כשמורן החליטה להתגרש מבעלה חנן, הוא החליט להיעלם מחייה. כדי לנסות ולגבות ממנו את הכספים המגיעים לה, מורן החליטה להילחם ולא לוותר
נשים רבות מוצאות את עצמן נלחמות על דמי המזונות שנקבעו להם מבית משפט. זה שנפסק לטובתן סכום כזה או אחר, עדיין לא מבטיח את התשלום בפועל. לא אחת פונות אלי נשים עם בעיה שכזאת. ברוב המקרים חקירה כלכלית מספקת נתונים שעוזרים לממש את החוב, אבל יש גם כאלה שבכלל לא יודעות איפה הגרוש שלהם מסתתר או היכן עובד, והן נשארות חסרות אונים. קשה לי להגיד שאני אוהב תיקי חקירה שכאלה. הסיכויים למצוא אחד שבוחר להסתתר ממשפחתו אינם גבוהים, וזה תלוי בהחלט בקצוות החוטים שהאובייקט משאיר אחריו. כבר קרו לי מקרים כאלה שלא צלחו, וקשה להתמודד עם מבטי האכזבה של לקוחותיך. מנגד, תחושת הסיפוק כשזה מצליח היא כבירה. מורן באמת ובתמים חשבה שכשהיא תסיים את הקשר המעוות שהיא חיה איתו, עולם הזדמנויות חדש יפרש לפניה. אבל חנן חשב אחרת. זה מדהים שאפילו שהוא היה הגורם הכושל במערכת הזוגית שלהם, הוא מצא כל דרך אפשרית להפיל את האשמה עליה. כשמורן החליטה להתגרש בעקבות מעשה בגידה שלו, הוא בחר להיעלם מחייה ומהילדים, כשהוא מתרץ זאת כעונש על זה שהיא רוצה להיפרד ממנו, ומול הילדים הוא הפך את עצמו לקורבן של הנסיבות. ילדים לא תמיד רואים את כל העובדות, אלא מה שמספרים להם. ברור שקשה להם להאמין שאחד ההורים משקר להם, או מנצל אותם לטובת יתרון משפטי כזה או אחר.
ידע להסתתר
חנן לא השאיר קצוות חוטים אחריו. בהתחלה מורן עדיין ידעה את עיסוקו אך ככל שעברו החודשים כמות המידע עליו הלכה וירדה. חנן דאג לשמור עם הילדים על קשר טלפוני בלבד, ותירץ את אי הגעתו בכך שאמא שלהם מנסה להכניסו לכלא. מה שנכון אגב, כי זה הכלי היחידי שנותר לה בכדי לנסות ולגבות כספים. חנן דאג לציין בפניהם רק את החלק הזה, ולגמד ככל שאפשר שהוא לא משלם דבר. מורן היתה חייבת למצוא אותו. אם יהיה בידיה את הכתובת שלו, היא תוכל למסור לו מסמכים משפטיים. היא תוכל להגיש עיקולים ואף לעצור אותו. זה גם התחלה טובה בכדי לראות באיזה כלי רכב הוא משתמש, אולי רכב כל שהוא על שמו והיכן מקום עבודתו הנוכחי. כל אלה הם דרכים טובות בשביל לגבות כסף עבור ילדיה. לאחר שאספתי את כל הנתונים האפשריים לגביו, התחלתי את בדיקותי הרגילות. חקירות בכיסוי מול בני משפחה אחרים ובדיקה של תשלומי על שמו. לא היה כלום על שמו. מבחינות רבות הבן אדם היה כמו רוח רפאים. העובדה שהוא ידע איך להסתתר והוא בחר לעשות את זה, גרמה לי להבין שחייבת להיות לכך סיבה טובה, וכי המאמץ למצוא אותו ישתלם בסופו של דבר. בין הרצון העז שלי לפתור את המקרה לבין המציאות היה פער גדול למדי. עבדתי על זה מספיק שעות כדי להבין שקל זה לא יהיה. "אין ברירה. נחכה להזדמנות" יעצתי למורן "תמיד יש אחת כזאת מתישהו".
