20 בני נוער פרסו את חוויותיהם על פני 36 תמונות שצולמו במסע שורשים שלהם באתיופיה במסגרת פרויקט מיוחד של האגף לטיפול ולקידום נוער וצעירים בעיריית ראשון לציון. במהלך המסע, עברו הנערים קורס צילום, במהלכו הם תיעדו חלקיקים ורגעים מיוחדים עבורם במסע. התמונות הללו מוצגות בימים אלה בבניין העירייה בראשון לציון. בסוף 2018 נבחרו נערים יוצאי אתיופיה למסע שורשים מיוחד שמתחקה אחר שגרת חייהם של הוריהם. למסע קדם תהליך הכנה שארך כחצי שנה במהלכה התמודדו הנערים עם שאלת הזהות, התעמקו בנושא הדת, הכרה גיאוגרפית של אתיופיה, יצירת עבודת שורשים וסמינר במדבר בן יומיים. כמו כן, נערכו סדנאות גם להורים במטרה לחזק את הקשר בינם לבין הנערים, ההורים דיווחו כי מדובר בחלום עבורם, שילדיהם מבקשים להכיר את השורשים וחוזרים למקומות שבהם גדלו. בחודש אפריל 2019 הגיע הרגע הגדול, הנערים יצאו למסע בן שמונה ימים ברחבי אתיופיה וביקרו במוקדים יהודיים כמו בתי כנסת. שיאו של המסע היה כאשר הנערים הגיעו למקום שממנו החל המסע לסודן; התוואי שבו הוריהם הלכו ברגל. המסע היה רגשי ועוצמתי עבורם. ההתחברות לשורשים, לזהותם לדת ולמסורת. המסע התאפשר אודות לשיתוף פעולה של האגף לטיפול וקידום נוער וצעירים, משטרת ראשון לציון, עמותת עזרה, מוקד קליטה בעירייה, מינהל חינוך, אגף נוער וצעירים, קידום נוער – מחוז מרכז במשרד החינוך ומתנ"ס רמת אליהו.
"הרגשתי שנולדתי מחדש" משתף ליאור אנניה, שתמונותיו מהמסע מוצגות בתערוכה "החוויות והתחושות מהמסע גרמו לי להעריך את החיים שלי פה בישראל, להעריך את כל מה שיש לי היום ובמיוחד, להעריך את ההורים שלי מחדש. הקשיים שהם עברו בשביל לעלות לארץ ישראל". אנניה מספר גם על העוצמות שכל חברי המשלחת הרגישו עת עטפו את דגל ישראל על גופם וצעדו באתיופיה.
ראש העירייה, רז קינסטליך, מסר: "יש לנערים האלו הרבה סיבות לגאווה ואני משוכנע שהמסע הזה סיפק להם הרבה תשובות. הוריהם וסביהם עלו לארץ בגבורה ותחת קשיים ואתגרים שלחלקם הם נחשפו במסע. תפקידנו להמשיך ולהעמיק את ההתערות וההשתלבות החברתית של בני העדה האתיופית ובאותה נשימה, לאפשר לדור הצעיר של העדה לחזק את הקשר עם השורשים שלהם".
