דף הבית / חוקר פרטי / ארוך וקולע

ארוך וקולע

אחרי מחלוקת של שלוש שנים בבתי המשפט, נטע הבינה שיש לה הזדמנות להשיג את מה שרצתה, על בעלה יעקב

מי שקצת מכיר דיני גירושין, מבין מיד שלהתגרש לא אמור להיות דבר מסובך. רוב הדברים הגיוניים ופשוטים, אבל איכשהו האנשים עצמם, ולפעמים עורכי הדין שלהם, מצליחים לסבך את המצב. מסיבה שברורה רק לאחד הצדדים, תמיד יהיה את הניסיון הזה להשיג יותר מהשני. כך בדיוק קרה גם לנטע.
היא בדיוק גמרה להכריז על שלוש שנות הליכים משפטיים, כשהגיעה אלי לפגישה. זה נשמע זמן הזוי כי זה באמת כזה. "על מה אתם בדיוק רבים?" שאלתי "מה המחלוקת בדיוק?". אני תמיד מנסה להבין את המצב. מתברר שאין להם רכוש רב, ובעיקרו זו דירת המגורים שלהם. הדירה עצמה לא בבעלותם, אלא הם מחזיקים אותה כדיירים בדמי מפתח. למי שלא מכיר, זאת שיטת של שכירות מוגנת שהיתה נהוגה לאחר קום המדינה, והשוכר היה משלם כשליש מערך הבית ומאז ועד היום הוא משלם סכום נמוך של שכר דירה. ראיתי דיירים שמשלמים על דירה בת"א סכום של 250 ₪ בשביל דירה שמושכרת בשוק הפתוח ב- 7,000 ₪. אפשר להבין למה כל אחד מהם רוצה את הדירה הזאת לעצמו. אף אחד מהם לא מוכן לוותר על הזכות הזאת.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


דירה אחרת?
שמעתי את סיפורה של נטע. מצד אחד מאד הבנתי אותה, ומצד שני, הבחנתי שהיא נכנסה למין לופ עקרוני, שגם אם יהיה פתרון מעשי על השולחן, היא לא תיקח אותו. המאבקים ביניהם הביאו אותה לכזאת נקודת אל-חזור והיא תלחם על הבית, בכל מחיר, בכל מצב ובכל תנאי. כעת לאחר שחיכתה מספיק זמן, היא הבינה שיש לה הזדמנות להשיג את מה שרצתה.
אחד מחוקי הדיירות המוגנת הוא שאסור לנטוש את הנכס. יעקב כבר כמה חודשים לא באמת מתגורר בבית שלהם, אלא מגיע אחת לשבוע בערך כדי להראות נוכחות. הוא בעיקר בא לעשות מעט נזק, לחטט בדברים, ולשים את הראש לכמה שעות עד שהוא מתחפף שוב. סיפור הכיסוי שלו הוא שנמאס לו מההתנהגות הבוטה של נטע, והוא ברח לבית אביו. נטע האמינה שהוא שכר דירה אחרת. אם היא תצליח להוכיח את זה, יהיה לה סיכוי טוב להוכיח שהוא פשוט נטש. הבעיה שעלתה היא שלא ידענו מראש מתי הוא מגיע הביתה ולכמה זמן הוא נשאר.
נטע סיפרה לי שיעקב שלה מחזיק רכב. "אי אפשר פשוט לבדוק אם הרכב שלו חונה מתחת לבית של אביו בשעות הלילה ?" שאלתי בתמימות. "נראה לך שלא חשבתי על זה?!" ענתה בציניות. היא בדקה כמה פעמים והרכב תמיד חנה שם, אבל זה לא נתן לה שקט. הסיבה הראשונה היא שיש קושי למצוא חניה בת"א ויתכן כי הוא מתגורר בדירה אחרת באזור ולכן חונה שם. הסיבה השנייה היתה שהיא ידעה שיעקב לא סובל את אבא שלו ולא מסתדר איתו. "אכן בעיה" הסכמתי איתה.
כמה שלא ניסיתי לחטט בסדר יומו של יעקב לא מצאתי משהו מבוסס. אין נקודת התחלה נורמאלית שבה אפשר להתחיל לעבוד. יעקב על פניו לא עובד כרגע. הדבר היחידי, שאף הוא רעוע מבחינתי, הוא העובדה שהוא מגיע לבית מדי פעם. סגרתי עם נטע שפשוט תודיע לי שהוא בבית ונשתדל להגיע. לאחר כמה ימים, ההזנקה הגיעה בשעת לילה מאוחרת. לטובת כל הצדדים, יכולתי לצאת לשטח מיד. בדקתי וראיתי שהרכב לא בכתובת, ושיערתי שהוא הגיע ברגל. עכשיו זה רק ענין של זמן, ואולי הרבה זמן.
עברו כעשר שעות. זה מאד מעייף להיות כך סטטי מול כתובת ועוד בלילה. לא משנה כמה זמן אתה בתחום, אלה לא הרגעים היפים של המקצוע הזה. יעקב פתאום הגיח החוצה מהבניין והחל ללכת ברחובות העיר ואנו בעקבותיו. הכי מבאס לעשות מעקב אחר הולך רגל כי הוא לא צפוי מבחינתי. צריך להיות ערני לכל התרחשות. יעקב הגיע לרחוב הראשי ועלה על מונית שרות. אני עדיין איתו. הוא ירד אחרי מספר תחנות והלך לבית אביו. שוב המתנה.
אחרי 4 שעות יצא שוב. גם הפעם הוא לא השתמש ברכב אלא ברגל. שוב הליכה ברחובות. יעקב עוצר מדי פעם בחנות כזאת או אחרת רק כדי לדבר עם המוכרים. הבנתי שזה האזור שלו. כאן הוא מכיר את כולם. הוא הגיע לתחנת מוניות והתיישב ליד הנהגים הנחים. שוב המתנה. ראיתי אותו מרחוק שותה קפה אחר קפה אחר קפה, והוא לא רוצה לזוז משם. יעקב ישב שם כשש שעות עד שקם מכיסאו ונפרד מהחבר'ה.

