דף הבית / חדשות העיר ראשי / "אני לומד מכולם"

"אני לומד מכולם"

רונן דמארי

רז והמשפחה בחגיגות יום ההולדת. צילום: פרטי, באדיבות עיריית ראשון לציון
רז והמשפחה בחגיגות יום ההולדת. צילום: פרטי, באדיבות עיריית ראשון לציון

בחודש נובמבר האחרון הגשים ראש העיר ראשון לציון, רז קינסטליך, את חלומו הגדול: חלום שחלם עליו לראשונה אי שם בשנת 2003 כאשר נבחר למועצת העיר כחבר מועצה צעיר. ראש העיר דאז, מאיר ניצן, כינה אותו בחיבה "הילד" ונראה כי הגורמים הבכירים בפוליטיקה המקומית לא ממש חששו מקינסטליך הצעיר, שהוביל רשימת צעירים שזכתה למנדט בודד ולא נראה מאיים במיוחד. אלא שבשלוש מערכות הבחירות שחלפו מאז, הוא הגדיל את כוחו. בקדנציה האחרונה הוא שימש כסגנו של ראש העיר לשעבר דב צור, כשבחודש יוני אשתקד הוא החליט שבשלה העת להתמודדות על התפקיד הנכסף של הנהגת העיר. בסיומה של מערכת בחירות מכוערת במיוחד, קינסטליך גבר על צור בסיבוב השני ופתח פרק חדש בהיסטוריה של הפוליטיקה המקומית.

אנחנו נפגשים בלשכתו, מאחוריו מופיע מסך גדול המציג את הקריאות הפתוחות למוקד העירוני, עוד אחד מהשינויים שהנהיג ("כרגע ממתינות ארבע שיחות" הוא מעיף מבט מוטרד "זה לא מצב טוב, אין שום סיבה שימתינו ארבע שיחות"). הגישה שלו שונה משל קודמו, הוא החליט שאין צורך במאבטח בכניסה ללשכתו ומקפיד על מגע בלתי אמצעי עם ציבור התושבים: "אני מגיע לבתי ספר בהפתעה, לא רוצה שיתכוננו, אני משתדל לעשות שני בתי ספר בשבוע, אני רוצה לעבור את כל בתי הספר בעיר, במקרה הייתי בבית ספר באמי"ת עמל. נכנסתי לשתי כיתות, ישר המנהלת רצה אליי, אמרתי לה – 'אל תיעלבי, לא באתי לכאן בשבילך', אני רוצה לראות את הכיתות, רוצה לראות את השירותים'".

 

-היה נייר טואלט בשירותים?

"היה, השירותים היו נקיים מאוד וזה מה שאני בא לבדוק. מבחינתי הם עברו בציון עשר. מאוד מעניין אותי לראות את המסדרון, אני מאמין בסביבה לימודית. רואים שבאמי"ת עמל מישהו עשה חשיבה על המסרים שכתובים במסדרון, חשוב לי לראות את זה. בבית ספר אחד הכל לבן, בבית ספר אחר כתוב – 'תאמין בעצמך' ועוד פתגמים. אמרתי למנהלת 'אני מבקש שלא תסתובבי איתי בבית הספר' – היא הייתה בהלם. אתה נכנס לכיתה ומשלושים ילדים או שלושים וחמישה ילדים אתה רואה שמזהים אותך".

"זו הייתה מלחמת דוד נגד גוליית, אתה נלחם נגד ראש עיר מכהן, נגד המנגנון ואתה הבחור הצעיר. לא נעים להגיד את זה בגוף ראשון, אבל הם אומרים את זה לי – 'היום אתה דמות שהיא מודל לחיקוי בשבילנו'."

-לאלו תגובות אתה זוכה מצעירי העיר?

