דף הבית / חוקר פרטי / תמונה עם ערך

תמונה עם ערך

בעקבות הקבוצה שהקמתי בפייסבוק "קולז'ר", הצליחה לוטם לאתר את הבעלים של תמונה ישנה שהייתה ברשותה

postcard-1242616_1920
צילום: PIXABAY

קורונה. חתיכת משבר מטורף. אני חושב ומאמין שזה המשבר היחידי שקרה אי פעם שאי אפשר באמת להתחמק ממנו כי לא משנה איפה אתה בעולם, ולא משנה במה אתה עוסק, וגם אין לזה חשיבות בן כמה אתה, בסופו של יום, מאה אחוז מהאנשים בעולם מושפעים מהדבר הזה.

מאותו יום בחודש פברואר, בו מדינת ישראל הכריזה על סגירת השמיים, היא בעצם חסמה לי את העסק. אמנם אין שום קשר בין העסק שלי לבין מטוסים בשמיים, אבל מאותו יום, למשך שלושה חודשים שלמים, לא קיבלתי ולו טלפון אחד חדש מלקוח פוטנציאלי. אף אחד לא היה צריך יותר את השירותים שלי. כולם הצליחו לשים את הבעיות האישיות שלהם בצד באותו רגע כדי להתמודד עם חוסר הודאות הזאת. זה מובן לגמרי.

 

מכרים מהעבר

תודה לאל, אני לא נכלל בין המובטלים או בין העסקים שנמצאים במצוקה. אני גם חושב שניצלתי כהלכה את הזמן הפנוי הרב כדי להגשים חלומות ישנים. הראשון והמשמעותי ביניהם היה סוף כל סוף לכתוב ספר, ספר שעתיד לצאת לאור בתקופה החגים הקרובה. בלי קשר, הקמתי אתר עסקי חדש וכתבתי תוכניות עבודה מסודרות ליום שאחרי המשבר. ובכל זאת, בשלב מסויים, ריק. ואקום.

בשלושים שנות קריירה, לא חושב שהיה יום אחד בחיי שלא היה לי תיק פעיל כלשהוא "באוויר", והנה וירוס קטנטן משנה את המציאות. אותו וירוס שמשנה סדרי עולם, מעיף חול לכל עבר כדי להקשות עלינו לראות את המציאות, וכאילו מחלק מחדש את הקלפים כדי לבחון החוסן האמיתי שלנו. זה לא רק חוסן רפואי, אלא כל חוסן אפשרי שקיים או לא קיים בנו. אני לא רגיל לא לעבוד. אפילו רוחנית, אני לא יכול לאפשר למוח שלי לא לטפל במשהו. לא לעזור למישהו. אני תמיד חייב להיות בפעולה.

זה הביא אותי לעשות מעשה נועז. למדתי קצת את עולם הפייסבוק, ופתחתי קבוצה משלי. קלוז'ר קוראים לה. בדיוק כמו השם של הספר שלי, שעתיד לצאת. קבוצה בה אני ועוד אנשים עם רצון טוב עוזרים לאחרים לעשות קירוב חברתי במקום ריחוק חברתי, ע"י מציאת מכרים משמעותיים מהעבר שלהם. ככה סתם. בחינם. רק כדי להתעסק עם משהו ולא להיות בחוסר מעש ומדהים איך הדבר הזה תפס תאוצה.

דרך הקבוצה הזאת הכרתי את לוטם. בחורה בת גילי, שפשוט אוהבת לקרוא המון. אין שבוע שעובר שהיא לא מבקרת בחנות ספרים בקניון, ורוכשת לה ספר או שניים. תחביב יקר כשעושים את זה קבוע. היא גם מנויה לספריה הציבורית אבל לא תמיד מצליחה להשיג ספרים חדשים ומבוקשים. כך היא למדה להכיר את חנויות היד שניה של עולם הספרים. במחיר של אחד היא מקבלת כמה ובמצב טוב. לפני כשבועיים היא עברה דירה, ומצאה את עצמה ממלאת ארגזים של הספרים שלה, כשלפתע תמונה ישנה נפלה מאחד הספרים המשומשים. לוטם מיד הבינה את הסיטואציה. זה ספר משומש שרכשה בחנות יד שניה, ש"הבעלים" הקודמים שלו השתמש בתמונה בתור סימניה ופשוט שכח אותה בפנים. בתמונה מצולמת אישה צעירה ובגב התמונה כתוב "דודה חנינה ז"ל" עם ציון תאריך פטירתה.

