דף הבית / חדשות העיר ראשי / "זה הזמן לנסות אתגרים אחרים"

"זה הזמן לנסות אתגרים אחרים"

כתב וצילם: רונן דמארי

ניצן פלג
ניצן פלג. צילום: רונן דמארי

ניצן פלג יאסוף בקרוב את חפציו מהלשכה הממוקמת בקומה השישית בצומת רחובות במרכז העיר, יעשה סיבוב אחרון ליד החלונות הגדולים מהם נהג להתבונן בנוף האורבני ("אפשר לראות מכאן אפילו את הים", הוא מפטיר בנימה מסוימת של געגוע) וימשיך לעבר הפרויקט הבא שלו.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


בריאיון ל"גל גפן" הוא מסכם תקופת חיים משמעותית במהלכה נטל חלק במהלכים העשויים לשנות את ראשון לציון מהקצה אל הקצה: "זו הייתה תקופה מאוד מאתגרת עם הרבה מאוד עשייה, הרבה מאוד פיתוח, עם קידום של החברה ממצב של חברה שעבדה בהיקף של 70 מיליון שקלים להיקפים של 350 מיליון שקלים בשנה". הוא אומר השבוע "החברה היום מעורבת בכל הפעילויות ובכל הסכמי הגג של העירייה – בפיתוח שכונות, בבנייה ציבורית, בפיתוח ובבנייה של תשתיות תת קרקעיות, גשרים, שצ"פים ובתחום היזמות אנחנו מאוד התקדמנו כאשר יש לנו היום תיק של נכסים מניבים שמניב שמונה מיליון שקלים בשנה. בתקופתי החברה נכנסה לתחום היזמות העירונית במקומות בהם יש כשל שוק שהשוק הפרטי לא יכול להיכנס, מאחר שמדובר על קרקע חומה, קרקע ציבורית ורק תאגיד עירוני יכול להיכנס ולעשות עבודה כלכלית לטובת הציבור. לדוגמא במערב העיר לא ניתן היה לבנות קאנטרי קלאב בגלל שזו אדמת מינהל, אם יזם פרטי היה רוכש את הקרקע הוא היה צריך לרכוש את הקרקע ב-50 מיליון שקלים ולבנות בעוד 50 מיליון שקלים, התוצאה היא שהקאנטרי לא יהיה כלכלי. אנחנו קנינו מהמינהל ב-21 שקל לדונם, בנינו קאנטרי ואנחנו משכירים אותו לחברה העירונית. אותו דבר עשינו בנחלת יהודה ועשינו מקבצי דיור בפריימן, והיום החברה עובדת חזק מאוד על חמישה פרויקטים של דירות להשכרה מתוך ראייה שיש כשל שוק של דירות להשכרה לזוגות צעירים ואוכלוסייה מבוגרת".

 

-איפה עומדת בניית המתחמים כיום?

"בשלב התכנון הראשוני חלקם צריך לעשות התאמות בתב"ע, אנחנו מקדמים אותם, להערכתי בסדר גודל של שנה וחצי נהיה עם תוכניות ובעוד ארבע שנים נוכל לספק עוד 500 דירות להשכרה במחיר מוזל לתושבי העיר. אנחנו מזהים את הבעיה ומוצאים את הפתרון, החברה תרוויח וגם הציבור. זה תחום מאוד חזק שנכנסנו אליו ואנו יוצרים פתרון לבעיות בעיר. דוגמא נוספת היא תמ"א 38 שבזמנו נכנסנו לתחום ויצרנו נוסחא מתאימה איך לטפל בה. בשלב מאוחר יותר העברנו את הטיפול בנושא לחברה לייזום אבל הכל למעשה התחיל אצלנו".

 

-איך אתה רואה את קידום הפרויקטים להתחדשות עירונית בתוך העיר?

"אלו פרויקטים מאוד חשובים, צריכה להיות חברה שמטפלת בזה ואסור למערכת לטפל רק בשכונות החדשות, צריך לתת מענה לשכונות הוותיקות על ידי תמ"א 32/2 ו-3. איפה שהשוק הפרטי לא מצליח להיכנס ולתת את המענה בגלל ערכי קרקע, חשוב שגורם ציבורי כמו עירייה יגיע וינסה לטפל בזה בצורה יותר מקצועית כדי לייצר כמה שיותר התחדשות עירונית במרכז העיר".

 

-זה נכשל?

"אני לא חושב שזה נכשל, זה מתקדם אבל ההתקדמות מאוד איטית. בסופו של דבר יש תוצאות. היום כשמסתובבים בעיר הוותיקה רואים בניינים על גבי בניינים של תמ"א 38 וזה בסדר וזה טוב, צריכים לתת למתחמים של הריסה ובנייה מחדש, צריך לעשות את זה בצורה מאוד מחושבת עם מענה לכל הבעיות שקיימות מסביב של תחבורה, של תשתיות ושל מבני ציבור, אבל חובתה של העיר לטפל בזה".

