פרשת וישב, רבות מחשבות בלב איש

סיפור מכירת יוסף מלווה אותנו מקטנות באי נוחות גדולה. רוב המפרשים מנסים למצוא איזו מידת זכות באחים שלכאורה שפטו את יוסף על אשר העביר את דיבתם רעה אל אביהם, ואף שיתפו את הקב״ה באותו דין. בקראנו את פשט הפסוקים רבות השאלות.
מדוע בכלל שלח יעקב את יוסף לבקר את אחיו? הרי רעיית הצאן הייתה עיסוקם הקבוע ואין פה משהו חריג? מדוע נשלח לבד מחברון עד שכם אם הכוונה לדרוש בשלומם, הרי שלום עשרה בוגרים הינו בטוח יותר משלום נער בודד בן שבע עשרה שנים שהולך לבד עד שכם?
ועוד שאלות רבות.
ננסה להבין את הרובד הארצי באופן שונה מעט מהרגיל.
בני יעקב רועים את צאנם לא רחוק מהבית בעמק חברון. הם עושים זאת בשתי קבוצות: קבוצת בני לאה מחד וקבוצת בני השפחות מאידך. יוסף מסתדר יותר עם בני השפחות.
מדי פעם נדרשת המשפחה לממש את זכותה על נכסיה במרחב שכם. למשימה זו יוצאים כל האחים ביחד, עשרה במספר. יעקב שולח אותם עם חשש ולכן שולח את יוסף להשגיח, זו שליחותו של יוסף.
כאשר יוסף מגיע לשכם ורואה שאחיו לא שם, מלאך ה׳ פוגש אותו ומפנה אותו לדותן כשהפעם כוונת יוסף הינה להשלים עם אחיו.
כאשר נפגשים האחים לא כולם רוצים להמיתו. בני לאה מאלצים את בני השפחות להרוג את יוסף. ראובן הבכור אינו מנהיג אמיתי, הוא מנסה בתחבולה להציל את יוסף.
אין לאחים את הרוע להורגו ולכן הם משליכים אותו לבור. הבור רחוק מנתיב השיירות וממקום חנייתם של האחים כדי שלא ישמעו את זעקות השבר של יוסף. ראובן מתכנן להגיע בהסתר לבור ולשחרר את יוסף.
יהודה המנהיג האמיתי, מצליח לשכנע את האחים בהסכמה שלא נכון להשאיר את יוסף למות אלא למוכרו לעבד. הפסוק המרכזי הינו (לז, כח) "אנשים מדינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצריימה".
מפשט הפסוק מבינים כי הקב"ה זימן לאותו בור את המדינים אשר שלפו אותו מהבור ומכרו אותו לאורחת הישמעאלים.
כשמגיעים בני יעקב הם נוכחים כי הבור ריק ומגיעים למסקנה כי נטרף על ידי חיה רעה.
ברור שברון הלב של ראובן כשרואה שהבור ריק, וברור למה האחים מצליחים עשרים שנה לדבוק בגרסה זו מול יעקב. פירוש זה עדיין לא מסביר מדוע יוסף לאורך כל שהותו במצרים לא יצר קשר עם יעקב אביו, אלא אם כן חשב שגם הוא בסוד הדברים.