"בקרב בני הנוער אני די פופולארי. הצלחנו להוציא אלפים של חבר'ה צעירים, מדובר למעשה במישהו שהוא פחות או יותר בגיל שלהם, שיושב איתם בבר ומבלה איתם ופתאום הם רואים אותו כראש עיר. זו הייתה מלחמת דוד נגד גוליית, אתה נלחם נגד ראש עיר מכהן, נגד המנגנון ואתה הבחור הצעיר. לא נעים להגיד את זה בגוף ראשון, אבל הם אומרים את זה לי – 'היום אתה דמות שהיא מודל לחיקוי בשבילנו'.

רז במוקד. צילום: פרטי, באדיבות עיריית ראשון לציון
רז במוקד. צילום: פרטי, באדיבות עיריית ראשון לציון

אתה נכנס לכיתה ואתה אומר להם – יש לכם ראש עיר בן ארבעים, צעיר, תגידו מה אתם רוצים לעשות בעיר שלנו. אתה רואה את התגובות של התלמידים שרואים אותי – פתאום משתפים פעולה, מדברים איתך. תלמידה אחת אומרת לך 'תא השירותים לא טוב', תלמידה נוספת מדברת איתך על מגמת עיצוב פנים, תלמידה אחרת אומרת היינו רוצים לקחת חלק בפרויקטים עירוניים של אדריכלות. וואלה, מתאים לי. באמת מתאים לי. אני לומד מכולם. אני הולך לראות, אני מסתובב, אני שומע רעיונות מהרבה אנשים. אני לא חושב שאני יותר חכם מאף אחד. בבתי הספר שאני מסתובב אני אומר להם – אני אגלה לכם סוד – לא הייתי התלמיד הכי מצטיין. חשוב להעביר מסר שכולם יכולים להצליח".

"אני רוצה שבראשון לציון יהיו יותר מקומות תעסוקה, שרואה חשבון או עורך דין יפתח את המשרד שלו בראשון לציון ולא יצטרך לנסוע לתל אביב. אני מאמין שחלק מאוד גדול מפתרונות התחבורה זה להשאיר אותנו לעבוד בעיר שלנו. אני מאוד דוחף לשם"

-עד כמה גדול השינוי מתפקיד הסגן לתפקיד ראש העיר?

"נחשפתי לעולם אחר לגמרי במסגרת מאה ימי החסד. שינוי קיצוני ברמת קבלת ההחלטות – מסגן ראש עיר, מצב שבו שאתה אחראי על המינהל שלך ומסגרת קבלת ההחלטות שלך היא מאוד מוגבלת, ועכשיו אתה מקבל החלטה אם תהיה כאן רכבת בפרויקט של מיליארדים. אתה מוצא את עצמך נלחם במשרד התחבורה על הוספת נתיב ירידה בגשר ראשון, מוצא את עצמך נלחם מול אנשים שעד לפני כמה חודשים היית שמח להיות בפגישה איתם. זה שינוי לא קל להפוך את הדיסק בראש, מאנשים שראית אותם עם יראת כבוד ועכשיו אתה מתווכח איתם, ואני לא עושה את זה בשביל אבא שלי או אמא שלי – אלא בשביל תושבי העיר. אי אפשר להשוות, היית אחראי על איכות הסביבה ועל החברה לביטחון, ועכשיו אתה אחראי על עיר. אתה יושב בבוקר בישיבה אם לעשות חנייה מחוץ לבית העלמין וזה 1,700,000 שקלים, ואתה הולך לבנות 51 גני עירייה שכל גן עולה 1,800,000 שקלים".

צילום משפחתי.  צילום: פרטי, באדיבות עיריית ראשון לציון
צילום משפחתי. צילום: פרטי, באדיבות עיריית ראשון לציון

-לא נכנסת לפאניקה?

"לא, האמת שלא. בכל זאת אני נמצא 15 שנה בפוליטיקה המקומית ויש לי את היתרון הזה. אבל אם הייתי בא ממקום שלא מכיר את המערכת הזו – זה באמת וואוו. מי שמגיע בלי להכיר את המערכת, אני לא יודע איך הוא יכול להצליח".

