דף הבית / חדשות העיר ראשי / "החיים יותר מורכבים, ולתוך הבית נכנסים הרבה יותר רצונות"

"החיים יותר מורכבים, ולתוך הבית נכנסים הרבה יותר רצונות"

רונן דמארי

עו"ד נורית בנדורי
עו"ד נורית בנדורי . צילום: עדי ארד

"אני מבדילה בין שני רבדים של אלימות" מסבירה עו"ד נורית בנדורי שם טוב יו"ר ויצ"ו ראשון לציון ויו"ר מוסד הגישור של ויצ"ו,"אלימות שמגיעה למקרי קיצון שמהווה איום קיומי ו/או התעללות פיזית, מחייבת פניה לרשויות השונות, לגורמי האכיפה והסיוע. אנחנו בויצו מתמודדים יום יום עם האתגר הגדול הזה של מיגור ביטוי האלימות בתוך המשפחה החל מקווי הסיוע של ויצו- קו הגברים, קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון, תכניות הדרכתיות, פעילות לשינוי חקיקה וכלה במעונות לנשים מוכות המגנים על נשים וילדים. אבל יש קבוצה נוספת של אנשים שלא היו אלימים מלכתחילה אך נסיבות החיים הובילו אותם למעגל האלימות".

 

במי מדובר?

"הגל השקט של האלימות. אותם בתים שלא מדברים עליהם בתקשורת, שלאט לאט מבלי משים השפה האלימה נכנסת אליהם בדלת האחורית והופכת להיות שפת התקשורת המקובלת בבית. שפת התקשורת הזו הולכת ומתעצמת, זו השפה שהילדים לומדים לדבר אותה ויעבירו אותה הלאה מדור לדור, והחיים בבית הופכים לגיהינום".

 

האם זה כורח המציאות שזוגות רבים וילדיהם יחיו כך?

לא. זה לא כורח המציאות. מתוך ההיכרות שלי כמגשרת עם אנשים ועם עולם הגישור אני רואה ששפה היא דבר הפיך. כמו שאימצנו לתוכה ביטויי אלימות כך נוכל גם לשנות אותה".

 

לכאורה אנחנו נמצאים בעולם מתקדם מאד, פתוח, מגנה אלימות. אז איך בכל זאת קורה שיש כל כך הרבה כעסים ומחלוקות בין בני זוג?

"אם פעם ראש המשפחה החליט איך תתנהל המשפחה, היום כל אחד הוא אינדיבידואל בעל דעה משלו. העולם הולך ומתקדם, החיים יותר מורכבים, ולתוך הבית נכנסים הרבה יותר רצונות, יותר דעות, יותר אופציות, מה שמביא להרבה יותר מחלוקות ויכוחים. ככל שכל אחד מתבצר בעמדתו הביטוי השפתי הולך והופך אלים יותר, הפערים והכעסים גדלים והמתחים נכנסים לתוך הבית. אם התקשורת לקויה התופעה מתקבעת ומתרחבת וככל שהיא אורכת זמן רב יותר הכעסים גדלים, כל צד מרגיש שלא מבינים אותו, ומערכת היחסים הופכת להר געש רגשי שיוצא משליטה ומתפרץ כל יום מחדש".

 

מה סוד הקסם של המגשר ואיך לדעתך אפשר ללמד אנשים להיות המגשרים של התא המשפחתי שלהם ולהוציא אנשים ממעגל האלימות ?

"התפקיד של המגשר הוא להביא את הצדדים להתפשר. לרוב כשאנשים מגיעים למגשר הם מגיעים טעונים, עצבנים, מתבצרים בעמדתם כשכל צד מרגיש צודק, כועס, וטעון בסל שלם של רגשות ותגובות. למגשר יש ארגז כלים שבעזרתו הוא מצליח לפרק את הפלונטר הרגשי הגדול הזה ולהביא את המגושר למצב שהוא פתוח, בוטח, מוכן לדבר, מוכן לשמוע ולבסוף גם להתפשר. ואם המגשר יכול להשתמש בטכניקת הגישור בסיטואציות הכי קשות ולהגיע לפתרונות, כל אחד יכול להשתמש בטכניקת הגישור בעצמו ולהביא לפתרון מחלוקת פשוטה שעולה בחיי היום יום. כלי הגישור מאפשרים שינוי שפה ומניעת אלימות וזו בעצם השליחות שלי במסגרת הפעילות שלי כיו"ר מוסד הגישור של ויצו, להעביר את הכלים הללו ואת השפה הזו באמצעות סדנאות הרצאות מפגשים שיחות שמתקיימות בכל הארץ לכמה שיותר אנשים על מנת שיהיו הם המגשרים בבית שלהם. אני מקבלת תגובות מאנשים שמספרים איך השימוש בשפת הגישור שיפר להם את החיים וזה כמובן סיפוק גדול מאוד".