שום סימן מחשיד
אני כבר למעלה מעשרים שעות נמצא איתו, והאמת, זה התחיל להימאס. יעקב המשיך להסתובב ברחובות. חשבתי רק על האכזבה של נטע, אם יתברר אחרי כל ההשקעה הזאת שהוא באמת מתגורר אצל אביו. כשמישהו מסתובב כך, אתה לא יכול שלא לתהות האם הוא בכלל יודע על המעקב, והוא סתם מבזבז לכולנו את הזמן. אם כן, אז הוא לגמרי אלוף, כי הוא לא הראה שום סימן מחשיד לאורך הדרך. שום מבט ושום רמז לחשדנות.
אחרי שעתיים כאלה, הוא נכנס לפתע לבניין דירות יוקרתי. ברגע האחרון הצלחתי לשים את הרגל בדלת האינטרקום כדי שלא תסגר עלי. לראשונה יעקב נעץ בי מבט. התקרבתי למעלית וחיכיתי לידו. נתתי לו להיכנס קודם וללחוץ על כפתור הקומה. יעקב השתהה אבל בסוף עשה זאת. הלב דפק. הרגשתי את המתח במעלית וקיוויתי שזה רק אצלי. המעלית נעצרה ושנינו יצאנו. קלטתי שהוא מתעכב ולא מתקרב לאחת הדלתות. הייתי חייב לעשות משהו. "אתה המתווך?" שאלתי אותו. יעקב חייך בהקלה וענה שלא. מכאן לא היה קשה לשאול אותו קצת על הבניין שאני רוצה לשכור. הוא שיתף פעולה בלבביות. "אני כבר ארבעה חודשים כאן. מאד יקר בגלל הים והיוקרה אבל סה"כ מרוצה" אמר וסגר לי עוד תיק של חקירה.

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

אולי יעניין אותך גם:

מטוס

על הקו