דף הבית / חדשות העיר ראשי / מה נשתנה בראשון לציון

מה נשתנה בראשון לציון

רונן דמארי 

 

מוטי קופיטו. צילום: באדיבות העירייה
מוטי קופיטו. צילום: באדיבות העירייה

מוטי קופיטו -מנהל מחלקת קידום ופיתוח יזמות עסקית וטכנולוגית

"ראשון סטארט- אפ המתחם העירוני לעידוד חברות סטארט-אפ בתחילת דרכן החל את דרכו לפני שש שנים במטרה לייצר קהילת יזמים טכנולוגים, ליצור מקומות תעסוקה איכותיים בראשון לציון ולשמש כמאיץ שיעודד מעבר של חברות טכנולוגיות לעיר.

המתחם, שלאחרונה שילש את גודלו לכ- 1,000 מ"ר, מהווה כיום בית לכ- 35 מיזמים מתחומים שונים. במתחם פעילים כ- 100 יזמים המקבלים את כל התנאים הדרושים להצלחת המיזם שלהם בעלות מסובסדת, החל מסביבת עבודה נוחה, תמיכת מנטורים מהתעשייה, ימי עיון, הרצאות ועוד.

לשמחתנו בתקופה האחרונה הוקמו מספר משרדים הכוללים חללים משותפים ברחבי העיר המאפשרים לחברות בוגרות יותר להמשיך ולעבוד בעיר, מה שמאפשר לא פעם למיזמים מראשון סטארט-אפ שגדלים ומגייסים כסף, את האפשרות להמשיך להתפתח בראשון לציון. ככל שפיתוח מתחם ה 1,000 יתקדם תתקבל תוספת כוח משמעותית שתאפשר גם לחברות ההי-טק הגדולות את סביבת העבודה לה הן זקוקות.

היום, מתחם ראשון סטארט-אפ לאחר הרחבתו נמצא כמעט תמיד בתפוסה מלאה ועם היבחרה של ההנהגה החדשה בעיר וביוזמתה, שונתה התפיסה והחל מתחילת השנה המתחם והמיזמים הקיימים בו מביאים ערך מוסף גם בפעילות מול קהילות נוספות בעיר.

המתחם החל לארח באופן קבוע כיתות מבתי הספר השונים בעיר  הלומדים מהי יזמות ונחשפים למיזמים במקום. כמו כן, במתחם התקיים אירוח ההאקתון הבינלאומי לגיימינג בשיתוף אגף נוער וצעירים שאפשר לנוער להתחבר ולהתנסות בתעשיית המשחקים הישראלית והתקיימה שותפות עם הגימנסיה הריאלית ביום המדע על שם רונה רמון ז"ל בה הגיעו יזמי ראשון סטארט-אפ לבית הספר והרצו בפני התלמידים במגוון נושאים. כמו כן, כחלק מעידוד קליטה, מתארחים במתחם 14 עולים חדשים מפרויקט "מסע" שעושים את הסטאז' שלהם עם מיזמים במתחם".

 

פזית שרון- מנהלת אגף חינוך על יסודי

"הזכאות לבגרות בשנת הלימודים תשע"ז עלתה ל – 82% ( מ-77%)

9% מהלומדים ברשות זכאים לתעודת בגרות מצטיינת ( מ – 7% בתשע"ה) וכל זאת כשאחוז הנשירה בירידה בתשע"ז 0.6% לעומת 1% בתשע"ה.

 

בשנים האחרונות השתנו שני תהליכים במקביל: הראשון הוא שינוי בתקשורת בין בני האדם, קודם כל בגלל הטכנולוגיה הנגישה והזמינה. היום היחסים בין המורה לבין התלמידים וההורים הם הרבה פחות הירארכיים מבעבר לטוב ולרע.

התהליך השני הוא ההתפתחות של חקר החינוך וראיית הילד. היום מסכימים על כך שיש לראות את הילד ולרתום אותו דרך כבוד והערכה, לא דרך איומים והפחדות.

שני התהליכים מבוססים על פיתוח יכולת הקשבה והכלה עמוקה של הילד.

