הצד שלה | גל גפן

הצד שלה

ניתן יהיה להניח שמעיין לא הייתה בודקת זאת לעולם. אמנם לא נוח לה המצב "החדש", אבל מה באמת היא הייתה יכולה לעשות. "מחלה זאת מחלה" אמרה לעצמה השכם וערב, ואם היא אוהבת אותו באמת, היא תמצא את הדרך להקריב את עצמה למענו או למען שניהם. הסימנים באמצע הדרך גרמו לה פתאום לפקפק בנחישות החלטתה.
כמוהו, גם עבורה זה היה פרק ב' של חייה. הם אמנם לא נישאו, אך הם חיו כזוג לכל דבר במשק בית משותף. גבע לא החסיר ממנה דבר ותמיד היה נחמד ולבבי כלפיה, עד לפני חמש שנים. הסתבכות רפואית באיזור הערמונית לקחה ממנו את היכולת המינית שלו. מעיין לא התרגשה מזה יתר על המידה. היא שמעה על מקרים רבים ברי טיפול. גבע ראה את הדברים אחרת. כהקדמה, הוא שקע במין דכדוך והפיץ אוירה מדכאת סביבו, ומעיין הבינה אותו. אולם לאחר מכן, הוא ניתב את כל האנרגיה שלו בתחומים אחרים: עבודה, חברים וספורט. לאחר שעברה תקופה ארוכה, ניסתה מעיין להתקרב אליו, והציעה לו טיפול רפואי. גבע הלך לטיפול הראשון והתייאש. "זה לא עובד עליי השטויות האלה" הצהיר ולא הסכים לדבר על זה. תסכוליה של מעיין היו ברורים. היא רצתה מין ורצתה אותו. היא לא אחת שתלך לחפש את זה במקום אחר. ברמה הרציונאלית, היא ידעה שאפילו ללא טיפול רפואי מתאים, יש להם עדיין מה להציע זה לזה, אולם גבע דחה אותה. הוא הציע את שרותיו לא פעם בסגנון "אני אעשה לך מה שתגידי לי לעשות", אולם חוסר ההתלהבות שלו, והתחושה שהוא בעצם עושה לה טובה, לא הביאה את זה למעשה בפועל. מעיין הרגישה דחויה, אולם התגברה על תחושותיה מתוך הכרה מלאה במצבו הרפואי. "אני לא רוצה לדמיין מה עובר עליו" אמרה לי בפגישתנו "זה בטח גורם לו להרגיש חסר ערך". מעיין הקריבה את רגשותיה למען הזוגיות שלהם, אפילו שגם הזוגיות הייתה במצב ירוד.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


מספר לא מזוהה
לפני שנתיים הטלפון צלצל בדירתה והגבר מהצד שמנגד שאל אותה אם מדובר בבית של גבע. כשהשיבה בחיוב, הגבר הסביר "אני הבעל של המאהבת של בעלך". מעיין המופתעת הקשיבה לדבריו של הגבר וסגרה את השיחה. היא מיהרה להתקשר לגבע אולם זה ביטל את דבריה, ואמר שזה בטח מישהו שמנסה להתנכל לו. "טיפשי מצידי", כעת היא הסבירה לי "הרי שאפילו אם הוא רוצה, הוא לא יכול". היה ברור לה לגמרי שמצבו הרפואי הוא אמיתי, וכל מי שמנסה כעת לערער עובדה פשוטה ויציבה זו, פשוט משקר. כך חלפו להן שנתיים נוספות.
"אז מה גורם לך לבוא אלי?" ניסיתי לנתח את דבריה. מעיין הרגישה לאחרונה, שאולי טעתה בגישתה. מאותה שיחת טלפון אלמונית, שלא חזרה על עצמה, התחילו לטפטף לה מחשבות שאולי הכל הצגה אחת גדולה, שנועדה לנער אותה מעליו. "זה פשוט לא הגיוני" הסבירה "הרי שאנחנו לא נשואים, בלי ילדים, ובכל רגע הוא יכול פשוט לעזוב. למה שינהג כך?". דבריה בהחלט נשמעו הגיוניים. אין שום שיקול שמחזיק אותו לשמור על הקשר הזה. מעיין החלה לחטט בחפציו באופן קבע. היא חיפשה רמזים בניירות, כספים, דפי בנק, או כל דבר שייתן לה יותר מושג. היא התחקתה אחר הודעות הטקסט בנייד שלו. באחד הימים האחרונים היא מצאה הודעה
"נפגשים בסוף בשלישי?" מעיין רשמה את המספר. היא ניסתה להתקשר מטלפון לא מזוהה וענתה לה בחורה. מעיין לא אמרה דבר.

ארוחת צהריים ממושכת
יום שלישי הגיע למחרת. סגרתי איתה יום קודם את הפרטים האחרונים לגביו והחלטנו לצאת לדרך. ישבנו דרוכים במקום העבודה שלו. היינו שלושה חוקרים כיוון שהרכב ממוקם בחניון מרוחק, ולבניין יש שתי יציאות. לא לקחנו סיכון "וסגרנו" את כל האפשרויות.
בשעת צהריים שי דיווח שהוא זיהה אותו יוצא מאחת הכניסות. גבע הלך ברגל לעבור האיזור המסחרי של הרחוב. האמנו שהוא הולך לאכול את ארוחת הצהריים שלו. כשהגיע לקצה, הוא המתין בקרן הרחוב, ואני בינתיים התקדמתי אליו עם הרכב. שלוש דקות מאוחר יותר, רכב תכלת עצר לידו וגבע קפץ פנימה. "מתחילים" האצתי בשני חבריי. דקות ארוכות הייתי אחריהם לבדי, עד שהצטרפו האחרים. באחד הרמזורים עצרתי בנתיב המקביל, והצצתי פנימה. ליד ההגה ישבה בחורה וגבע ליטף את שיערה תוך כדי נהיגה.
השניים עצרו באחד הקניונים. הם נכנסו למסעדת בשרים, ושהו שם שעה ארוכה. לאחר כמה זמן חזרו לרכב והמשיכו בנסיעה. הם לא חזרו על עקבותיהם לכוון המשרד, אלא נסעו לעבר המושבים באיזור השפלה. כשנכנסו לאחד המושבים, נדבקנו אליהם כמה שאפשר. ידענו שבכל רגע הם עלולים להיכנס אל אחת מבקתות האהבה, וחשוב היה לי לתעד זאת. כך בדיוק קרה. הם עזבו כעבור שעתיים. הוא חזר למשרד, ואני המשכתי בעקבותיה, כדי לגלות את זהותה, כתובתה, ואת העובדה שהיא נשואה עם שלושה ילדים. זה אולי יכול להסביר מדוע הוא לא קם ועוזב אפילו שאין משהו "אמיתי" שקושר אותו. זה קורה בגלל הצד שלה.
התקשרתי למעיין. "אני לא איש של בשורות טובות היום" התחלתי את השיחה. עדכנתי אותה שלב אחר שלב בכל מה שעברנו היום. "אז יש לי עסק עם אימפוטנט סביבתי, הא?!" מעיין הפתיעה באמירה. "מה הכוונה?" שאלתי. "הוא אימפוטנט רק כשאני בסביבה" השתעשעה, אבל אני לא משוכנע שהיא ניסתה להצחיק.

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

חוקר פרטי

הפלונטר