שואלת אמא: "יצאתי עם שני ילדים לקנות בגדים בקניון. הקטנה (שנתיים) נשכבה על הרצפה כי לא רצתה ללכת, הגדול (5) החליט שהוא רוצה לעלות על קרוסלה, אחרת לא יזוז. חוץ מזה, דיבר במילים לא יפות לילדים בחנות שלא מכיר (זה קרה בעבר). אני עם שקיות!! סיוט! מה עושים?".
לגבי הקטנה, יכול להיות שהיא עייפה ויכול להיות שהצורך האופייני לגילה- לקבוע ולהחליט (גיל ההתבגרות הראשון), הוא המניע.
איך מתמודדים? נערכים עם עגלה ובמקביל, מנסים למצוא את הדרך שיכולה להניע אותה להרגיש בעלת ערך/קובעת. למשל, לבקש את עזרתה בנשיאת השקיות. תחושת הנחיצות מספקת לה תחושת ערך.
לגבי בן החמש: את מעידה כי אין זו פעם ראשונה שהוא מתנהג כך. התגובות שלנו בדרך כלל מזינות את ההתנהגות, כך שהיא נמשכת. המילים הלא יפות משיגות תגובות/תשומת לב והקושי להיפרד מהמתקן- קשה להיפרד ממשהו מהנה.
לפני היציאה לקניות, ממליצה ליצור אימון של יציאה קלה יותר עבורך (בלי שקיות), לגינה למשל.
דברי איתו על כללי התנהגות רצויים לפני היציאה, איך מדברים לילדים, מה קורה כשתרצי שיהיה קרוב אליך (סימן מוסכם ביניכם), מה יקרה כשתרצו ללכת, גםאם לא הספיק לעלות על מתקן.כשתצאו- חזקי אותו על כל התנהגות נאותה. במקרה ו"ישכח", זאת ההזדמנות ליצור תוצאה הגיונית.
"לא נעים לי להיות בגינה כשאתה משתמש במילים לא יפות, זה מעליב ילדים ולכן אנחנו חוזרים הביתה". חשוב לא לכעוס עליו, כי מבחינתו זה ההרגל שרכש, שהניב לו רווח (תשומת לב).
לצד ה'לא', אפשר להוסיף 'מה כן': "מחר, כשנצא לגינה, אני בטוחה שתצליח להשתמש במילים נעימות". כשהילד מתקשה להיפרד מהמתקנים, כדאי להכין אותו חמש דקות מראש לגבי שעת העזיבה ולאפשר לו לבחור: "מה אתה מעדיף- נדנדה או מגלשה?; במה אתה בוחר: להתנדנד או לבקר אצל סבתא?".
האפשרות לבחור מחזירה את הכוח אל הילד. הוא קובע! הוא מרוויח! במקום וויתור, הוא מקבל בחירה, אחריות ותחושת ערך עצמי גבוה.
אחרי האימון המוצלח בגינה, צאי לקניית בגדים מהנה.
מניסיון, זה עובד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