המהפכה הדיגיטלית שינתה באופן דרסטי את תפיסת המציאות של הילדים. היום הטכנולוגיה מגדירה מחדש את הילדות ואת שלב ההתבגרות ומשנה את פני בתי הספר.  הטכנולוגיה הינה אמצעי, כלי נוסף ללמידה חווייתית ומשמעותית. שימוש מושכל באמצעים טכנולוגיים משדרג את חוויית הלמידה וההוראה פלאים. יחד עם זאת, הסכנות ברשת הן גדולות ורבות ובאחריות ביה"ס וההורים לחנך לאזרחות דיגיטלית מיטבית בקרב התלמידים.

התלמידים כיום מתוחכמים, חכמים ונבונים ומקדמים מיומנויות חברתיות והבנה של דילמות חברתיות מורכבות כמו בלמידה  מונחית בעיות / פרויקטים. התלמידים כיום דורשים שהלמידה תהיה רלבנטית כך שהלומד לוקח אחריות על תהליך הלמידה והוא מהווה חלק פעיל בה ומשמעותי. הכוח של הנוער מורגש בלקחת נושאים בוערים כיום יותר מתמיד ולהציבם בראש סדר העדיפויות ובכך הלילה הזה שונה מכל הלילות. מישהו התעורר וזו לא הייתה רק השמש, משהו התעורר בהם באמונה שהם גדולים קטנים ובאמת יכולים להשפיע ולשנות.

אומרים שהנוער של היום המהווה 30% מההווה, הוא 100% מהעתיד, הם מנהיגי הדור הבא".

 

 

דינה אזולאי. צילום: באדיבות העירייה
דינה אזולאי. צילום: באדיבות העירייה

דינה אזולאי – מנהלת תחום הכנה לשרות משמעותי בצה"ל

 

"בשנים האחרונות שמנו לעצמנו דגש לחשוף את בני הנוער לאפשרויות השונות טרם הגיוס לצבא: מכינות ושנת שירות. יציאה לשנת שירות/ מכינה מפתחת את המסוגלות בקרב בני הנוער, מגבירה את האמון העצמי שלהם  וכן מעוררת  בהם נתינה ועשייה למען האחר.

הפעילות מתקיימת במספר אופנים: אגף נוער וצעירים במינהל קהילה קולט ומלווה חיילי פרק משימה שמקיימים פעילויות  בבתי הספר ובמרכזי הנוער הפרוסים ברחבי העיר. המפגש עם חיילי פרק משימה מעורר בקרב בני הנוער  שיח בנושא שנת שרות/מכינה ובחשיבות של תרומה למען הקהילה. בנוסף, חיילי פרק משימה פועלים בבתי הספר בהעברת שיעורים ערכיים ושיעורים המגבירים מוכנות לקראת שירות צבאי.

לצד הפעילות של חיילי פרק משימה, נערכים בבתי הספר השונים כנסי חשיפה למכינות ולשנת שירות אשר חושפות את בני הנוער למושגים שלרוב לא היו מוכרים להם.  השנה קיימנו 8 כנסים בבתי הספר שונים. כל כנס חשיפה היה מותאם לבית ספר בו התקיים. במסגרת הכנס התלמידים ביריד ססגוני לסוגי המכינות או הפעילויות השונות המוצעות בשנת שירות

לפעילות חיילי פרק משימה בעיר דרושה התגייסות עירונית. העירייה מעמידה דירה לטובת מגורים, זהבה אושריאל, מנהלת תחום תנועות הנוער דואגת ליצירת חיבור בין התנועה לעיר וכמו כן, מרכז הכנה לצה"ל נותן ליווי מקצועי ואישי לפעילות החיילים.

לראייה להצלחת התוכנית, עלינו במספר בני נוער אשר בוחרים לצאת מאזור הנוחות, לדחות את השירות הצבאי בשנה ולעשות משהו למען הקהילה אם זה במכינה או בשנת שירות. לצד זאת, אנו מבקשים להמשיך לתת דגש ולעודד בני נוער לצאת למכינות ושנת שירות. לאור חשיבות הנושא גם בשנה הבאה, מתוכנן יריד מכינות ושירות".