"אני אגיע לרזולוציה שתקבלו הודעה כשיש הצגת ילדים ברחוב שלך, תקבלו הודעה כשיש פיצוץ הצינור ברחוב. אנשים ירגישו את העירייה. בעידן הטכנולוגי של היום אין סיבה שלא נדבר עם התושבים"

-בתהליך קבלת ההחלטות יש לך אנשים שאתה סומך עליהם? על מי אתה סומך מאוד?

"על עצמי בעיקר. אני עדיין בשלבי למידה של כל המנהלים של המערכת, נתתי להם חצי שנה של למידה כדי שנכיר אחד את השני. אני יכול להגיד לך שיש דמויות מסוימות במערכת, שכשנכנסתי לתפקיד אמרתי 'אותם אני מעיף'. בכובע כסגן לא יכולתי לעבוד איתם, הם לא היו באג'נדה שלי והיום אחרי כמה חודשים, או שהם הפכו את הדיסק והתאימו את עצמם לאג'נדה שלי והיום הם טובים. אני מכיר אותם טוב, בכל זאת 15 שנה במערכת ואמרתי אני לא אצליח לעבוד איתם, והיום אני עובד איתם ועובד איתם טוב".

 

-לא מיהרת לשלוח מנהלים הביתה

"ישב כאן ראש עיר של אחת הערים הגדולות במדינה ואמר לי, תעשה בחוכמה – תן למנהלים הזדמנות להוכיח את עצמם. אם הם לא יוכיחו – תעשה את השינוי, אתה יכול לעשות אותו בכל רגע נתון. עשיתי חשיבה עם עצמי ואמרתי – וואלה הוא צודק".

צילום משפחתי.  צילום: פרטי, באדיבות עיריית ראשון לציון
צילום משפחתי. צילום: פרטי, באדיבות עיריית ראשון לציון

-מה אתה יכול לספר על שיטת הניהול שלך? מי מהווה מודל לחיקוי עבורך?

"אני מאוד בעד שיתוף ציבור. אני מסתכל על רון חולדאי, על האופן שהוא מנהל את תל אביב, בצורה מאוד חזקה, הייתי רוצה להגיע למקום הזה. הקו המנחה שלי היה שיפור התהליך שאני רוצה להוביל, יש לי עשר שנים בטוחות לשבת על הכסא הזה ואני מחולל פה שינוי. בשלושה חודשים עשינו המון – פתאום 25 אחוז הנחה לאזרחים הוותיקים שבמשך קמפיין שלם אמרו שאי אפשר לתת, הם קיבלו את זה פחות מחודש אחרי שנכנסתי לתפקיד. בניין העירייה שהיה מקום שמגיעים אליו או לשלם ארנונה, או דו"חות או על מנת להתלונן על בעיה מסוימת. אם הייתי עושה סקר הייתי רואה שלמעלה מתשעים אחוז מהתושבים שמגיעים לכאן מגיעים כי אין להם ברירה. תגיעו לכאן עכשיו בימי שלישי – פתאום בניין העירייה נהיה לא מפחיד, נהיה מקום כיפי. התושבים מגיעים לכאן להצגות ילדים, יש פעילויות למבוגרים. הוכחה שהכל תלוי בגישה".

"לא רואה את עצמי בפוליטיקה הארצית. נטו ראשון לציון. עכשיו הייתם אומרים לי קח איזה שר בכיר שאתה רוצה, לא הייתי לוקח את זה. אפשר לקחת אותי למכונת אמת. אתה שם לעצמך יעד בחיים וכשהגעת אליו אתה לא רוצה לעזוב אותו"

-לא רוביק דנילוביץ' שהוא בדרך כלל התשובה האולטימטיבית?

