מחנך מכל הלב והנשמה

 

מי ליאור

ביום הראשון ללימודים החיוך הרחב שלא מש מפניו, קידם את תלמידיו החדשים והוותיקים שפקדו את שערי בית הספר: “אני נרגש מאד. ההתרגשות היא חלק מיחסי הגומלין שבין אהבת המקצוע לבין התלמידים". אומר מיקי גרדוס.

גרדוס (58), מנהל את קמפוס אנקורי בראשון מיום פתיחתו לפני 27 שנים. “אם אינני מרגיש עייפות חומר? שאלה הגיונית, אז ממש לא" הוא משיב, “עבורי כל שנה היא יצירה חינוכית חדשה, בדומה לאמן העובד בכל פעם על יצירה אחרת. אף שנה אינה דומה לקודמתה, האתגרים משתנים וכך גם המטרות והיעדים, אני סבור שמה שעוד מונע תחושת שחיקה, זה האופי והרכב הצוות הייחודי שמתכתב עם התרבות הארגונית. יש משהו מאד דינאמי מתחדש, ויצירתי בעבודת הצוות בקמפוס וזו בעצם חדוות היצירה המתובלת בתחושת שליחות".

-איזה תלמיד היית?

“לא הצטיינתי בלימודים", הוא אומר בחיוך: “את מרבית זמני העברתי בתנועת הנוער בית"ר. “לא אחת טענו מוריי בפני הוריי שהפעילות בתנועת הנוער מחבלת בהישגי הלימודיים. זו הייתה תקופה אחרת בה הלימודים היו במקום הראשון, הם היו הדבר המשמעותי ביותר. כיום הדברים קצת השתנו. אני יותר ממכבד פעילויות חוץ בית ספריות, לבני הנוער יש זירות חיים מגוונות וחיים גם מעבר לכיתות וללימודים. תנועות הנוער מעניקות ערך מוסף כמו תרומה לקהילה, עצמאות, מעודדת מודעות ומעורבות חברתית ופוליטית, ובעיקר מייצרת משמעות. כמחנך אני מאד מתחבר לזה".

“למדתי טוב רק את מה שאהבתי. היה לי מורה שלימד אותי שלל מקצועות, בין היתר סוציולוגיה. המורה מנחם, היה לי מקור השראה. הוא היה שונה משאר המורים, שכן הוא היה חריג ולא קונבנציונאלי, מה שחיבב עליי את המקצוע. בדיעבד כנראה שהוא גם היה הסיבה שבגללה למדתי את המקצוע באוניברסיטה".

לאורך כל הראיון, מדגיש גרדוס את חשיבותו של המורה-המנהיג. “לצוות המורים שלנו אנו נותנים יד חופשית ודרכים מגוונות להביע את עצמם בתפקידם. בצורה זו תכנית הלימודים הופכת למגוונת ולמעניינת יותר לתלמידים. מעבר לכך, כשהמורה מגיע לעבודה עם חיוך ושמחה, והוא יכול לממש את עצמו, להתפתח ולהטביע חותם, המערכת כולה מרוויחה. לשמחתי הנתונים ביחס לאקלים הבית ספרי מאששים תמונת מצב זו".

-מה אתה חושב על מערכת החינוך?

“לא ניתן להתעלם מההישגים המרשימים של מערכת החינוך במישור הארצי והעירוני, ואני בטוח שראשי המערכת משקיעים חשיבה תכנון והשקעה, יחד עם זאת יותר ויותר מתחזקת בי התחושה שהולכים קצת רחוק מדי בדגש על הזכאויות לבגרות, נדמה כי בדרך קצת זנחו את התמקדות בפרט, בתלמיד ובמענה המקיף יותר אליו הוא נזקק, מאמין שזה פוגע בתחושת השייכות של התלמיד, בפרט כשמדובר בבתי ספר גדולים, וזה ומייצר בעיות אחרות. לדוגמא : תופעת הילדים השקופים, נוצר מצב בו ערוץ התקשורת עם התלמיד צר ופונקציונאלי מדי, וזה חבל".

-איזה ערך מוסף הבאת איתך לתפקיד?