 

אסי דרעי. צילום: באדיבות העירייה
אסי דרעי. צילום: באדיבות העירייה

אסי דרעי – מנהל אגף הספורט בחברה העירונית

 

"ראשון לציון עיר של ספורט! העיר ראשון לציון דואגת לתושביה ומקדמת את הספורט העממי. לדוגמא – פרויקט אורחות חיים- "ראשון הולכת לאורח חיים בריא", במסגרת הפרויקט הוקמו קבוצות הליכה בקהילה, שהלכו בהתמדה בימי ראשון בערב, וכך ניתן השם "ראשון הולכת בראשון", בעיר ישנן 13 קבוצות הליכה פעילות, והכוונה להגדיל את כמות המשתתפים בהן מיד אחרי הפסח.

השנה מרוץ ראשון לציון, שהתקיים בתחילת פברואר, גדל משמעותית לעומת אשתקד, כאשר רצו עוד כ- 100 רצים בסמוך למתחם האלף והתווסף עוד מקצה ל- 10 ק"מ תחרותי, ולמקצה ה- 2 ק"מ תחרותי הוספו כ- 250 רצים מתחרים, תלמידי כיתות הספורט מגמות אתלטיקה בעיר.

בתחום הספורט הפורמאלי- העיר ראשון לציון אירחה את אליפות העולם לבתי הספר בפוטסל (קט-רגל אולמות), בה השתתפו 15 קבוצות מ- 14 מדינות. במשך למעלה משבוע התקיימו משחקים מרהיבים באולמות ופעילויות תרבות בעיר- החל מערב עמים וכלה בערב סיום מדהים בלייב פארק.

בשנה החולפת נבחרת הכדור יד תלמידות של תיכון העמית נסעה לאליפות העולם לתיכונים בקטאר ואילו השנה נבחרת הכדורסל של הגימנסיה ריאלית תצא לאליפות העולם לתיכונים בכרתים בחודש הבא.

בתחום הספורט ההישגי- הפועל ראשון כדור יד לקחה דאבל היסטורי, העיר אירחה השנה בחודש מרץ  שלוש תחרויות בינלאומיות לתפארת- בסמבו ובג'ודו- מ 26 מדינות, בתחרות בינלאומית בבדמינטון- 17 מדינות, ובתחרות בקראטה מ- 14

ומעל הכל- יש לנו אלופת עולם בהתעמלות אומנותית- לינוי אשראם, שזכתה אמש בעוד 4 מדליות בתחרות גראנד פרי בצרפת, ספורטאית השנה של ישראל, עם מטרה ברורה למדליה אולימפית בטוקיו 2020".

 

ריקי שטרולי . צילום: באדיבות העירייה
ריקי שטרולי . צילום: באדיבות העירייה

ריקי שטרולי – מנהלת תחום תרבות בחברה העירונית

 

"נולדתי וגדלתי בראשון לציון, עיר נוף ילדותי. ילדותי הסתכמה בשיטוטים ברחובות העיר. הליכה לגן הקופים וחזרה. מפגשים בשישי בדיסקוטק מכבי דנס, , ירדנו לעיר (כך התנסחנו)  לסמי בורקס, לים נסענו באוטובוס שנדמה שחצה את כל העולם.

ולרוב, ממש לרוב, הלכנו ברגל, משכונה  לשכונה, מחצר לחצר , מבית אחד לשני, קילומטרים על קילומטרים.  אם אז היו ממציאים את האפליקציה שסופרת צעדים. וואו, היינו שוברים שיא בכל יום ויום. בכך הסתכמו רוב חיינו התרבותיים בילדות.

תרבות- המילה תרבות נזרעה במוחי מבית הספר היסודי  'תרבות' שנמצא ליד בית הוריי, שם למדתי מכיתה ד-ו.  שנים משמעותיות , מלאות חוויות, שלא היה לי כל מושג כי המילה תרבות תיצמד לשמי ותגדיר אותי בשנים שלאחר מכן.

20 שנים אני עובדת באגף תרבות בעיריית ראשון לציון.