"גם הוא כמובן מאוד מאוד מצליח והוא מהווה דוגמא, לא רק בגלל שהוא צעיר – הוא מאוד מוכשר. הוא מתווה מדיניות והעובדים שלו רצים לבצע. ככה זה צריך להיות. כשאתה אומר לראש מינהל שזכות החתימה שלו היא רק עד 5,000 שקלים זו אמירה. הגדלתי את זכויות החתימה של המנהלים, אבל אמרתי להם 'חבר'ה אל תתלהבו מזה שאתם מקבלים עוד סמכויות כי יש גם חובות. אם יהיו בעיות למטה, אני אעניש אתכם לא את העובדים הפשוטים. אתם צריכים לשמור על המערכת. אל תבואו ותגידו לי 'העובד ההוא סרח' תשמרו שהוא לא יסרח'. אני כן נותן למנהלים שלי לעבוד ואותי מעניין התושב. אני שם אותו באמצע. השינוי התפיסתי בשירות חייב להתבצע שאנחנו עסק וכשאתה מנהל עסק, אתה שם את הלקוח שלך במקום הראשון וככה העירייה צריכה להבין. כשהלקוח מתלונן הוא צודק. עכשיו צריך לראות איך אפשר לעזור לו. אני רוצה לרוץ ולתת את השירות, אנשים אצלי בעיר יקבלו את השירות ברמה הכי טובה".

 

-כיצד אתה רואה את אפשרויות הפיתוח של העיר?

"אני לא אוסיף יחידות דיור כל עוד לא יהיו כאן תשתיות מתאימות. יצאתי לשני מכרזים במתחם האלף שהצוות המקצועי אמר לי שלא ייגשו אליהם, אבל הנה שני המכרזים הביאו תוצאה של 35 מיליון שקלים מעל האומדן. אני רוצה שבראשון לציון יהיו יותר מקומות תעסוקה, שרואה חשבון או עורך דין יפתח את המשרד שלו בראשון לציון ולא יצטרך לנסוע לתל אביב. אני מאמין שחלק מאוד גדול מפתרונות התחבורה זה להשאיר אותנו לעבוד בעיר שלנו. אני מאוד דוחף לשם. עכשיו סיימתי ישיבה על מתחם של התחדשות עירונית באזור רחוב הרצל, אמרתי להם – 'תעשו שינוי בתמהיל אני רוצה שיהיו יותר משרדים'".

 

-מצבה הכספי של עיריית ראשון לציון טוב מאוד בשנת 2019?

"תמיד אומרים שהעירייה עשירה, אבל נכנסתי למצב של בעיה מסוימת בתקציב – יש כאן 52 אחוז הוצאות שכר מהתקציב. המערכת התנפחה וזה תמיד בא על חשבון משהו. זה חוק הכלים השלובים – אתה מוסיף עובדים, אתה מוריד בחינוך, מוריד בניקיון".

 

-הייתה תחושה שאולי מיהרתם לפזר את הרזרבות

"ממש לא, ביטלתי את פרויקט הארנה, החזרתי את הכסף למעונות סטודנטים לשיכון המזרח לשכונות הוותיקות, במקום לשים את הכסף בפרויקט שהיה לי הכי כיף לגזור את הסרט שם. קיבלתי החלטה מאוד אמיצה ואני נלחם כאן על כל שקל. כל הפרויקטים הם בשביל הציבור, כי מגיע לתושבים. פרויקטים שאנחנו צריכים ביומיום ולא איזה פרויקט מגלומני שהוא יפה אגב, אבל בסדרי העדיפויות שלי הוא לא נמצא גבוה. סדרי העדיפויות השתנו".

רז קינסטליך. צילום גיא קרן
רז קינסטליך. צילום גיא קרן

-קיימת אפשרות לשינוי המצב הקיים ברחוב רוטשילד לאור תלונות התושבים על מטרדי רעש וניקיון?