“ערך מוסף חשוב שהתגבש עם השנים זה המקום של כבוד שיש לתת לזירות חייהם של התלמידים שמחוץ לבית הספר, ערך זה מתורגם הלכה למעשה בנורמות בית הספר אשר מכבדות את זמנם היקר של התלמידים הפעילים בתנועות נוער או בעלי תחומי דעת אחרים. גישה מכבדת זו מרחיבה את ערוץ התקשורת הלא פורמאלי עם התלמידים".

-מהם אחוזי הזכאות לבגרות אצלכם?

“אחוז הזכאות של תשע"ח יעמוד על 55%-58%, זו עלייה של בין 7% ל-10% לעומת תשע"ז. נתון זה טעון הסבר מקיף, קיימת בעייתיות לבדוק זכאות לבית ספר שכמעט שליש מתלמידיו נקלט במהלך השנה וכמדיניות אין אנו נותנים ציוני מגן, בתשע"ח אחת מכיתות יב סיימה עם 90% זכאות ואחרת 45%, מקור הפער הוא השלב בו התלמיד מצטרף לשורותינו, מרבית התלמידים הלומדים בקמפוס מכיתה ט’ או י’ מסיימים עם בגרות מלאה, השונות מתחילה כאשר תלמיד מצטרף במהלך יא או יב’.

אין זו גזירת גורל, זה פועל יוצא של מדיניות המונעת ממנהלי בתי ספר להפנות תלמידים אשר בית הספר מתקשה לתת להם מענה אישי ופרטני בבתי ספר לא ציבוריים, וחבל שכך, כשילד מופנה ביב’ או בוחר ביוזמתו לעבור אלינו לעיתים הפער הלימודי שהצטבר גדול מדי".

-מהם אחוזי הגיוס מבין התלמידים?

“אחוזי הגיוס שלנו הם מעל 90% למיטב ידיעתי ובשנים מסוימות אף היה הגבוה בעיר, אולם גולת הכותרת בתחום היא אחוז היוצאים לשנות שרות ומכינות קדם צבאיות, הגבוה באופן משמעותי בעיר. זה תוצר ישיר של השיח הבית ספרי המעודד מודעות ומעורבות חברתית".

-כיצד אתה מעודד תלמידים ללמוד וגם לעשות גיוס משמעותי?

“במהלך שנות לימודיו של התלמיד חשוב לנו שידע להגדיר לעצמו מהו ‘כוכב הצפון’ האישי שלו. בעיני זה תהליך חשוב לפחות כמו תהליך הלמידה לבגרות. על מנת לסייע לו אנו מספקים ידע ומקורות השראה, מפגשי השראה עם בוגרים שלנו המשרתים ביחידות מובחרות, או במכינות קדם צבאיות, עם בוגרים שלנו בעלי תפקידי מפתח במשק ובחברה, קרוב לוודאי שאותו בוגר ישלב בהמשך דרכו כמה שינויים בכוכב הצפון שלו, אולם כשיסיים יב’ ידע את הכיוון הכללי, וכל זאת לצד השקעה מקצועית במימוש היכולות הלימודיות וחתירה למצוינות".

-מהו חזונך כמנהל?

“לעצב אקלים המתבסס על אמון ותחושת שייכות של התלמידים וההורים, כזה המאפשר לכל תלמיד הבוחר ללמוד אצלנו להרגיש מוגן ובטוח ובכך לחזק את תחושת המסוגלות שלו, תהליכי הלמידה שוזרים בתוכם את הפן הערכי, ומעודדים תלמידים לחשיבה ביקורתית. לשם כך נדרש צוות מורים יצירתי ואוטונומי המשלב חדשנות בדרכי ההוראה ומעצב תקשורת רבת ערוצים עם התלמיד, ההישגים הלימודיים יהיו תוצאה ישירה של תהליך זה. הגודל הקטן של בית הספר משמעותי, הוא זה המאפשר לתפור חליפה לכל תלמיד".

-מה תאחל לשנה החדשה?

“אני מאחל לכולנו, תלמידים, מורים, מנהלים והורים ליהנות מהדרך. שתהא זו שנה של מימוש עצמי וסיפוק מהעשייה, שנשכיל כולנו לבנות שיח המבוסס על אמון ושיתוף פעולה, כדי שהכל יהיה קל ונעים יותר".