20 שנה של עשייה , יצירה, לימוד ועומק תרבותי וחווייתי למען העיר והאנשים המדהימים הגרים בה. זה נשמע המון, אך כשעוסקים בעשייה תרבותית.  ההתחדשות נוכחות והכרחית כל הזמן. המודעות לצריכה תרבותית בחיים הולכת וגדלה הן מצד המערכת שמודעת לחשיבות הרבה שיש לניצול זמן הפנאי לתושבים, והן מצד התושבים שמחפשים חוויות מרתקות ליהנות מהזמן שהתפנה להם לאחר גידול הילדים.

על פי מדיניות הנהלת העיר החדשה אנו יוצאים לדרך בימים אלו, עם מיזם חדש שנקרא שלישי חופשי לגל השלישי, בו אנו יוצקים תוכן מגוון של מפגשים, סדנאות, הרצאות, סיורים ועוד לקהל הרחב בני הגיל השלישי ברחבי העיר. ואם בשלישי אנחנו פותחים את הבוקר עם הגיל השלישי, הרי שבשעות אחר הצהרים אנחנו פועלים למפגשים משפחתיים לפעילות מיוחדת להורים וילדים בבניין העירייה.

ועדיין כל הערב לפנינו – משם נמשיך לשפע אירועים ופעילויות של תוכנית התרבות לגלות תרבות".

 

 

מיכל זינגבוים. צילום: באדיבות העירייה
מיכל זינגבוים. צילום: באדיבות העירייה

מיכל זינגבוים – מנהלת חטיבת הביניים אמירים-רבין

"בשנתיים האחרונות קורם עור וגידים תהליך משמעותי מאד בתחום החינוך המוזיקלי העירוני בראשון לציון: משרד החינוך, בתמיכה רבה של עיריית ראשון לציון, ועל בסיס תכנית לימודים מפורטת ומעמיקה, אישר למסד "מסלול מוזיקה" בחטיבה. המשמעות היא, שהחטיבה רשאית לפתוח, ואכן פותחת את שעריה לכלל התלמידים בעיר, אשר מביעים רצון להשתלב בכיתת אם מוזיקלית.

הכיתה המוזיקלית חרטה על דגלה גם את המצוינות הלימודית הכללית ותלמידיה לומדים את כלל המקצועות, כולל אלו המדעיים, ברמה הגבוהה ביותר.

הכיתה המוזיקלית עובדת בשיתוף עם מגמת המוזיקה בתיכון ובאופן טבעי, תלמידי הכיתה מהחטיבה ישתלבו במגמת המוזיקה בתיכון עם הגעתם לכיתה י'. כמו כן, מתקיים שיתוף פעולה הדוק עם הקונסרבטוריון העירוני.

האפשרות לקיים כיתת אם בתחום המוזיקה יכולה להתקיים רק באמצעות תמיכה כוללת ומשמעותית ממשרד החינוך ומעיריית ראשון לציון. זאת, במסגרת החלטת העירייה למתג את העיר בתחום המוזיקה ואימוץ תכנית חומש עירונית לפיתוח, העצמה ומיצוי של כלל תחום המוזיקה בעיר ראשון לציון, תוך עבודה מתכללת ומקיפה. הכיתה המוזיקלית עומדת בפני השנה השלישית של פעילותה.

בנוסף על כיתת המוסיקה אנו נרגשים לפתוח בשנה הבאה את כיתת החינוך המשלב-משותף. בחודש יוני הקרוב יסיים המחזור השני של בוגרי בית הספר היסודי נווה עו"ז בראשון לציון את לימודיו. המייחד את ביה"ס נווה עוז הוא החינוך המשלב תלמידים מסורתיים, דתיים וחילונים. קריית החינוך אמירים נבחרה ע"י העירייה להמשך המסלול בחינוך העל יסודי והחל משנה"ל תש"פ, תיפתח כיתה ראשונה בשכבת ז' בחטה"ב רבין- אמירים".

 

עובדיה קצב. צילום: באדיבות העירייה
עובדיה קצב. צילום: באדיבות העירייה

עובדיה קצב – רכז מעורבות חברתית

 

"בשנים האחרונות קיימת בראשון לציון התפתחות אדירה בתחום ההתנדבות של בני נוער בקהילה. יותר תלמידים פונים למסלול הצטיינות בהתנדבות שמשמעותו , שהיקף שעות ההתנדבות עומד על  180 שעות לעומת היקף שעות ההתנדבות הנדרש אשר עומד על  90 שעות.  כמו כן, גם מנהלי בתי הספר החלו לתת עדיפות לפעילויות התנדבות בקהילה ומפנים משאבים וכוחות לעניין.