"אם תטוסו לכל עיר גדולה בעולם, תראו ברים ומסעדות, זה חלק מהנוף של העיר. אני לא מסכים לאמירה על בני נוער שמשתינים ברחובות, תבואו איתי באיזה שעה שאתם רוצים. מדובר בטובי הילדים של ראשון לציון, אפס אלימות, אפס בעיות. מה רוצים, שאני אגיד להם 'תסעו לתל אביב תשתו שם ותחזרו לעיר?'. חלק מהדי אן איי של העיר אלו מקומות בילוי, אבל צריך לשמור על איזון. משעה אחת עשרה לא מוציאים רמקולים בחוץ. מה לעשות, הילדים הצעירים של ראשון לציון פחות אוהבים לנסוע לאזור תעשייה. יש הרבה שאוהבים לרדת לפאב עם כפכפים. אנחנו צריכים לתת לכולם הכל, לצעירים, לבעלי החיים, למבוגרים, לכל פלח באוכלוסייה".

 

 

-איך תיראה ראשון לציון בעוד ארבע שנים?

"עיר שכל משפחה בארץ תרצה לגור בה. ירגישו את זה בכל תחום בפעילויות, בחינוך, אני אגיע לרזולוציה שתקבלו הודעה כשיש הצגת ילדים ברחוב שלך, תקבלו הודעה כשיש פיצוץ הצינור ברחוב. אנשים ירגישו את העירייה. בעידן הטכנולוגי של היום אין סיבה שלא נדבר עם התושבים".

 

-מה תעביר לילד שלך על פסח?

"אני מגיע מבית מסורתי, אני מאוד אוהב את החגים שעושים בידול בינינו ובין שאר העמים. חשוב לי לשמר את המסורת ולהעביר אותה הלאה לבן שלי".

 

-מה אתה הכי אוהב בפסח?

"ליל הסדר. בבית שלי אני אוהב לאכול גפילטע פיש, סבתא שלי ז"ל ידעה לעשות קניידלך מאוד טעימים שמאוד אהבתי אותם. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת".

 

-אגב משפחה מלוכדת – מה קרה עם דודה שלך לפני הבחירות?

"סבתא שלי ז"ל עשתה צוואה. טיפלנו בסבתא שלי שהייתה ניצולת שואה, בגיל מסוים הילדים נהיים ההורים של ההורים. הייתה לנו תורנות כשבכל יום אח אחר מסיע את סבתא למועדון. שתבינו אבא שלי היה סועד את חמותו. היא הייתה דמות אצלנו בבית. לא יודע אם בגלל זה, אבל היא הורישה לאמא שלי הכל ודודה שלי לא יכלה לקבל את זה. היא עשתה סרטון שקרי, תבעתי אותה ובסופו של דבר החלטתי לרדת מהתביעה".

 

-דיברו על זה שרשמת נכסים על שם קרובי משפחה

"אני לא מסכן, עבדתי כל החיים שלי, אני בן ארבעים. הסיטואציה הזו הייתה חלק ממערכת בחירות מאוד מכוערת. תחשבו מה זה עשה להורים שלי שהם לא אנשים צעירים שצריכים לפתוח צווי ירושה, שצריכים להוכיח שאתה לא מסכן. אם משהו היה קשה לי במערכת הבחירות הזו, זה רק ההורים שלי שפתאום הם סוג של נטל בגלל שיש להם. זה היה מאוד קשה. אמא שלי הייתה מגיעה למטה הבחירות בשעה שמונה בבוקר ויוצאת ממנו בכל יום בשעה אחת בלילה".

 

-נראה שאתה מאוד מחובר אליה

"זו אמא פולנייה, לא משנה מה הייתי עושה בבית הספר, תמיד היא הייתה מגוננת עליי. גדלתי לאבא עובד בחמש עבודות ואמא שלי שילמה מחיר, היא גידלה אותי ואת שני האחים שלי".

 

-דב צור עזר לך בכניסה לתפקיד?

