מגשרת על הפערים

רונן דמארי

 

עו"ד נורית בנדורי שם טוב: "מוסד הגישור של ויצו בא לרכך ולטפל ב"מחלוקות" הנובעות מהשונות הגדולה בין בני האדם מחד ומאידך לאפשר למתנדבות הארגון לשפר את התקשורת שתאפשר להגיע להבנות שבאמצעותן אפשר יהיה לנהל את המחלוקות בדרך נעימה ומקדמת.

ויצו הוא גוף שמאגד תחתיו אלפי מתנדבות בעשרות סניפים ברחבי הארץ שנותנות את הנשמה שלהם על מנת לקיים פעילויות לטובת החברה, החל מיושבות הראש, רכזות פרויקטים ועד למתנדבות שמגיעות מדי שבוע שנים רבות לבצע את תפקידן. כמו שאתה יודע, במקום בו יש אנשים שעובדים יחד תמיד  יתגלו מחלוקות. ברוב המקרים המחלוקות נפתרות מעצמן אך לפעמים כשהפערים גדולים מדי ועל מנת לאפשר שוב התנהלות נעימה ותקינה, נדרשת התערבות מגשר מקצועי שיאיר אור על המחלוקת ויביא לפתרונה".

 

-ישנן מטרות נוספות לגישור מלבד יישוב מחלוקות?

"אני רואה חשיבות רבה מאד גם בשיפור מיומנויות התקשורת והבנת האדם והאינטרסים שלו. אם נוכל להבין את השונות ביננו ולמצוא פתרונות בעצמנו, נוכל להימנע מסכסוכים ולהשקיע את מלוא האנרגיה שלנו בשיתוף פעולה לקידום מטרות שעונות לצרכים שונים של האוכלוסייה. אחת המטרות שלי כיו"ר מוסד הגישור של ויצו ישראל היא לפתח את נושא ההדרכה בתחום, להעביר קורסים והשתלמויות לכלל המתנדבות שיקנה להן את עקרונות הגישור והבנת האדם עקרונות שיטיבו איתם בחיי היום יום בהתנהלות מול החברות וכמובן מול הילדים, המשפחה ועם אנשים בכלל. אני רוצה להקנות למתנדבות "ערכה" של כלים לשימוש ביתי כי אני חושבת שאחת המטרות של מוסד הגישור היא להעלות את המודעות להבנה שכשתאמצו את ה"תורה" תהיו בתקשורת טובה יותר עם אנשים בכל מקום, גם בבית וגם בעבודה ותחיו טוב יותר בבריאות טובה יותר, עם פחות מחלוקות, פחות כעסים. זו בעיני איכות חיים. אני יכולה לספר לך שאני מלמדת בשנקר אדריכלים את סודות הגישור ואתה לא יודע כמה תגובות אני מקבלת מאנשי מקצוע על איך הידע הזה עזר להם עם לקוחות ובחיים".

 

-עד כמה גישור זמין בחיי היום יום שלנו?

"גישור זו שפה שמחברת ומקשרת בין אנשים. הגישור לא התחיל בבית המשפט. הוא קיים מראשית האנושות. למעשה אנחנו עוסקים בגישור ופישור בכל מקום שאנחנו נמצאים בתקשורת עם אנשים מבלי לדעת את זה ומבלי לקרוא לזה בשם. אנחנו מגשרים כשיש מחלוקות בין בני המשפחה, חברים בעבודה, לקוחות תוך שאנחנו משתמשים בניסיון ובאינטואיציה שלנו, כשבסוף אנחנו מגיעים לתוצאה שהגישור מכוון אליה והיא הפשרה המתאימה ביותר. בנוסף, אנחנו מגשרים אינטואיטיבית ביחסים שלנו עצמנו עם אחרים כדי למנוע את המחלוקות מלכתחילה. התהליכים הללו אופיינו למתודה שלמה -שיטת הגישור- שאנשי מקצוע כמו עורכי דין, שופטים ומגשרים משתמשים בה כדי להביא את האנשים לפשרה".