בלי שוטרים
אחרי חודשיים שמעתי ממנה פעם נוספת. "אני חושבת שיש לנו צ'אנס" והציגה את האפשרות. חנן הסכים להיפגש בנוכחות עורכי הדין של שני הצדדים כדי לדון בהסכם. התנאי הראשוני שלו הוא שהפגישה תעשה במשרד העו"ד, ושמורן ועורך דינה יתחייבו שבאותו מעמד הם לא מזמינים שוטרים כדי שייעצר. מורן ידעה תיאורטית שהיא יכולה להפר את ההסכם וששום רע לא יקרה לה, אבל היא גם ידעה שלאחר שתעשה זאת היא לא תראה אותו לעולם שוב. היא העדיפה לאפשר זאת, אך במקביל לשים אחריו מעקב.
בנין המשרדים של העורך הדין לא היה פשוט. היו לו 3 כניסות ויציאות. כך שהייתי חייב לפחות 4 אנשים כדי לתת מענה לכל האפשרויות. לא היה טעם לחכות כשיבוא כי ממילא יש בידינו רק תמונה לא עדכנית שלו ויקשה עלינו לזהות אותו. התמקמנו בכתובת בשעה 18:00. שני אופנוענים ושני רכבים. מורן סימסה לי מתוך הפגישה אלו בגדים חנן לובש כדי שיהיה לנו קל לזהות אותו. מיקמתי בחור לכל כניסה ואחד שחיכה ליד המעליות של החניון. שעה קלה לאחר מכן, אני מקבל הודעה שהוא יצא. מאותו רגע העניינים היו ממש מהירים. זה יכול להיגמר במפח נפש גדול או בהצלחה גורפת. זה תלוי במאית שניה של תשומת לב. אין לנו את הפריבילגיה לטעות. עוד הודעה ממורן "יורד במעלית מספר 3".
מעקב הדוק
שני חוקרים פנו לעבר המעלית, אחד בכל קומה אפשרית. המעלית נפתחה ויצאו ממנה שלושה גברים ואישה. אחד ענה לתיאור אבל לבש חולצה לבנה. מורן בפירוש אמרה כתום. שי החוקר השפיל את המבט לעבר התיק של הבחור בתקווה להבין אם יתכן ומקופלת בו חולצה. חוקר אחד חשב שבטח הוא ירד באחת הקומות ועבר למעלית אחרת או במדרגות. לא הימרנו. לקחנו את שתי האפשרויות. חוקר אחר הלך ברגל אחרי החולצה הלבנה, ואחר התמקם מחדש. זה התקדם לכוון החניון וירד לקומה חניון השנייה. יוסי יצא לכוון השני ובהזדמנות הקרובה נכנס בין המכוניות וחזר לתצפת לעבר הבחור. ליוסי לא היה ספק שזה הוא. הבחור נעצר ובחן את כל הצדדים ואז קפץ לתא מטען של מכונית. אדם אחר ישב ליד ההגה ועזב במהירות את החניון. יוסי צעק בקשר את מספר הרכב ורץ החוצה אף הוא.
עשר דקות נסיעה והרכב נעצר. הנהג פתח את תא המטען וחנן יצא. הוא עלה לרכב אחר ונהג בו. עשרים דקות נוספות של נסיעה והוא נעצר ליד כתובת מגורים. בכניסה לבית פגש באישה שהגיעה אף היא בדיוק והם החליפו נשיקה. אני הספקתי להתגנב איתם למעלית כדי לראות את מספר הדירה. "אל תשאלי איזה בית ספר עשיתי לחוקרים של מורן. בי"ס של החיים" התגאה חנן בפני הבחורה. "אולי הגיע הזמן לעלות לאוניברסיטה…" אמרתי לעצמי וחייכתי.
הכותב הינו סאם זיברט, חוקר פרטי ובעליו של "סייט חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
בחודש נובמבר האחרון יצא לאור ספר הביכורים של סאם זיברט, "קלוז'ר". להשיג בחנויות הספרים, באתר המחבר ובנייד 050-5269378.
