חוק וצדק | גל גפן
דף הבית / חוקר פרטי / חוק וצדק

חוק וצדק

האמת שז'ניה בכלל לא סבתא ביולוגית שלו. לפני שנים רבות, עוד לפני שבכלל צדוק נולד, היא התחתנה עם סבא שלו. מבחינתו, הוא הכיר אותה כסבתא, אפילו שטכנית היא לא. כשסבו ואביו הלכו לעולמם, היא נותרה משפחתו היחידה. לה היו את הגינונים הפולניים העקשנים שלה, וככל שצדוק בגר הוא ראה וסבל מזה. זאת בדיוק הסיבה, כשסבתא שלו התקשרה אליו יום אחד ואמרה לו שלא יבקר אותה יותר, הוא אמר לה "בסדר" והוסיף בליבו "ברוך שפטרנו".
כשעברה יותר משנה, קיבל טלפון מאחד הוותיקים בשכונה שלה. אותו אחד התקשר לשאול מה ז'ניה עשתה עם הכלבים שלה. כשצדוק לא הבין את השאלה, הבין מאופי השיחה שסבתא שלו נפטרה כחודש קודם לכן. הוא לא ידע מזה. אף אחד לא טרח להודיע לו. למעשה, גם השכן לא ידע מזה בהתחלה. לא הייתה מודעת אבל אלא מישהו הבין שהיא נפטרה וסיפר לאחרים.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


שימי השכן
צדוק בירר וגילה את מקום קבורתה. הוא נסע לשם כדי לחלוק לה כבוד אחרון, והתרשם שמישהו דאג לסידורי הקבורה. לא היה לו מושג מי יכול היה לעשות את זה ובינו לבין עצמו, הוא לא היה בטוח שזה עניין אותו. היא זאת שבחרה להתנתק ממנו.
אחרי מספר חודשים הוא עבר במקרה ליד הבית שלה, והרים גבה כאשר מישהו הוריד את השילוט והגדר. הוא מבחינתו ידע שהוא הקרוב היחידי שלה, והוא גם היורש הבלעדי וזה עורר את תמיהתו.
בבדיקה גילה שמיד אחריי פטירתה השכן מהבית הסמוך הגיש בקשה לקיום צו צוואה. הצוואה החדשה מבטלת כל צוואה קודמת, מה שהופך את שלו ללא רלוונטי. צדוק החליט להניח לזה. יש לו מספיק צרות משל עצמו, ואם סבתו בחרה לשנות את הצוואה, הרי שזאת זכותה. אך, אפילו שהוא הניח לזה, הסביבה לא הניחה לו. אחרי מספר חודשים החליט לבקש העתק מהצוואה, וראה שהצוואה החדשה נרשמה שבוע לפני שסבתו נפטרה. שבוע?! מריח לא טוב. זה השלב שהחליט לפנות אלי. הסתכלתי על הצוואה. מי שיורש את הבית הוא שימי השכן. דור אחד צעיר יותר מז'ניה, אך ותיק בשכונה. כספים שהיו שייכים לז'ניה חולקו למספר אנשים. כמה עשרות אלפי שקלים יועדו לשתי עמותות, וכמה מאות אלפי שקלים נרשמו לטובת שתי נשים: האחת, קרובת משפחה רחוקה שידע שהיא נוהגת לעזור לז'ניה, והשנייה, מעיין, שמה של בחורה שמעולם לא שמע את שמה. הצוואה הייתה חתומה באישורו של נוטריון.
היעד הראשון שלי היה השכן. לא מצאתי מידע שלילי לגביו, ועל פניו חי חיים נורמטיביים. כיום בעל עסק עצמאי, והיה בעלים של מספר חברות. שלוש מהם ישנות וסגורות. כשהוצאתי את טופסי רשם החברות, שימי היה רשום כבעלים יחידים. חברות שהוקמו לפני שנת 2000 היו מחויבות שיהיו לפחות רישומים של שני בעלים, לכן היה מוזר בעיני כשהבחנתי ברישומים של בעלים יחידים. הזמנתי מסמכים היסטוריים של החברות, ולהפתעתי ראיתי שאותו נוטריון, שדאג לחתימה על צוואתה של ז'ניה, היה בעבר שותף של שימי בחברות האלה. מה שחשוב היה, זה העיד ששימי הכיר את העו"ד לפחות עשרים שנה.