 

 

-עד כמה החברה הכלכלית משמעותית לטובת בנושא?

"החברה הכלכלית היא גורם מאוד משמעותי בעירייה, גורם ביצוע שיודע לקדם פרויקטים, לדעתי הוא הגורם הכי חזק היום בעירייה, אין חברה שיודעת לעשות את זה יותר טוב מהחברה הכלכלית, ברגע שהיא מעורבת זה ירוץ הרבה יותר מהר".

 

-מה אתה יכול לספר על פרויקט ההתחדשות העירונית בשכונת רמת אליהו?

"החברה הכלכלית אחראית על הפרויקט, יש לנו מינהלת שיושבת ברמת אליהו, תפקידה כרגע הוא לשבת מול התושבים, להחתים אותם ולעשות את ההסדר של שיבוץ אנשים במתחמים החדשים. המינהלת שייכת לחברה הכלכלית כי השיבוץ של האנשים הוא לא רק בנחלת עילית אלא גם במתחם האלף, בנרקיסים ובנוריות ויש פה עבודה מאוד רציפה ומחוברת עם המינהלת של רמת אליהו לדבר הזה. במקביל אנחנו כרגע בהליך של מכרז למנהל פרויקט רמת אליהו ונחלת עילית ובחודשיים הקרובים ניכנס לתכנון מפורט של עבודות הפיתוח של רמת אליהו ונחלת עילית. אנחנו מקדמים את זה – זו דוגמא טובה להתחדשות עירונית למתחם גדול. היה נכון מאוד להכפיף את מינהלת רמת אליהו לחברה הכלכלית, הם מעורבים בעשייה שלנו ויחד נדאג להתחדשות השכונה ומתן פתרון לתושבים שם בכל שכונות העיר".

 

-ההתקדמות שאתה מדבר עליה, לא איטית מדי לעיתים?

"העניין הוא של תיאום ציפיות, תהליך של התחדשות עירונית הוא תהליך שלוקח שנים ואסור לנו להשלות את התושבים שמדובר בחודשים או שנה וחצי או שנתיים, זה יכול לקחת ארבע, חמש ולפעמים שש שנים. צריך פה הרבה מאוד סבלנות ובסופו של דבר זה משתלם. צריך להכין את התשתיות לקבל אישורים, את התוכניות ואחר כך הבינוי בשטח – תהליכים ארוכים. אבל אם מסתכלים בראייה רחבה מה זה חמש או שש שנים בהתפתחות של עיר? זה כלום, זה לוח זמנים שהוא מהיר ומי שלא מבין את זה ואומר משהו אחר לתושבים פשוט מטעה אותם. תהליך מאוד איטי חשוב שיהיה איטי כי אם עושים טעות מדובר באל חזור. בנית עקום קשה מאוד לתקן את זה, לא חשבת על פתרון של תחבורה, של מבני ציבור או שטחים ירוקים, קשה מאוד אחר כך לפתור את זה. צריך לתת לכל המערכות לעשות את כל התיאומים ובסופו של דבר זה משתלם לכל הצדדים".

 

-מה אתה יכול לספר על מתחם האלף שמרכז לא מעט עיניים בעיר ומחוצה לה?

"מתחם האלף מתקדם יפה מאוד, גם פה חשוב מאוד להבין שאכלוס של מתחם כזה של יותר מאלף דונם עם שטחי מסחר גדולים ותעסוקה ו -5,000 יחידות דיור זה תהליך שיכול לקחת 15 שנים. אנחנו בתחילת הדרך, כרגע העירייה שיווקה רק חלק קטן מתוך המגרשים, יש עוד יזמים שהם בשלב הוצאת היתרים אבל במקביל אנחנו מתקדמים עם כל התשתיות. מסיימים כעת את מתחם א' ובעבודה מאוד מתקדמת במתחם ב', כך שהעירייה משקיעה הרבה מאוד כסף במתחם הרבה לפני שהיזמים מגיעים. לבנות מבני משרדים של 15,000 מ"ר מרובע לפחות שלוש שנים, עד שמוציאים היתר עוד שנתיים, התהליך הוא תהליך איטי, אני רואה את מתחם האלף מתחיל לצבור תאוצה במהלך חמש שבע השנים הבאות ויושלם בעוד 15 שנים מהיום, יהיה אחד מהמתחמים המתקדמים והמפוארים ביותר במדינת ישראל".

 

-זהו צעד משמעותי בגדילה של העיר

"היום אנחנו מטפלים בתוספת של 25,000 יחידות דיור. החברה הכלכלית מפתחת את רקפות, נרקיסים, נחלת עילית, מתחם האלף, רמת אליהו. סדר גודל של מאה אלף תושבים שיתווספו לעיר. זאת אומרת שעד 2030 ראשון לציון תגיע לפחות ל -350,000 תושבים ולא נכנסתי לפרויקטים של תמ"א 38, זה רק על פי הסכם הגג".

