n
דף הבית / חוקר פרטי / הדרך למטה

הדרך למטה

מריבה
צילום: freepik

סימה הרגישה את הריחוק והנתק בינה לבין בעלה יגאל. התחושה הלא נעימה והריחוק ביניהם לא רק שלא התמעטו ככל שעבר הזמן, נהפוך הוא, בחודשים האחרונים המצב רק הלך והדרדר

 

לא משנה כמה פעמים תתריע על כך מראש, אנשים יתקשו לראות את זה בא. זה כאילו שרבים פשוט מתעקשים לחוות זאת על בשרם. לפעמים בפגישות שלי עם לקוחות אני מתפתה לספר להם. "אתה מפחיד אותי" אמר לי פעם אחד מהם. "היית מעדיף שאשקר לך?!". לא חיכיתי באמת תשובה כי לפעמים אנשים רוצים שישקרו להם. הם יודעים שהם בבעיה, אך מסתכלים בכוונה לעבר השני, בתקווה שתשכך הסערה.

גם סימה הייתה אחת כזאת. היא זוכרת את עשר שנות נישואיה הראשונות כטובות למדי. היא גידלה שלושה ילדים, ונתנה את חלקה בבניית בית המגורים שלהם. מתישהו היא הרגישה את השינוי הקטן הזה בו. היא לא יכלה לשים את האצבע המדוייקת מה הפריע לה. זה כאילו שבעלה היה טרוד, כי בזמן שהוא היה בבית, הוא חיפש לעצמו תעסוקה. פעם זה לצבוע עוד פינה או לתקן עוד משהו. היא לא זכרה זמן לאחרונה שהם פשוט ישבו ודיברו, כמו פעם.

 

מריבות בלי הפסקה

ביום הנישואין שלהם היא הפתיעה אותו במסעדה יוקרתית. הם ישבו זה מול זה ועל אף ששוחחו ערב שלם, נראה היה לה שהוא לא באמת שם איתה. כאילו מחשבותיו משוטטות למקום אחר. סימה כמובן לא ייחסה לזה חשיבות. כל אחד עובר משהו מתישהו, וגם אצל יגאל שלה היא יכלה למצוא סיבות רבות מדוע נפשו לא שקטה. ענייני ילדים, עבודה, משפחה, לא חסר.

על אף שעברו כמה שנים, התחושה הלא נעימה לא נדמה. זה יכול לבלבל כי סך הכל טוב להם יחד, אבל עדיין קיימת הרגשה של ריחוק. מה שמחזק את זה, אלו ההתפרצויות הלא מוסברות שלו מדי פעם. פתאום הוא מוצא סיבה לפתוח עליה את הפה. אם פעם היה לו דרך ארץ מסוימת, הרי שכעת הוא לא באמת מסוגל להתאפק לידה. היא לא יכלה שלא לחשוב על אפשרות של בגידה, אולם היא רק השאירה זאת בראשה.

זמן קצר לאחר מכן, המצב מעט החמיר. כעת הם היו רבים המון, בעוד שסימה לא תמיד הבינה על מה בדיוק הם רבים. זה כאילו שדברים יצאו מפרופורציות, בכל מה שקשור לענייני הבית או גידול הילדים. זה לא שחייבים להסכים על כל דבר, אולם בעבר הם פשוט רק לא הסכימו. לא צריכים לצאת מהכלים בשביל זה?!

 

"את אפס"

השלב הבא היתה כבר קפיצת מדרגה. יגאל שינה את סגנון הדיבור שלו. אם פעם היו להם מריבות, הרי שהיום זה כבר לכלוכים. במפגשי חברה הוא הפך את סימה כנושא שיחה. הוא ישב עם חבריו, והשמיץ דברים שהיא עושה. זה נראה כאילו הוא מחפש חיזוק מחבריו שהוא זה שצודק באותם חיכוכים. הוא לא היה ממש בוטה, יותר מרומז, אבל בהחלט שלילי.

