אם ובת | גל גפן

אם ובת

ברוך ועדנה נמצאים במבוי סתום בגירושיהם. שניהם רוצים גט אך אף אחד לא רוצה להפסיד כסף בגירושים. ברוך הבין מדוע עדנה לא עשתה מעולם את הצעד (אין לה עילה) ולכן הוא נכנס לפעולה

ברוך מעיד על עצמו שהוא אכן יכול להיות אדם שלא פשוט לחיות איתו, אבל הוא לא מוכן לקחת את האשמה רק על עצמו. "צריכים שניים לטנגו" ציטט קלישאה ידועה. עובדה שהוא זוכר תקופות ארוכות ונהדרות עם עדנה, כששני הצדדים היו שבעי רצון, כך שהם ידעו גם אחרת בחיים. אבל כל זה בעבר, ומה שחשוב לו כרגע זה לגמור עם זה, ומהר. נמאס לו. אבל לה כנראה קצת פחות.
בגלל תחום התמחותו המיוחד, הוא מצא את עצמו נשאב בקלות לעוד ועוד עבודה, וככל שזה קרה, זה נגס מהזוגיות שלהם. כששניהם עבדו למען הבית וגידלו ביחד את ילדיהם, היה להם נוח להמשיך לסחוב את העגלה, תוך כדי התעלמות מהצרכים האישיים שלהם. המטרה המשותפת איחדה אותם בדרך מסויימת. היום, שזה לא כך, וילדיהם כבר בוגרים, לא הייתה אפשרות שלא להרהר בזה. על מה שהגיע להם ומה שהפסידו. במשך שנים הנושא עלה שוב ושוב, ועדנה הביעה בכל דרך אפשרית את חוסר שביעותה מהקשר העלוב הזה. הוא להגנתו אמר שההתבטאויות שלה לא מעודדות אותו לשנות דבר, ובכלל היא בעצמה לא גורם שמשמש דוגמא טובה על זוגיות. ככל שעבר הזמן הוא פשוט ברח ועבד יותר, והיא התלוננה יותר.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


12 שעות מחוץ לבית
כשהגיעו לדבר על גירושים, הופתע לגלות שדרישותיה הכספיות לא סבירות. היא זאת שהחליטה שהוא הגורם ההרסני בקשר הזה, והיא גם זאת שקבעה את פסק הדין שיהיה, מה שאומר בתכלס כמה הוא אמור לשלם על זה. זאת הסיבה שהם מעולם לא נפרדו. הסכסוך היה כל כך גדול שבשלב כלשהו הוא העביר את חפציו למרתף הבית ומאז הוא גר שם. שנה לאחר מכן, הוא סידר לו גם כניסה נפרדת.
כשהגיע לפגישת יעוץ אצל עו"ד הבין לראשונה מדוע עדנה לא עושה בעצמה את הצעד. היא לא פותחת בהליכים נגדו כי אין לה עילה לגירושים. חוסר עילה משמעותה ויתור מראש על הכתובה ודרישותיה הכספיות. מצד שני, מה רע לה המצב הנוכחי?! היא גרה לבדה בבית בשעה שהוא מתגורר במרתף, כשכל ההוצאות משולמות משכר העבודה שלו. היא בעצמה אינה עובדת יותר שנים. כשעורכת הדין הבינה שעבודתו של ברוך מתחילה בשש בבוקר והוא נמצא 12 שעות מחוץ לבית, היא שלחה אותו אלי כדי שנבחן כיצד היא מעבירה את זמנה.
היה ברור לי מה אני מחפש. אם יש לה רומן, זה ישלול את זכויותיה, דבר שיגמור את הוויכוח "שתקע" את הגירושים כבר שנים רבות. ביום הראשון חיכיתי לה משש בבוקר. עוד הספקתי לראות את ברוך יוצא מהבניין, ובוחן במבטו את המכוניות ברחוב. לא חדש לי שלקוחותיי מנסים לפענח איך אנחנו מצליחים להיות כאלה סמויים בשטח. אחרי השעה עשר ראיתי אותה לראשונה. התנהגותה לא הסגירה חשדנות כלשהי, והיא לא בחנה כלל את הסביבה. היא קפצה לבנק והמשיכה לכתובת של אמה באחד הרחובות הסמוכים. לקראת השעה שלוש היא יצאה מהבית עם אמה, ונסעה אתה לקופת חולים, וחזרה. המשכנו גם בימים שאחרי. לא היה כל סימן מסגיר על קשר אינטימי. היא בעיקר עושה סידורים ושוהה הרבה אצל אמה. "כן. היא כזאת" אמר לי ברוך בטלפון "היא ואמא שלה כל הזמן ביחד. היא מתייעצת איתה לגבי כל דבר".