לא בקו הבריאות
המשכתי בחקירה על שתי העמותות שנרשמו בצוואה. האחת עמותה ותיקה מאד, ושמה היה מוכר לצדוק. "זה הגיוני" הסביר לי "סבא שלי היה פעיל בארגון הזה". המוזר היה בעמותה השנייה. מדובר בעמותה דתית, וצדוק אמר שז'ניה סולדת מעניינים דתיים. כשבדקתי ראיתי שמדובר בעמותה שהוקמה כחודש לפני פטירתה של ז'ניה. כשבדקתי יותר, לא הופתעתי שכתובת העמותה היא אותה כתובת של משרדו של הנוטריון שלנו.
צדוק החליט שהוא לא מחכה ליתר הממצאים, ופנה לעו"ד כדי להתנגד לקיום הצוואה. אני בינתיים הרחבתי את החקירה.

החלטתי לנסוע לשכונה של ז'ניה. לא היה אחד שהסיפור שלה לא היה תמוה. כולם שמו לב ששימי יותר מדי נמצא סביבה שלה. "חשבנו שהוא קונה ממנה את הבית". לבסוף אמרו לי שהכי טוב לדבר עם שכן מסוים "הוא בטוח יודע יותר. חברים קרובים".
נסעתי בו במקום אל הכתובת שלו. הוא חזר על אותה גרסה. "ז'ניה כבר לא הייתה בקו הבריאות" הוא סיפר. איתרתי את רופאת המשפחה שלה. ידעתי שהיא חייבת לשמור על חסיון המטופלת שלה. בכל זאת החלטתי לנסות כאשר נתתי לה להבין שאני בעצמי הנכד. הרופאה הייתה אמפטית לחלוטין. היא לא הייתה מעורבת בענייני צוואה, אבל הופתעה מהתאריך שלה. "זה מפתיע" אמרה כשבדקה בתיק שלה "יום לפני חתימת הצוואה, המטפלת התקשרה בדחיפות לרופאה בטענה שז'ניה לקחה בטעות כמות גדולה מדי של תרופה". כששאלתי יותר היא הסבירה שזה בהחלט עשוי להשפיע על צלילותה באותם ימים.
אחת היורשות בצוואה הייתה בחורה בשם מעיין, שצדוק לא שמע עליה מעולם. היא התגלתה כבחורה ישרה וכנה. היא מאד הופתעה מעניין הצוואה, ומצד שני היא ידעה שז'ניה יכולה להפתיע. "אם אתה שואל אותי" אמרה בשלב כלשהוא "אני חושבת שז'ניה האמינה שהיא חותמת על מכירת הדירה". ככל שהמשכתי מצאתי יותר ויותר נתונים. אחד העדים שמצאתי הייתה חברה של ז'ניה ממקום עבודתה לשעבר, שנהגה לשמור איתה על קשר. היא סיפרה על שפעם באה לבקר אותה, ושימי היה נוכח באותה עת. היא טענה ששימי היה תוקפני אליה ורצה שתתפוס מרחק מז'ניה. לאחר מספר חודשים הגיע המועד של הדיון הראשון. השופט עבר על התיק, ונראה כי התעלם מריכוז אי הדיוקים שעלו שם, ולא התרשם מהרמיזות שהוזכרו בתביעה. הוא לא היה צריך להעמיק בתיק כדי לקבוע את החלטתו. "לבית משפט קשה לקבוע מי צודק ומי לא, ולכן נותר לנו אלא להסתמך על לשון החוק בלבד" חרץ את גורל התיק. "העובדה שהתובע השתהתה בתביעתו חודשים רבים לאחר שניתנה לו הזדמנות ע"פ חוק להתנגד לצוואה, היא הנקודה המכרעת" ,צדוק לא האמין שהוא שומע את מה שהוא שומע. הוא לא האמין שהוא הולך להפסיד את הירושה בגלל השתהות ולא בגלל שהוא טועה.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

זוג

עניין לא סגור