קיימת צמיחה אדירה של פרויקטים בתחומים הבין-דוריים ,נוער עם קשישים  הגדלה של פעילויות בבתי אבות ומרכזי היום לקשיש, ימי חג וכייף ועוד.  לדוגמא לפני פורים הגיעו תלמידים מבתי הספר השונים לבתי האבות בעיר ואיפרו ושימחו את תושבי בתי האבות ומרכזי הקשיש בעיר.

כמו כן, מתקיימים פרויקטים של שילוב בני נוער עם ילדים, ביניהם פרויקט חבר בגן בו תלמידי בתי ספר תיכוניים מגיעים לגני ילדים ויושבים איתם על נושאי הלימוד בגן, הבוגרים והצעירים שבהם מחכים להם בקוצר רוח.

אנו רואים כי הגדלת פעילות ההתנדבות בקרב בני הנוער גרמה לכך שגם בחטיבות  הביניים ובבתי הספר היסודיים הילדים חשים מעורבות בפעילויות השונות ושותפים להם  ואף החלו ליצור מיוזמתם פרויקטים של התנדבות ומעורבות חברתית  כמו איסוף משלוחי מנות לחיילים לקשישים לניצולי שואה ועוד.

בנוסף, ישנה צמיחה בפרויקטים משותפים בין בתי הספר השונים תיכון עם יסודי, תיכון מקיף עם חינוך מיוחד, חילוניים עם דתיים ועוד שילובים. ישנם פרויקטים בין בתי הספר השונים למען מטרה אחת תוך שילוב כוחות בתחומי ידע בו כל בית ספר נותן מתחומי הידע המתמחים שלו.

יש יותר ויותר מודעות של גופים וארגונים לנושא ההתנדבות בקהילה ובקשות רבות יותר לשיתופי פעולה אם זה בתי האבות בעיר, ארגוני חסד וארגונים חברתיים.

ניתן לראות כי ישנה עליה במודעות להתנדבות ועשיית טוב ואנו רואים צמיחה אדירה ברצון להתנדב שהגיע לשיא ביום המעשים הטובים בו בו פעלו כ-  109,000  מתנדבים  ב – 540 תכניות".

 

אלי שוורצברג. צילום: באדיבות העירייה
אלי שוורצברג. צילום: באדיבות העירייה

אלי שוורצברג – מנהל אגף חופים ואגמים

"חוף ראשון לציון מונף בתחילת שנת 2000 כאשר עד לשנת 2000 החוף תופעל במתכונת של חופים מוכרזים כחוף רחצה בלבד ללא כל פעילות בילוי ופנאי בשעות הערב.

בשנת 1997 נבנו מסעדות החופיים אשר החליפו את המזנונים המיושנים שהוגדרו כפחונים. אורכו של החוף המוכרז כ- 1 ק"מ כאשר הוסף לאחרונה קטע חוף נוסף שהיה שייך למשרד הביטחון וכיום קטע חוף זה משמש את הציבור הדתי כחוף נפרד מספר 6. לפני כשלוש שנים הוקם מועדון ימי שהחליף את המועדון המיושן והתוכן בו הורחב לפעילות ימית  רחבה כגון קייטנות גלישה, לימודי גלישה ושייט והשכרת ציוד גלישה.

כיום אנו בשלבי סיום של שיקום הטיילת הישנה שבסופו הטיילת תקבל מראה חדש ומרענן. בימים אלו אנו נמצאים בתהליך הוצאת היתרים לפיתוח טיילת דרומית והקמת חוף רחצה חדיש בחוף 6 הנפרד. הטיילת שתפותח תאוחד עם הטיילת הקיימת ובחוף 6 יבנו מבנים מודרניים אשר ישמשו את קהל הנופשים. המבנים יכללו , מלתחות ושירותים, תחנת עזרה ראשונה, מזנון, שבילי הנגשה, מקלחות שדה, סככות צל ומתקני משחק וספורט. כמו כן, בימים אלו פינינו את אתר המנגלים לטובת הקמת מתחם מתקני ספורט משודרג.

