מאז שמאי בוצצו בת ה- 25 מראשון לציון זוכרת את עצמה, היא הייתה ילדה שמנה. לפני שלוש שנים היא החליטה לעשות ניתוח קיצור קיבה, בעקבותיו היא ירדה 50 קילו. "אני רוצה לספר על השינוי שעשיתי בחיים" אומרת בוצצו. ובהחלט יש לה על מה לספר, כשמסתכלים באלבום התמונות שלו, לא מאמינים שמדובר באותה נערה.
"מאז ומתמיד הייתי ילדה שמנמנה" היא נזכרת "שגדלה להיות נערה שמנמנה ואז הפכה לאישה גדולה ושמנה, מאז שאני זוכרת את עצמי אני במלחמות עם הגוף, דימוי הגוף היה בתחתית, לא אהבתי באמת שום חלק בי אבל מצד שני גם לא שנאתי. תמיד הייתי במרכז תשומת הלב וזו שמושכת אליה את כל המבטים עם בגדים צמודים וחושפניים (ולא תמיד זה היה מבט חיובי) אבל עשיתי מה שרציתי והצחוק אצלי היה התרופה להכל. נהגתי לצחוק על עצמי ולנסות להיות קלילה אבל בדיעבד אני מבינה שזה נבע מחוסר ביטחון. חשבתי שעדיף שאני אצחק על עצמי ולא מישהו אחר יצחק עליי.
בהרבה משפחות ההורים מנסים לשלוח לתזונאית, לרשום לחדר כושר וכו', חווית את זה?
"ברור! מצד המשפחה והחברים הקרובים תמיד היו מציעים לי להתחיל דיאטות והיו מעירים לי על משקל העודף שהולך ועולה בקצב מהיר. ניסיתי כ"כ הרבה דיאטות שאני לא יכולה לספור אותן. אפילו לפני בת המצווה שלי נרשמתי לחדר כושר והתחלתי תהליך עם דיאטנית. ככל שבגרתי כך עניין הדיאטות פשוט כשל מפעם לפעם והאכזבה שאני לא מצליחה, הייתה שוברת אותי עד שהחלטתי להפסיק עם הדיאטות ולחיות עם המחשבה שככה אשאר".
אז מתי החלטת שאת רוצה שינוי ולא משנה מה?
"יום אחד הלכתי לחנות לבני נשים כדיי לקנות חזייה, כשאמרתי למוכרת את המידה שלי היא גיחכה ואמרה לי 'מאמיל'ה את לפחות 2 מידות מעלי'. נפגעתי ממש והפצרתי בה להביא לי את המידה שביקשתי. החזייה לא עלתה עלי. גם לא זו שהייתה 2 מידות מעל, שם נשברתי. במקום הזה הבנתי שזה כבר חריג ושאני לא מסוגלת להביט על עצמי במראה, ממש מתחמקת מזה. ברגע שיצאתי מהחנות התקשרתי לאמא שלי וביקשתי שתקבע לי תור לייעוץ לניתוח קיצור קיבה
יומיים למחרת כבר הייתי בייעוץ וקבעתי תאריך לניתוח שיחול חודש ימים בדיוק מאוחר יותר.
היו חששות?
"המון. ההתרגשות הייתה בשמיים אבל גם הפחדים החלו לצוף, מה אם לא אצליח לאכול נורמלי? מה אם הניתוח גם לא יצליח והגורל שלי הוא להיות שמנה לנצח?
מזלי שהייתה לי סביבה תומכת שעזרה לי ברגעי המשבר שבאו לפני וגם אחרי הניתוח".
בוצצו מספרת כי הימים לאחר הניתוח לוו בקושי מנטלי כי הרצון לאכול עדיין נשאר, אבל ברגע שהקילוגרמים החלו לנשור חיוך הלך וגדל.
"הפכתי לאישה אחרת. אהבתי את מה שאני רואה במראה וזה מה שהקרנתי לסביבה. המחמאות שקיבלתי רק דיברנו אותי להתמיד בתהליך שנכנסתי אליו.
והחיים לא היו כאלה קשים כמו שדמיינתי שיהיו לאחר הניתוח. להפך – איכות החיים שלי רק הפכה לטובה יותר".
איפה את היום?
"היום אני במקום אחר. מקום יותר רגוע ופחות אובססיבי בנוגע למראה שלי ואני כבר לא מקנאה בבנות יפות ומחוטבות שהולכות לידי בים".
יש משהו שתמליצי לבנות שרוצות לעשות שינוי?
"אני ממליצה לכל אותן בנות שלא מרגישות שלמות עם עצמן שילכו ויעשו משהו בקשר לזה. לאו דווקא שינוי במראה החיצוני, זה יכול להיות שינוי מחשבתי שינוי התנהגותי וגם שינוי חיצוני. העיקר שתרגישו טוב עם עצמכן. אבל לא לפחד משינויים, כי לעיתים רק מעשה קיצוני יוביל לתוצאה קיצונית".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
