דף הבית / כללי / קעקוע של ורד

קעקוע של ורד

"השיקול לפנות לחוקר עלה בעבר לא מעט. היא תמיד הרגישה שעם מאיר זה לא יעבוד. קשה לעקוב אחריו. כעת, היא החליטה לעשות צעד"

כשעופרה שוחחה איתה לראשונה, היא לא הייתה מוכנה לשמוע על מעקב. "זאת לא הדרך הנכונה" טענה בפני, "אני סה"כ צריכה פרטים". לא חדשים לי רעיונות. אני שומע אותם השכם וערב. במהלך השנים זכיתי לשמוע לא מעט "קיצורי דרך" שלקוחותיי ניסו לעשות, לשווא. יש רצף לוגי לכל דבר, וחשוב לשמור עליו, אחרת הולכים לאיבוד במכלול נתונים חסרי משמעות.

הבטחתי לעזור לה וביקשתי ממנה להיפגש. אין לי כל בעיה לספק מידע, גם אם הוא חסר ערך. אפשר להסתכל על זה ממניע של פרנסה, אין בושה בכך, אבל האמת היא שאני עושה זאת כיוון שרק לאחר שהלקוח יראה בעצמו שזה לא קידם אותו, אוכל לתת לו את מה שהוא באמת צריך.

היא התחילה מציון מספר שנות נישואיה, שלושים במספר, כאילו שמדובר בהישג כלשהו. לא מזלזול, פשוט לא המספר עושה את ההישג, אלא המהות. אם היא העבירה את מחצית מהזמן בחשדנות והטרפה עצמית, מה הישג בזה?! אורח חייהם המשותפים נהפך לעצל ומשעמם. המעגל השגרתי של עבודה ובית, כשמאיר נוטה להגיע מאוחר באופן קבוע.

 

בור ללא תחתית

הפעם הראשונה שחשדה בו היתה לפני חמש עשרה שנה, כשמצאה בתא הכפפות של הרכב שלו "כרטיסי אהבה". זה לא מונח אמיתי, אלא מושג שהמצאתי כי לא ידעתי איך לקרוא לזה. זה מין כרטיס צבעוני, שמצולם עליו חלק אינטימי כלשהוא עם תוספת רשומה של "זכית בסיבוב לוהט על… שלי". היו שם 7 כרטיסים כאלה, שבכל אחד מהם מצולם איבר אחר עם פירוט שונה. לפי מיטב הבנתי, מחזיק הכרטיס רשאי לשלוף את הכרטיס במועד שמתאים לו ולממש את "הזכייה" שלו. מין משחק כזה. עופרה התחרפנה מזה. כשהראתה לו את מה שמצאה, הוא סיפר שמצא אותם במעטפה בעבודה בלי כל שם, כך שהוא אפילו לא יודע אם זה מיועד אליו ובטח לא מי שלחה אותם. מאז הוא שכח אותם ברכב.

פעם אחרת הייתה כשהחליטו לנסוע לבקר את הוריה. לפני שנכנסו לרכב שלהם, ניגש אליהם גבר אחר, והציג את עצמו בתור בעלה של המאהבת של מאיר. מאיר ציווה על עופרה להיכנס לרכב והשאירו את הגבר מאחור. "זה בטח איזה מטורף" אמר לה באוטו והנושא נשאר פתוח. היו כמובן עוד מקרים רבים שחיזקו את חשדנותה. פעמים רבות היא ניסתה לדבר איתו על זה אולם הוא הכחיש כל פעם מחדש.

השיקול לפנות לחוקר עלה בעבר לא מעט. היא תמיד הרגישה שעם מאיר זה לא יעבוד. קשה לעקוב אחריו, וזה גם בלתי אפשרי לתכנן לו לוח זמנים מסודר. היא לא רצתה שזה יהיה בור ללא תחתית, ולכן דחתה את הרעיון, אולם כעת, כשהחזיקה בידה תוכן הודעת SMS שחשפה, היא החליטה לעשות צעד. קראתי את ההודעה. לא היה לה תוכן אינטימי מדי אבל ניתן להתרשם שזהו מסר לא תמים. ניסיתי להסביר לה את חוסר ההגיון לבדוק את המספר. לכל היותר נגלה מיהי האישה שמחזיקה במכשיר, כתובתה ומצבה האישי, ומה אז?! זה בכלל לא מעיד על טיב הקשר ביניהם. עופרה התעקשה שזה יעזור לה. ממילא היא דחתה ביצוע מעקב. "סבלנות" הזכרתי לעצמי, מתוך ידיעה שהיא תשכיל לאחר שתקבל את הפרטים.