אנו נמצאים בשלב תכנוני מתקדם לפיתוח טיילת עליונה שבה ימצאו בתי קפה מסעדות ועסקים המיועדים לתיירות. כל ששת החופים המוכרזים מקבלים מדי שנה את הזכות להניף דגלים כחולים המראים שאנו עומדים בכל הקריטריונים הבינלאומיים לחופי רחצה".

 

 

יוכי אילן. צילום: באדיבות העירייה
יוכי אילן. צילום: באדיבות העירייה

יוכי אילן – מנהלת אגף סיור וחניה בחברה לביטחון

"אני מנהלת אגף סיור וחניה כבר 29 שנים. התחלתי כפקחית ולאט לאט התקדמתי ועליתי בסולם הדרגות. כשהתחלתי את העבודה היו בראשון לציון כ – 170 אלף תושבים והיום יש כמעט 300 אלף, ומן הסתם היום יש הרבה יותר עבודה. העיר גדלה ומתפתחת ואנחנו כנותני שירות צריכים להתאים את עצמנו לכמות התושבים ולצרכים המשתנים של הדור הנוכחי שמאוד מעורב, מבין ובעיקר מתקדם מבחינה טכנולוגית. אני זוכרת שעבדתי כפקחית באזור הסופרלנד וניסיתי לאתר גנבי חולות, כשהגעתי בשלוש בלילה למקום, הגיע מולי טרקטור והפך אותי בתוך הניידת ונזקקתי לטיפול רפואי. לצערי גם היום זה יכול לקרות כי גניבת החול לא פסקה אלא רק התגברה. היחידות שלנו בחברה לבטחון וסדר ציבורי נלחמות בזה כל לילה ואנו משקיעים אינספור משאבים על מנת לשמור על החול, על הטבע ועל הסביבה.

פעם היינו עושים סיורים רגליים ורושמים דו"חות בכתב יד ולאחר מכן מעתיקים אותם למחשב. כיום לשמחתי אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי- הכל אוטומטי ובתוך המחשב, וזמין לכל אזרח בצורה מידית. הפכנו את התהליך לשקוף וידידותי יותר. שמנו את השירות לאזרח בראש סדר העדיפויות ואנחנו עושים פעולות רבות לטובתו, אם זה מבחינת המידע המונגש והזמין, אם זה על ידי פתיחת מצלמות עירייה לצפייה של הציבור ואם זה בשטח- לדוגמא התחלנו לא מזמן לתת שירות וסיוע ראשוני לכל אזרח שנתקע עם הרכב. הפקחים שלנו נמצאים זמינים בכל שעה ביום ובלילה ומגיעים לסייע לכל אזרח שנתקע ברחבי העיר, יוזמה חשובה ומבורכת.

אני שמחה להגיד שבזכות העבודה הקשה שנעשתה בעשרות השנים האחרונות, תושבי ראשון לציון יודעים שיש להם על מי לסמוך, ויודעים שבראשון לציון תחושת הביטחון האישי היא הטובה ביותר".

 

שי לי לוין. צילום: באדיבות העירייה
שי לי לוין. צילום: באדיבות העירייה

שי לי לוין  – מנהלת מחלקת קיימות תכנון סביבתי ורישוי עסקים, אגף איכות הסביבה

"במסגרת רה-ארגון באגף קיימות וסביבה, תוקנן והוגדר מחדש אגף תחום התכנון הסביבתי. התכנון הסביבתי מכיל ראייה רב תחומית של נושאי הגנת הסביבה, הבאים לידי ביטוי בהטמעת תפיסות סביבתיות במדיניות העירונית.

התכנון הסביבתי מאפשר שילוב שיקולים סביבתיים כגון – קרקעות מזוהמות, זיהום אויר, רעש, קרינה, חומרים מסוכנים, אקולוגיה וטבע עירוני, נגר עילי, הצללות ורוחות, פסולת, עירוניות, שטחים פתוחים, זיהום אור, תחבורה ונגישות וכו'.

התכנון הסביבתי משתלב בכל הרמות וסוגי התכנון – התחדשות עירונית, בנייה חדשה למגורים, מסחר, תעסוקה, תעשייה, עירוב שימושים, מבני ציבור, פארקים, חוף הים, תשתיות וכו.