 

רצון טוב

אם יש משהו שמעורר סנטימנטים חבויים אצל לוטם זה תמונות. בטח אם הם ישנות. משהו בזה הזכיר לה את קרוביה האישיים שלה, שאיבדה בצעירותה, ומפה הגיעה המחשבה שאם התמונה הזאת הייתה שייכה לה, היא הייתה נרגשת מאד אם מישהו היה מחזיר לה אותו. לכן היא פרסמה את המודעה בקבוצה שפתחתי.

על אף שהפרטים נשמעים דלים, יש היום אתרי אינטרנט שבהם ניתן לערוך חיפוש של נפטרים לפי שם פרטי ושנת הפטירה. תוך זמן קצר היה בידי את מקום קבורתה המדויק של חנינה, ועל מצבת הקבר רשום היה שמה המלא. יש לה שם פרטי ייחודי למדי, אבל שם המשפחה הוא אחד הנפוצים בישראל. בזכות ייחודיות שמה, היה קל לאתר את מספר הזהות שלה, ויחד עם זאת, שם משפחה נפוץ כל כך לא ממש יעזור לי לחפש את קרוביה.

כחוקר, מה שאתה בעיקר מבין ויודע, זה איך ואיפה מידע זורם. כמעט עבור כל תחום בחיים. זאת הסיבה שחוקר מיומן כ"כ לאסוף אותו. הפעם בא לעזרתי, גילה המבוגר של חנינה. בגיל כזה, סביר יהיה שילדיה מבוגרים גם, ומה שחשוב היה לי שהם כנראה נולדו לפני קום המדינה. כי רק אז, מסרו לתושבי המדינה את מספרי הזהות שלהם, וכל משפחה קיבלה מספרים עוקבים אחד אחרי השני. כך שאם יש בידי את מספר הזהות של חנינה, המספר שבא אחריו יהיה שייך לאחד מילדיה וכן הלאה. ארבעה ילדים היו לחנינה. אחד מהם מתגורר באותה עיר כמו לוטם, ומסתבר שכמה רחובות מקבילים מהכתובת שאליה עברה.

"דיברתי עכשיו עם אלי" סימסה לי לוטם. אלי הוא הבן הבכור. היא לא יכלה להסביר את מידת ההתרגשות שהייתה בשיחה כל כך פשוטה. מידת התרוממות הרוח שחוותה הייתה לאין שיעור, גם אם נניח הצד השני לא היה משתף פעולה כל כך. היא הייתה חייבת את זה לעצמה. להבין שלא משנה מה קורה בעולם כרגע, או אם המצב בחוץ אמיתי או לא, או אם זאת מדיפה קטנה או גדולה, הרי שמה שלא ישתנה לעולם אלו האנשים. לא משנה באיזה משבר הם ימצאו.

דווקא בימים כאלה, אנשים טובים עם רצון טוב, נרתמים ועוזרים יותר ויותר, והם מצליחים, אמנם לא בקלות, לשים בצד את האמונות, ההשקפות, הדעות הפוליטיות שלהם, ופשוט לחפש למי לעזור. זה תמיד היה מה שייחד את המדינה הקטנה שלנו, לעומת כל מקום אחר בעולם. זאת הסיבה שאין לנו מקום אחר אלא רק כאן. גם אם מדובר בדבר פעוט, כמו לעשות מאמץ, כדי להחזיר תמונה אבודה, שאולי משמעותית וסנטימנטלית ואולי לא, לבעליה החוקיים.

 

ספר הביכורים "קלוז'ר" של סאם זיברט במכירה מוקדמת כחלק מפרויקט מימון המונים. לחפש בגוגל: "קלוז'ר הספר" ולהיכנס לאתר headstart.

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

מטוס

על הקו