 

-בעיניך זה נכון שהעיר תגדל בצורה הזו?

"זה נכון מאוד כי יש כאן מצוקת דיור שצריך לתת לה מענה, העיר ערוכה לכך מבחינת שטחים, אבל במקביל צריך לטפל בצורה יותר רצינית בתחום התחבורתי, זה לא מטפל היום מספיק טוב ואם העירייה לא תקדם פתרונות תחבורתיים כמו רכבת, מגרשי חנייה תת קרקעיים, תוכנית אב מאוד מסודרת שחלק ממנה יבוצע בכל שנה, תהיה פה קטסטרופה. כבר היום מרגישים את הפקקים והעירייה צריכה לתת לזה מענה יותר טוב".

 

-כיהנת עשר שנים כמנכ"ל החברה ועוד חמש שנים כסמנכ"ל שלה. איך אתה יכול לתאר את השינויים שעברו עליה מאז שהתחלת לעבוד בה?

"החברה השתנתה, היא גדלה מחברה קטנה שעסקה בשניים–שלושה פרויקטים לחברה גדולה שהיום מתעסקת בצבר פרויקטים של 5 מיליארד שקל, את כל הסכם הגג כולל בנייה ציבורית של בתי ספר וגני ילדים, כל התשתיות העירוניות בסך הכל החברה התפתחה בצורה מאוד מרשימה. כוח האדם הכפיל את עצמו משמונה עובדים איתם התחלנו את התפקיד, היום אנחנו 32 עובדים. רוב העבודה מושתתת על עובדים חיצוניים, אנחנו חברת שלד שמעסיקה תחתיה יועצים, קבלנים, במעגלים היותר רחוקים אנחנו מעסיקים כ-5,000 אנשים שקשורים לפרויקטים שלנו. הרעיון הוא לייצר שלד שיש לו זיכרון ארגוני של פרויקטים והוא מנהל את הפעילות עם מנהלי פרויקטים של חברות אחרות. אין טעם לבנות עוד עירייה אלא להיות גוף קטן ויעיל, מצומצם ומהיר".

 

-יש פרויקט מיוחד שאתה זוכר?

"כל הפרויקטים מיוחדים, בייחוד כשמדובר בפיתוח שכונה, זה לעשות יש מאין, לבנות מקום לאנשים שיבואו ויגדלו את המשפחות שלהם, גני ילדים, בתי ספר, כל שכונה שאנחנו בונים זה עולם ומלואו. לדאוג לתשתיות, ביוב, לתת למשפחה את כל מה שהיא צריכה".

 

-מה גרם לך להתפטר מהתפקיד?

"הגעתי לתחושת מיצוי אחרי 15 שנים פה והגעתי לצומת דרכים גם מבחינת הגיל שלי, והגעתי למסקנה שזה הזמן שלי לנסות אתגרים אחרים מחוץ לעירייה. בנוסף אני מאמין שבתאגידים העירוניים אחרי פרק זמן של עשר שנים, זה בריא לארגון שמגיע מנכ"ל חדש, נמרץ, עם דם צעיר שייכנס וייקח את החברה לשיאים חדשים. אני מאמין שהתקופה צריכה להיות קצובה, לעשות שתי קדנציות ולהמשיך הלאה.

אני חושב שההחלטה נכונה גם לחברה וגם לעיר, ואני מקווה שיביאו מנכ"ל רציני שיוכל לקחת את החברה ולהצעיד אותה קדימה".

 

-מה אתה יכול לומר על ההבדלים בין ראשי הערים שעבדת איתם?

"עבדתי עשר שנים עם דב צור, הוא היה ראש עיר מצוין, עבדתי גם עם מאיר ניצן ועבדתי שמונה חודשים עם רז. הכרתי אותו לפני כן כשהיה דירקטור. מדובר באנשים מצוינים, אמנם שיטת הניהול שלהם היא שונה אבל תושבי העיר התברכו בראשי ערים מצוינים ואני יודע שרז יילך באותה דרך ויוביל את העיר להישגים רבים. אני חושב שרז הוא ראש עיר מצוין".

 

משהו לסיום?

"כמובן שההצלחה שלי מגיעה בזכות העובדים, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי ללא התמיכה והמסירות שלהם, הייתי איתם ברגעי שמחה וברגעי עצב, התמודדנו יחד במשברים ומצאנו פתרון לכל דבר. יש כאן עובדים מעולים שמתמסרים לעבודה שלהם".

 

ניצן פלג
ניצן פלג. צילום: רונן דמארי

 

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

אורן רפאל. צילום: יעל אורבך

מעצב השיער אורן רפאל: "לא נתתי לאף אחד לעמוד בדרכי"