שלושת הפרשות האחרונות בתורה עוסקות ברצף, בטקס החלפת הפיקוד בין המנהיגים בעם ישראל לאחר יותר מארבעים שנה של הובלת משה. הנוער לא הכיר מנהיג אחר ולמרות ״התקלים״ עם ישראל בתחילת הדרך, כמעט ארבעים שנה עברו בשקט יחסי.
יתרה מזאת רק לאחרונה חוו העם מלחמות מוצלחות מאד נגד סיחון, עוג ומדין.
היינו מצפים שאחרי תקופה כזו יהיו טקסי ומסיבות סיום תפקיד לפחות כמו לרמטכ״ל ולמפכ״ל?
אך לא כך אם נעיין בפשט הפסוקים כדרכו של הרמב״ן, נראה נוהל החלפת מפקדים פשוט וצנוע הדומה למה שאנו נוהגים בצה״ל.
בשלב הראשון משה אוסף את כל העם למסדר סיום וזאת בפרשת "ניצבים".
לאחר מכן הוא משחרר את השבטים לאוהליהם. בפרשת "וילך" מובא שהוא הולך לשבטים, להפרד מכל שבט באופן אישי.
הוא לא מתלונן מדוע לא מאריכים לו את הקדנצי , אלא מסביר בפשטות וענווה כי ה׳ לא מתיר לו לעבור את הירדן וממילא ניטלים כוחו וסמכותו.
לאחר הפרידה האישית, הולכים משה ויהושוע לטקס העברת הפיקוד אצל הקב״ה.
באופן מפתיע דורש הקב״ה ממשה להשאיר ״סיכום תפקיד עם מסר לעתיד״ באופן מסודר.
משה מוסיף וכותב את ברכתו הפרטית שנתן קודם לכל שבט בנפרד וזאת בפרשת וזאת הברכה.
לאחר זאת מתבצע טקס קצר ורשמי בין הקב״ה ליהושוע. ה׳ לוקח את שרביט המנהיגות ממשה ונותנו ליהושוע ״ויצו את יהושוע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנוכי אהיה עימך״. טקס קצר, אמירה קצרה הכוללת את המשימה ואת הסיוע שיקבל.
לאחר הטקס אוסף משה שוב את הפיקוד הבכיר להרמת כוסית ונושא באזניהם את שירת האזינו ואת ברכותיו לשבטים.
כך מתחלף המנהיג הגדול ביותר בעם ישראל, בצנעה, בענווה ועם מסר לעתיד.
לא לחינם זכה משה לכך שנכתב עליו בפרשת וזאת הברכה ״וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו״.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