 

את יכולה לתת כמה דוגמאות לכלים מתוך הסל של מתודת הגישור?

"הכלי הראשון והחשוב שהיתי ממליצה לאנשים מתוך סל כלי הגישור הוא הקשבה, כלי כל כך בסיסי ונראה שהוא מובן מאליו אבל מסתבר שרוב האנשים לא מקשיבים. הם שומעים אבל לא מקשיבים. יש כל כך הרבה גירויים מסביבנו ורצון להספיק הכול ולהיות בכל מקום וזה גורם לנו להיות מרוכזים בדרך שלנו  מבלי לנסות באמת להבין ולחקור מה באמת עומד מאחורי המילים שנאמרו ומה מרגיש בן הזוג או הילד. ההקשבה חיונית בכל תקשורת ונזכור שהדבר הראשון שהמגשר עושה זה מקשיב. ההקשבה מעולם הגישור היא הקשבה אפקטיבית שאומרת תהיו נוכחים, תסתכלו לבת הזוג בעיניים, תתעניינו בה, תישאלו שאלות, תהיו אמפתיים אליה, תנו לה להרגיש שאתם מבינים איך היא מרגישה כמו למשל "את בטח מאד נפגעת.." תעודדו אותה לדבר, תישאלו למה את מתכוונת והכל בלי מילות ביקורת. כשבן משפחה מרגיש שקשובים לו, מקבלים אותו כמו שהוא ומכילים את דבריו ורצונותיו זה גורם לו להרגיש נינוח, פתוח, בטוח, ואז הוא גם משחרר התנגדויות וניתן למצוא את הדרך לפתרון. וכמובן שהטלפון לא משתתף בשיחה. להניח את הטלפון בצד ולהקדיש זמן איכות להקשבה אפקטיבית. לא תאמינו איך באמצעות פעולה כל כך פשוטה תוכלו להביא את הצד השני לרגיעה לנינוחות שאז קורים דברים מפתיעים.

הכלי השני הוא שיקוף ווידוא הבנה. אחת ההנחות הבסיסיות של שפת הגישור היא שכל בני האדם שונים. כפי שאין בכדור הארץ שני אנשים עם אותה טביעת אצבע (גם לא תאומים זהים), כך אין שני אנשים זהים שרוצים את אותו הדבר, שחושבים זהה, שמרגישים זהה ושפועלים זהה. ואם האדם מולי שונה ממני עלי לשאול אותו שאלות שיוודאו שהבנתי אותו לפני שאני ממשיכה הלאה בשיחה. כי אם לא הבנתי אותו אני עלולה להגיד בטעות משהו שיתפרש כביקורת על דבריו ואז יצרתי שוב התנגדות שעוצרת את ההתקדמות לפתרון.

בשפת הגישור הכלי שמאפשר התקדמות בשיחה מתוך הבנה וללא ביקורת שיפוטיות נקרא "שיקוף ווידוא הבנה". אני אשתמש בו על ידי זה שאומר לאדם מולי, "אני הבנתי, ותקן אותי אם אני טועה ש…" ואני חוזרת על דבריו בדרכי שלי. אם לא הבנתי הוא יבהיר לי למה בדיוק הוא התכוון ונוכל להמשיך ממקום של הבנה עד למציאת הפתרון. שהרי רוב המחלוקות והמריבות יושבות על חוסר הבנה ובמקרים רבים אנחנו מגלים שאם הינו מבינים את בן המשפחה, לא הייתה נוצרת מחלוקת מלכתחילה".

לסיום אומרת שם טוב: "הרבה מאתנו משתמשים בכלי הגישור בלי משים אבל ברגע שיש מודעות ומגדירים את המטרה, כלי הגישור הופכים להיות כלים יעילים ומשמעותיים ובסופו של יום באמצעות כלים אלו ובאמצעות ומודעות, רוב האנשים יכולים להיות המגשרים של עצמם, להגיע לפשרה מניחה את הדעת ולהפחית את האלימות".

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

פתיחת סניף מקס סטוק בת ים. תמונה 2. קרדיט צילום- אוריה ברגיל

בת ים: תתחדשי בסניף חדש וגדול של מקס סטוק

תפריט נגישות