הפיתוח המואץ בשנים האחרונות, בארץ בכלל ובראשון לציון בפרט, מביא איתו אתגרים רבים בין הצורך בשמירה על ערכי טבע וסביבה לבין בנייה מסיבית ופיתוח.

התכנון הסביבתי משתלב בשלבים המוקדמים של התוכניות, מתכלל את שלל הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים להיווצר, ומטמיע את השיקולים הסביבתיים במסמכי התוכנית.

אנו משתלבים בכל שלבי התכנון, בוועדות ההיגוי, בוועדה המקומית לתכנון ובניה, בהטמעת סעיפים בתקנון התוכניות, בכתיבת מסמכי מדיניות בנושאים שונים, ובשילוב סעיפים סביבתיים בהנחיות המרחביות העירוניות. אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא ויומיומי עם אגפי העירייה השונים, בדגש על אגף תכנון ורישוי על שלל תפקידיהם במנהל ההנדסה.

במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, נדרשת התייחסות תכנונית בשלבים מוקדמים של רישוי להיתרי בניה. בהתאם, הכנו דרישות מקיפות לשלל הנושאים הסביבתיים אליהם יש להתייחס בשלבים המוקדמים בתכנון להיתר הבניה בפרויקטים השונים בעיר. אנו מלווים את הפרויקטים הללו בכל שלבי הרישוי, ולבסוף בודקים בשלב תעודת הגמר שאכן בוצעו כל דרישותינו".

 

 

ליאת עברי יעקובוב. צילום: באדיבות העירייה
ליאת עברי יעקובוב. צילום: באדיבות העירייה

ליאת עברי יעקובוב – מנהלת לשכת נכויות מערב במינהל לשילוב חברתי

"בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה דרמטית, במספר הפעוטות המאובחנים על רצף הספקטרום האוטיסטי. מדברים על גידול של 15% בכל שנה ואף יותר. ככל הנראה, עליה זו מושפעת מעליה במודעות לסימנים של אוטיזם וכן בשל הרחבת קריטריוני האבחנה. בנוסף לכך, אנו עדים לעליה אמיתית במספר הילדים המראים את הסימנים הללו. הסיבות מגוונות, אך למעשה, אין כיום ידע וודאי מה גורם לאוטיזם.

לשכת שיקום נכויות במינהל הרווחה מלווה משפחות בהן ילד/ צעיר עם מוגבלות. אנו עדים לעלייה הדרמטית במס' הפעוטות המאובחנים ומדי שנה מגיעות אלינו עשרות משפחות חדשות, לאחר אבחון במכונים להתפתחות הילד. מדובר בקצב בלתי פוסק של פניות והמשפחות מגיעות לקבלת תמיכה, הכוונה במיצוי זכויות ושילוב בשירותים השונים.

אחד השירותים המרכזיים לפעוטות עד גיל 3- הינו שילוב במעונות יום שיקומיים, במסגרתם מקבלים את כלל הטיפולים הפרא רפואיים להם זכאים על פי החוק והמשפחות פונות, על מנת לקבל מענה זה. חשוב לציין כי את השיבוצים למעונות השונים בראשל"צ והסביבה- מבצעת ועדת השמה במשרד הרווחה. כל פעוט זכאי להסעה  וליווי למעון.

בראשון לציון קיימים כיום 2 מעונות יום שיקומיים- מעון אביב ואלוטף. העיר נערכת בתשומת לב מיוחדת וכבר השנה, ייפתח מעון יום שיקומי חדש, בצד המעונות הקיימים.

כמו כן ישנה כוונה להקים קומפלקס של 4 כיתות מעון, בצד מרכז יום לנכים ומרכז למשפחות המיוחדות, אותה מקדמים ראש המינהל נעמי אחימור ומחזיק תיק הרווחה- סגן ומ"מ ראש העירייה, מוטי עג'מי".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

פתיחת סניף מקס סטוק בת ים. תמונה 2. קרדיט צילום- אוריה ברגיל

בת ים: תתחדשי בסניף חדש וגדול של מקס סטוק

תפריט נגישות