לא רחק היום והחיצים שלו הופנו ישירות אליה, לא דרך חברים או משפחה. "את כלום בשבילי. את אפס" אמר אך לאחר מכן נרגע, ולעיתים רחוקות גם התנצל. סימה כבר מזמן תהתה על קצב ההתדרדרות של הקשר הזוגי שלהם. מכאן עד למחשבות על חוסר נאמנות אין דרך ארוכה אך כל פעם כשמוחה התמלא ברעיונות כאלו, היא היתה מבטלת אותם במחי יד. "אלו לא הסימנים" שיננה לעצמה "זה לא שהוא הביא לי פרחים או פתאום הולך לחדר כושר". הרבה אנשים משייכים למקרה שלהם סימנים, שלא כך אמורים לסמן משהו. חוץ מזה, יגאל לא עוזב את הבית לאחר שהוא מגיע מהעבודה. אם הוא היה בוגד הוא היה דואג להיעלם יותר.

אותי סימה לא הכירה בשעתו. היא סמכה על האינטואיציה שלה. אני חושב שמקור הבעיה זה חוסר ידע. ישנם אנשים שלא חושבים שצריך לדעת יותר על משברים בתוך המשפחה, כאילו שזה משהו שאמור להיות מובנה בתוכנו. אז זהו, שלא. אחותה של סימה היתה מוכנה להמר על צלע שלישית, אך אמא שלה אמרה שהוא לא הטיפוס. חברה טובה שלה משוכנעת שהתנהגות שלו פשוט נובעת משעמום או מלחץ.

 

היא האשמה

יום אחד הגיע הפיצוץ הגדול. הם רבו מריבה כל כך עצומה וגדולה, כזו שהם לא ידעו קודם. הוא נשמע כל כך רציני בדבריו שזה הלחיץ אותה. כמות ההאשמות שהיא ספגה באותו ערב היתה אדירה. פתאום היא אשמה בכל דבר שקרה להם. הוא הרחיב את הבעת חוסר השביעות רצון שלו כמעט בכל תחום שנגע לשניהם. זה נגמר בזה שיגאל לקח תיק קטן ויצא את הבית.

מעל לחודשיים שהוא נעדר מהבית. הוא טוען שהוא ישן אצל אחיו אולם סימה לעולם לא מצליחה להשיג אותו שם. היא משוכנעת כעת שיש מישהי אחרת בתמונה, אולם יגאל ממשיך להכחיש בתוקף. "את מדמיינת. נראה שהתחרפנת" היה מחזיר לה על רמיזותיה.  כשהגיעה אלי, כבר לא היה ברור מדוע היא צריכה את שרותיי. הגבר שלה כבר עזב את הבית. הוא מדבר באופן גלוי על גירושין. הוא ממילא מאשים אותה בכל מה שקרה ביניהם. אפילו אם זה נכון מה שהיא כבר טוענת, מה זה יעזור כעת?! סימה התעקשה.

החקירה היתה קצרה. ברוב המקרים היא כזאת. ניצלנו את אחת הגיחות שלו הביתה על מנת לראות את הילדים כדי להתחקות אחריו עד לבית של האישה השניה שלו. כשחשפנו את זהותה, סימה כבר ידעה כמה ארוך הקשר הזה ביניהם. היא הכירה את הבחורה ממקום העבודה שלו הקודם. בדיעבד, היא יכולה להבין כמה דברים בקשר לזה. היום היא מבינה על בשרה מדוע בעיה שלא מטפלים בה, רק הולכת ומתעצמת. היא יכולה להיזכר באותם רגעים שהיא ידעה, אבל העדיפה לא לדעת, לא להתעמת עם זה. כעת היא מבינה כמה זה הרסני, כמה קל זה מוביל לפרידה, בעוד שזה בדיוק מה שהיא ניסתה למנוע, על ידי שתיקתה.

 

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

בחודש נובמבר האחרון יצא לאור ספר הביכורים של סאם זיברט, "קלוז'ר". להשיג בחנויות הספרים, באתר המחבר ובנייד 050-5269378

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

beach-gacf25a0d3_1920

סיפורו של חוקר: היום ששווה מיליונים

תפריט נגישות