עוצמה בשיחה

נתתי את המספר לקובי, אחד החוקרים שלי. "הנתונים הרגילים" ביקשתי ממנו. לקובי לא היה כלי כתיבה עליו והוא הקיש את המספר במכשיר הסלולארי שלו כדי לשלוף אותו אח"כ. על מנת שהמספר ישמר, הוא לחץ על כפתור ה- SEND ומיד END. כשהוא הסתכל על המכשיר, הוא פלט "וואי, תראה". המספר לא נשמר כמספר אלא הופיע הכיתוב "קטי פגישה". ז"א שהמספר הוכנס קודם לכן בספר הטלפונים של קובי בנייד. הסכלתי עליו במבט של סימן שאלה. "מישהי שיצאתי איתה פעם" הבהיר.

קובי התגרש לפני כשלוש שנים, ויצא לשוק הפנויים פנויות. באחד הפעמים הכיר את קטי, והם בילו מספר פעמים. "זה לא התאים בסופו של דבר" הסביר "הדבר היחידי הטוב שאני זוכר, זה את קעקוע הורד שיש לה על "הלחמנייה הימנית". באותו רגע לא יחסתי לזה חשיבות, אולם לאחר מכן קלטתי שזה מה שאני צריך לדעת.

אם יש משהו שאני משקיע בו מאמצים רבים, זאת שיחת העימות. לא שלי עם לקוחותיי, אלא שלהם עם בני זוגם. באותה שיחה הם צריכים לעמוד מולם ולפתור את הבעיה שנוצרה, למרות השקרים, חוסר הנוחות והכאב שכרוך בזה. זה קל יותר לעשות את זה, כשאתה מחזיק בעובדות של ממש, ולא בחלקי אמת או קצוות חוטים. גם את עופרה הכנתי, למרות שהיו לנו רק נתונים נסיבתיים.

לפעמים אני מצטער שאני לא יכול להיות נוכח שם איתם. "איך הלך?" שאלתי אותה אחרי. "עבד מצוין. בדיוק כמו שאמרת" אני אוהב שלקוחותיי אומרים את זה. היא ביקשה ממאיר שיפגוש אותה בבית קפה. היא לא אמרה לו שהיא חושדת, אלא שהיא בדקה והיא יודעת. מאיר לא נפל בפח וישר שאל אותה מה היא יודעת. עופרה ביקשה ממנו שלא יזלזל בה, ע"י משיכת השקר הזה, כיוון שהיא ראתה תמונות מדוייקות שלו עם קטי. "בוא נאמר שהתמונות שקיבלתי כ"כ ברורות, עד כי אפשר ממש לגעת בפרח הקטן שמקושקש לה על התחת" כשהיא אמרה את זה, היא השירה את מבטה אליו וחדרה אל נשמתו. היא ידעה שהוא מבין שהיא יודעת, כמו מישהי שאכן ראתה תמונה. "אני לא מבקשת שתודה" המשיכה, "אלא רק שתגיד לי מה את רוצה ממני ומה יקרה הלאה". מאיר בכל זאת נשבר והודה. הוא מעולם לא רצה להרוס את המשפחה, רק להתפרפר, ובוודאי לא לפגוע בה. בגלל זה הסתיר את מעשיו ושיקר לגביהם. עופרה הרגישה עוצמה בשיחה הזאת, לעומת שיחות קודמות. בשלב הזה כוונתי אותה למטפל טוב שימשיך את העבודה מכאן.

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

תמונה של WhatsApp‏ 2024-03-28 בשעה 17.55.04_2aec4d34

חטיבת התרבות בחברה העירונית בנתינה ומשלוחי מנות

תפריט נגישות