זיהיתי את תג יחידת השלישות על מדי הקבע של אלי. כבר בשיחת הטלפון שניהלנו קודם הוא הרגיש נבוך מכדי להסביר את רצונו. "אני יודע שזה נשמע מטופש" העיר אלי "אבל אני מחפש מישהי שלמדתי איתה בעבר". לא שאלתי אותו בכוונה מה רצונו ממנה, לפחות לא בשלב הזה. שפת הגוף שלו שידרה אי נוחות. "בוא תספר לי מה אתה יודע" סיכמתי איתו "ומשם נמשיך הלאה".
תחילתה של ידידות מופלאה
את סיוון הוא ראה לראשונה כשהחל ללמוד בחטיבת הביניים של איזור מגוריו. היא למדה בכיתה מקבילה, ומלבד שהיה מודע לקיומה באותה שכבה, לא החליף איתה מילה. בשלב כלשהוא, באמצע שנת הלימודים, היא נעלמה לתקופה ממושכת, וגם את זה הוא זכר רק בדיעבד. כשהגיע לחמישית, היא שוב חזרה לספסל הלימודים, אך הפעם הם היו כבר באותה הכיתה. יום אחד הם שוחחו בהפסקה, ואז זה התחיל. במשך תקופה של מספר חודשים, נרקמה ביניהם ידידות מופלאה, ומדי פעם גם ליווה אותה אל כתובת מגוריה לאחר סיום הלימודים. לפעמים גם שוחחו בטלפון, פעם בכמה זמן. "קשה לי להגיד לך מה הרגשתי כלפיה אז" הסביר לי "כי לא כ"כ חשבתי על זה בשעתו". כוונתו של אלי היתה מעורפלת. "אתה תבין בהמשך, תמתין".
הם סיימו את שנת הלימודים אבל לא שוחחו במשך חופשת הקיץ. רק אז הבין כמה היא חסרה לו. בתוך תוכו הצטער שנהג להקניט אותה לעיתים קרובות, ואולי במקום זה היה צריך לחזר אחריה. הוא ניסה להתקשר אליה במהלך חודש אוגוסט, אך קו הטלפון בבית היה מנותק. בלית ברירה נאלץ להמתין לתחילת שנת הלימודים, אך נכונה לו הפתעה, כשגילה שהיא לא חזרה ללמוד בבית הספר. הוא שאל את מי שחשב לחברותיה, וכל אחת מהן ידעה דבר אחר. "היא באילת עם אביה" סיפרה אחת. "הם עברו לתל אביב, זה מה שידוע לי" ידעה מישהי אחרת. אף אחת לא היתה בקשר איתה. "היא בטח תחזור מתישהוא ללימודים, כמו שקרה פעם" העירה מישהי נוספת. אלי ניסה להתקשר מדי פעם לביתה, אולי בכל זאת זה יוביל אליה. "חשבתי אולי הם יעשו עקוב אחרי לקו אחר" קיווה בתוך תוכו. הקו באמת חזר לפעול, אך ענתה לו משפחה רוסית.
סיוון לא גרה כאן
עברה שנה נוספת, וסיוון לא חזרה ללמוד. אלי עבר יום אחד ליד כתובת מגוריה, והחליט להיכנס לבנין לשאול שכנים. "אני לא יודע איך לא חשבתי על זה קודם לכן" סיפר לי. הוא עבר דירה אחר דירה, אולם אף שכן לא הכיר את שם משפחתה של סיוון. ועד הבית של הבנין טען שלא התגוררה מעולם משפחה בשם כזה בבנין. "בשלב הזה כבר לא ידעתי מה לחשוב" הסביר אלי "איך זה יכול להיות ?!".
עברו שנתיים נוספות ואלי התגייס לצבא. כשהגיע לחיל שלישות, ניצל את קשריו ובדק את שמה של סיוון במערכת, אך לא היה שם כזה בצבא. בתקופה מאוחרת יותר, כשנודע לו שהמידע במשרד הפנים, הינו מידע גלוי, ניגש וביקש לברר את כתובתה על פי שמה. גם משם לא הגיעה הישועה, כיוון שמסרו לו שאין שם כזה בכל המדינה. "לא האמנתי שבגיל כל כך צעיר היא כבר התחתנה" פירט אלי.
"31 בנובמבר"
"השיא היה" סיפר אלי "כששיתפתי חבר שלי מהיחידה בכל הסיפור". "אתה בטוח בפרטים ?" אמר החבר "פשוט אין תאריך לידה שכזה". אלי זכר שסיוון נולדה ביום ה- 31 לחודש נובמבר. אותו חבר במקרה יליד נובמבר בעצמו, הבחין בכך מיד. "יש רק אפשרות אחת" הוסיף החבר "הילדה שהכרת היא בת של איזה מוסדניק". אלי גלגל את הרעיון בראשו, והסכים שלא תתכן אפשרות אחרת. לא יתכן שהכל זה סתם צירוף מקרים. "היא באמת אמרה לי שאבא שלה עובד באיזה תפקיד ממשלתי" השיב אלי לחברו.
לא שאלתי את אלי עד כמה הוא מאמין בזה, כי ראיתי זאת בעיניו. אלי לא ידע אם הוא מחפש אותה בגלל רגשותיו או בגלל הסקרנות. "יש רק בעיה אחת קטנה בכל מה שאמרת" כעת היה תורי להסביר "שגם אם קיים דבר כזה כמו 'זהות בדויה', היא תמיד תופיע במשרד הפנים". אנשי בטחון הם אזרחים רגילים בארץ. "יש לך עדיין את מספר הטלפון הישן ?" ביקשתי מאלי, והוא מסר לי את המספר בן שש הספרות. מספר ישן, בכל זאת. ירדתי למחסן וחזרתי עם ספרון דפי זהב של אותה שנה. "חפש את המספר כאן". אלי ניגש לחדר השני וחזר כעבור שעה קלה עם סימון של המספר. הטלפון היה רשום תחת שם משפחה שונה, אך עם אותה כתובת שהיתה ידועה לאלי קודם. על פי השם המשפחה החדש מצאתי את פרטיה של סיוון בנקל. הרמתי עוד ארבעה טלפונים וכבר היתה בידי את התמונה כולה: הוריה של סיוון גרושים. אביה התגורר באילת כשסיוון החליטה לגור איתו תקופה של שנה. האם שהתחתנה בשנית, היתה מוכרת בכתובת בשם משפחתה החדש, לכן השכנים לא ידעו על שם משפחתה הקודם. אלי לא מצא אותה במשרד הפנים, כיוון שחיפש לפי השם שהיה ידוע לו, אך סיוון שינתה את שם משפחתה לשמה של האם. תאריך הלידה שלה, אגב, היה מוקדם בעשרה ימים. "קומדיה של טעויות, אה ?!" אמרתי לאלי והגשתי לו את מספר המעודכן של סיוון. "ולחשוב כמה שנים חיפשתי אחריה" התלהב אלי אך עדיין נבוך מהתיאוריה שפיתח. "לפעמים צריך פשוט לדעת להתמקד" הסברתי לו על רגל אחת השקפת חיים "בפרט הקטן והמוחשי ביותר".
הכותב הינו סאם זיברט, חוקר פרטי ובעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