ברכה המליצה
ביום הרביעי ראיתי את האם יוצאת לבדה והולכת למועדון הגמלאים השכונתי. זה נראה היה לי חריג, שהאם עוזבת את הדירה, בשעה שעדנה שוהה אצלה. זה לא שהאם "קפצה" למכולת לקנות משהו, היא הולכת להיעלם לשעתיים לפחות. איזה מוזר! זה גרם לי לחשוב שאולי הביקורים התכופים של עדנה אינם כל כך משפחתיים. הדבר הראשון שבחנתי זאת אפשרות שעדנה חומקת מהכתובת בדרך אחורית. לא הייתה אופציה כזאת. ניסיתי לשחזר את הימים הקודמים, האם יתכן שגבר כלשהוא חנה ברחוב ולא בחניית הבניין?! זה לא קרה. גם הבוקר זה לא היה. אבל עוד מוקדם, זה עוד יכול לקרות. כשעברה עוד שעה ללא שינוי, החלטתי להיכנס לחדר המדרגות. בדרך כלל אני מנסה לאלתר מקום למצלמה סמויה לכמה שעות, אבל לא מצאתי מקום לזה. לבסוף, החלטתי לשבת על המדרגות של הקומה העליונה יותר ולחכות. כעבור עשרים דקות נפתחה הדלת, ושמעתי קולות של שתי נשים. "תני לזה לפחות עשר דקות עד שיתייבש" אמרה אחת הקולות "נתראה…".
הדלת נסגרה ושמעתי את נקישות העקבים שלה מהדהדים בכל חדר המדרגות. אני בינתיים ירדתי גם. כשיצאתי אל הרחוב, היא הייתה האישה היחידה. היא החזיקה את אצבעותיה פתוחות לרווחה בצורה לא טבעית. שלפתי מהר מהארנק שלי שטר של עשרים ורצתי אליה. "סליחה," פניתי אליה "מתנצל על החוצפה…". סיפרתי לה שאני מחפש כסף קטן בשביל המדחן לרכב, ואין חנויות בסביבה. "אני לא יודעת אם יש לי" ענתה מיד בחיוך והרימה את ידיה כדי שאבחין שהיא עשתה ציפורניים "אבל אני לא יכולה לבדוק כרגע". זה כל מה שהייתי צריך כדי לפתוח איתה בשיחה. לספר לה שאני ואשתי חדשים בשכונה ועוד לא הסדרתי תו חניה, ועוד כל מיני נתונים לא חשובים, והעיקר להגיע בסופו של דבר שהיא תיתן לי את הטלפון של הקוסמטיקאית שלה. "אפשר להגיד לה שאת המלצת עליה?" שאלתי שאלה שידעתי מראש עליה את התשובה. "בטח. תגיד לה ברכה".
אז מאהב אין לעדנה אבל גיליתי שהיא עובדת. את הטלפון שברכה נתנה לי העברתי לאחת החוקרות שלי. היא כבר תדע לקבוע אתה ולתעד את העבודה ולגלות על שם מי הוא רשום וכאלה. במקביל, נתתי לברוך מכשיר הקלטה והנחיתי אותו מה להגיד לעדנה, כדי שיקליט אותה מלכלכת עליו ופוגעת בו. השילוב של מרדנותה של עדנה והכנסותיה המוסתרות יכריעו את הגט הזה כפי שרצה מלכתחילה.

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

אולי יעניין אותך גם:

חוקר פרטי

הגונה ועגונה