליות שלי, זאת הסיבה שהרבה מתחרטים ובורחים חזרה לאמריקה". בשלב כלשהוא לא הבנתי למה הוא חוזר שוב ושוב על אותה טענה, ומה הקשר שלה לבעיה שהוא קרא לי בגללה.

אין לי מושג אם זה נכון או לא, אפילו שבטוח יש משהו בדבריו. אולי בגלל זה מייחסים לישראלים תשומת לב אחרת בחו"ל, ואולי זה נוגע למצב שנקרא "חוצפה ישראלית". אני משוכנע שיש בזה טוב ורע, אלא שחזי חווה רק את הצד הרע של הדבר הזה. הוא פשוט חייב היה לשחרר קיטור, והבעיה שזה בא על חשבון סיפור המקרה שלו. רק הוא רואה את הקשר בין שני הדברים.

חזי הגיע לישראל עם רעיון עסקי, ומהר מאד שידכו לו איש עסקים ישראלי שיעזור לו להוציא לפועל את הרעיון שלו. הם עבדו יחד במשך שנה על תכנית עסקית, הקימו חברה משותפת, בשעה שכל אחד מהם המשיך כרגיל עם עסקיו המקבילים. כמו הרבה רעיונות אחרים, בסופו של דבר התכנית לא ראתה אור. המיזם לא יצא לפועל בסופו של דבר. משהו שם התפקשש. זה קורה.

חזי לא הקדיש לזה תשומת לב מיוחדת, כיוון שניסיונו העשיר ידע עליות ומורדות, והיו לו כבר בעבר מיזמים מוצלחים וחלק לא. זה חלק מהעולם העסקי. הבעיה שזה קרה לו בישראל כי באמריקה הוא יודע שמתייחסים לזה בדיוק כמו שהוא רגיל ומכיר. פה, בישראל, הוא קיבל תביעה אזרחית בשווי של מיליוני שקלים, ומבלי שהוא מבין בכלל מה הטענות המשפטיות של השותף שלו.

במשך חודשים הוא מטפל בתביעה האזרחית הזו. בעיניו היא מופרכת לחלוטין, אבל דווקא בגלל זה, זה מפחיד אותו. "אתה יודע איך אתה נכנס לבית משפט, אבל אתה לא יודע איך אתה יוצא משם" ציטט לי קלישאה ידועה. הוא נמצא בנקודה, שהוא בכל מקרה יוצא נפסד. פעם ראשונה, כי הוא לא עשה עסק מוצלח. פעם שניה, שיש לו כרגע תביעה עם הוצאות משפטיות, והוא מפחד בעיקר מהפעם השלישית, שהשותף שלו עוד עשוי להצליח במשהו ולקבל הרבה כסף, כי אין לצד השני מה להפסיד.

 

עוד תביעות

כשחזי נפגש איתי, הוא רצה שאפריך עבורו את אחת מהטענות של השותף שלו. שאוכיח שהיא לא אמיתית, ושהיא מסולפת. עברתי איתו על המקרה, והסברתי לו את דרך הפעולה של המשרד שלי במקרים כאלה. "אין לי דרך להוכיח את זה נקודתית, לכן עובדים לשיטת השלבים" הסברתי לו. במקרים בהם אני לא יודע איך להגיע להוכחת אמת, עושים שלב ראשון בדיקה כללית כדי ללמוד עד כמה שאפשר את השותף שלו. אני לוקח בחשבון, שהם סה"כ מכירים כשנה, ובטוח שיש לו רקע שהוא לא מכיר. כשאני יודע מה הרקע על מישהו, זה נותן לי מספיק רעיונות ודי והותר דרכי פעולה, כיצד אפשר יהיה להגיע לשורש האמת.

הרגשתי איך חזי בוחן אותי, את דבריי ואת תנועות הגוף שלי. הוא נתן לי להרגיש כאילו אני עוד אחד מ"הציידים" הישראליים שהוא פירט לגביהם ארוכות בתחילת הפגישה, ושרק רוצים לקחת ממנו כסף אבל בסופו של דבר הוא שכר את שרותיי.

בשלב הראשוני אני בכלל לא מתייחס לטענות של הצדדים, אלא שחלק זה של החקירה הוא מאד פאסיבי, והוא משול לדייג שזורק את רשת הדייגים שלו למים, ומחכה לראות מה הוא יתפוס. בהתאם "לסחורה" הוא בוחן את צעדי ההמשך שלו.

אחרי מספר ימים של דיג, מצאתי משהו שסקרן אותי במיוחד. כמות מכובדת של תביעות משפטיות. באותם חודשים, פחות או יותר, שבו השותף תובע את חזי, הוא תובע במקביל עוד שני אנשים אחרים בתביעות אחרות. התיקים המשפטיים הללו עדיין פעילים, והם מחכים להתקדמות משפטית. כל אחד נמצא בבית משפט אחר ברחבי הארץ. בגלל שהדיונים פעילים, הפרוטוקולים עדיין לא פתוחים לקהל הרחב, לכן היה צורך לאתר את הנתבעים כדי לדבר איתם על התביעות הללו.

 

שיטת פעולה

מכל דבר לומדים משהו. חזרתי לחזי עם ממצאים די מעניינים. הראשון היה שריבוי הסכסוכים המשפטיים של השותף שלו בעבר, חשפה סוג של "שיטת פעולה" משפטית, שעצם הידיעה עליה מראש, יכולה לעשות את ההבדל בתביעה של חזי. הדבר השני והחשוב יותר, ששתי התביעות האחרות, אפילו שהן במקומות אחרים בארץ, ועם אנשים שונים לגמרי, חשפה את השותף "במערומיו" מולנו. בכל אחד מהתיקים הוא מתאר את אותם נזקים שנגרמו לו, כדי לנפח את סכום התביעה. אבל בתכל'ס הוא רוצה פיצוי מתביעות שונות על אותם נזקים בדיוק.

התגלית הזאת היא די נדירה אבל זה עזר לי לא רק בתביעה המשפטית. זה גם עזר לי להמחיש לחזי, שהבעיה האמיתית מעולם לא הייתה המנטליות הישראלית. זה בחור אחד ספציפי שהוא לא פחות מאשר נוכל קטן ולא מוצלח מספיק.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

בחודש נובמבר האחרון יצא לאור ספר הביכורים של סאם זיברט, "קלוז'ר". להשיג:

www.myspy.co.il  או בנייד 050-5269378.