"הייתה מערכת בחירות נוראית, אבל הייתה חפיפה טובה. הגעתי אליו ללשכה יום אחרי תוצאות הסיבוב השני אמרתי לו 'דב, יש שתי אפשרויות – אני לא אשפיל קח את הזמן, תסיים, תעביר את הדברים שלך בזמנך החופשי, אפשרות שנייה היא שתעשה לי חפיפה מסודרת'. הוא הפתיע אותי כשהוא בחר באפשרות השנייה, הוא הפתיע אותי גם לאחר הניצחון כשהוא התקשר לברך אותי. היה קמפיין מאוד מאוד קשה. נלחמתי בשיניים כדי לא להיגרר לקמפיין נגטיבי. זה לא קל כשיש לך אקדחים ואתה לא מוציא אותם".

 

-היום אתה יכול להתייעץ איתו בסוגיה חשובה?

"כן, אני לא מרגיש לא נעים לעשות את זה. עם כל מה שעבר בינינו בכל זאת עבדנו יחד 15 שנה. שליש מהחיים אתה מכיר את הבן אדם".

 

-אתה מרגיש חיבור אמיתי עם ממלאת מקומך ליאל אבן-זהר?

"יש חיבור מצוין, יש הבנה ודרך משותפת. אני חושב שנבנה אמון ושיתוף פעולה מדהים ופורה בין כל חברי הקואליציה, אם הייתם שואלים הרבה חברי מועצה מה הם אומרים עליי אז ומה אומרים עליי עכשיו, התוצאות היו מדברות בעד עצמן".

 

-מה אתה יכול לומר על הקואליציה שנבנתה? אתה שלם עם 'סגני המנדט'?

"הבטחות צריך לקיים ומי שבא איתי מקבל. יש קואליציה יציבה וטובה, אלו שהביאו יותר מנדטים לא חשבו שיקבלו סגן ברגע שלא תמכו בי, כך שאין עם זה בעיה. מי שתמך קיבל. אני מופתע מכולם, יש אנשים שבאים, עובדים ועושים, יש לנו קואליציה גדולה וחזקה, אתה יכול לעבוד. לא פוררתי שום רשימה, מי שרצה להצטרף הצטרף. חיסול חשבונות תמיד מדגדג, אבל אני היום צריך את כולם איתי כדי להצליח".

 

-היו שתהו מדוע ציון כהן נשאר בקומה החמישית למרות היותו חבר אופוזיציה

"בסופו של דבר אנחנו אנשים, זה לא קואליציה ואופוזיציה. ציון כהן הוא זקן השבט, אדם שכל חייו היה בעירייה ואני לא במקום של להשפיל ולהוציא, אני נותן לו את הכבוד שלו".

 

-ואולי יש אפשרות שיחבור אליך

"כרגע המצב הנוכחי טוב לשני הצדדים".

 

-אתה מתכוון לכהן עשר שנים כראש עיר ולאחר מכן לעבור לכנסת?

"לא שם, לא רואה את עצמי בפוליטיקה הארצית. נטו ראשון לציון. עכשיו הייתם אומרים לי קח איזה שר בכיר שאתה רוצה, לא הייתי לוקח את זה. אפשר לקחת אותי למכונת אמת. אתה שם לעצמך יעד בחיים וכשהגעת אליו, אתה לא רוצה לעזוב אותו".

 

-זה היה החלום שלך כילד?

"הייתי ילד טוב, שובב שאהב ליהנות מהחיים. לא היה לי חלום להיות ראש עיר, היה לי חלום ליהנות. בגיל 23 אחרי שנבחרתי, חלמתי להיות ראש עיר והפכתי להיות ראש עיר בגיל ארבעים".

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

פתיחת סניף מקס סטוק בת ים. תמונה 2. קרדיט צילום- אוריה ברגיל

בת ים: תתחדשי בסניף חדש וגדול של מקס סטוק

תפריט נגישות