 

 

-אז הגישור מחליף את בית משפט?

"באמת היום סכסוכים רבים מסתיימים בתהליך גישור. פעם בית המשפט היה שולח לגישור עניינים עסקיים ואזרחיים. היום כל תיק כמעט יכול להגיע לגישור. גם תיקים פליליים כמו התיק הפלילי של שרה נתניהו. הסכם הגישור שמעגן את הפשרה מוגש לבית המשפט ומקבל תוקף של פסק דין. היום בתיקי משפחה החוק מתנה הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בפניה מקדימה להליך של ישוב סכסוך שבודק אפשרות לסיים מחלוקת בגישור. רק כשברור שאין מקום לישוב סכסוך בגישור, ניתן לפנות עם המחלוקת לבית המשפט.

פעם הרוב המוחלט של האנשים חיפש בר סמכא שיחליט בשבילם וימצא עבורם פתרון. היום אנשים רוצים להחליט בשביל עצמם ולמצוא לעצמם את הפתרון המתאים. הליך הגישור מאפשר להם בדיוק את זה. המגשרים רואים אותם כבני אדם עם צרכים ייחודיים ומסייעים להם להגיע לפתרון מוסכם ורצוי שהם בוחרים בו ושהוא לא מונחת עליהם על ידי שופט מלמעלה. זו הסיבה שרוב העולם הולך היום לפתרונות של גישור. ועדיין יש מקרים רבים שהידברות וגישור אינם אפשריים בשל מטענים רגשיים עמוקים ואין ברירה אלא להיעזר בהכרעת בית המשפט".

 

-דיברת פה על שפה, על כלים, האם כל אחד יכול להיות מגשר?

"כל אחד יכול להיות מגשר אם הוא הוסמך לכך. אבל עצם ההסמכה לא הופכת אדם למגשר טוב. יש אנשים שמתנהלים בחיי היום יום שלהם תוך יישום כלי הגישור עם מינימום מחלוקות. יש להם הבנה בסיסית בבני אדם, הם קשובים לאחר ולאינטואיציה שלהם, כשהאגו במקום הנכון והם יכולים להיות מגשרים טובים. יש כאלה שילמדו וישכללו את הכישורים שלהם אבל יש אנשים שכלי הגישור מנוגדים לאפיים וגם אם הם ילמדו אותם שנים הם לא יצליחו ליישמם. הם אולי יבינו את הסיטואציה היטב ויוכלו להיות בוררים או שופטים טובים אבל הם לא יהיה לעולם מגשרים טובים. ישנו הבדל מהותי בן מגשר מקצועי מוסמך ומוכר שזה מקצועו, לבין שאר האנשים שיכולים להשתמש בכלי הגישור כדי לשפר את איכות חייהם וההתנהלות מול הסובבים אותם".

 

– מוסד הגישור של ויצו זו יוזמה חדשה?

"לא זו לא יוזמה חדשה. מוסד הגישור מופיע בתקנון של ויצו והיו ימים שהמוסד היה פעיל. עכשיו מתוך חשיבה אסטרטגית של יו"ר ויצו ישראל אורה כורזים וההנהלה החדשה בויצו ישראל לשפר את מערכות היחסים בארגון, מוניתי כיו"ר מוסד הגישור על מנת לחדש את פעילות המוסד".

 

-מה החזון שלך? איפה את רוצה לראות את מוסד הגישור של ויצו בעוד מספר שנים?

"החזון שלי הוא שויצו תהפוך ל"אורים והתומים" להעברת מסרי התקשורת המקדמת וכלי הגישור ולהגברת המודעות לחשיבות תורת הגישור ליצירת מעגלי חיים טובים יותר, תקשורתיים יותר ומאושרים יותר, בכל הרבדים של החיים.

שאנשים יגיעו ללמוד ולהתייעץ, שהמערך של ויצו ככלל ינוע ויתנהל מתוך כלי הגישור, ושלא יזדקקו למוסד הגישור לצורך גישור אלא רק כמנטור ומתווה דרך".