פנתה אלי להתייעצות דחופה אמא לבן שנה ותשעה חודשים הילד תזזיתי, מטפס בלי סוף ולא נשמע ל- 'לא!'. לעיתים מרביץ לאם, שמגיבה ב"בכי" ואומרת: 'אמא עצובה' ואז הקטנצ'יק ניגש ונותן נשיקה, מה שמדאיג את האם, שאף לא אחת מהתופעות מתרחשת במסגרת שבה מבלה הילד את יומו. היא חוששת, שמשהו בגישתה גורם לילד להתנהגות כזו.
שאלתה- מה עליה לעשות כדי שהדברים יהיו אחרת, כמו בגן?
נתחיל בעובדה המשמחת שהילד יודע להבחין בין המסגרת של הגן לבין הבית ומתאים את התנהגותו לסביבה. למתוק יש טמפרמנט תזזיתי, סוער יותר, סקרן וחקרן, בוחן את העולם ומגלה את האפשרויות הגלומות בו, מה שמחייב מבחינתו טיפוס ובדיקת היכולות שלו.
בזה אין בעיה, אלא בתגובה של הסביבה לילד. כשמבינים שהטמפרמנט שלו כזה, מקבלים אותו ומתעלים אותו למשהו חיובי. איך עושים זאת? מאפשרים לו לגלות ולחקור, תוך השגחה עליו. כשמרגישים שהסכנה גדולה, מאפשרים לו להמשיך במקום בטוח, מסיחים את דעתו וכשצריך אפשר גם לומר: אסור!!! הדגש צריך להיות בנוכחות לצידו ואיפשור לגלות את התגליות שהוא רוצה לגלות.
תיוג של ילד כזה כ"היפרקטיבי", "חסר שקט", "מופרע", הוא הבעייתי. "סקרן", "מגלה עולמות", "מדען", "אמיץ" נותן לאותה התנהגות פירוש חיובי, שמטעין בערך עצמי.
אם להורה קשה עם הטמפרמנט של הילד, זה המקום והאתגר לגלות ולהגדיל את שרירי ההכלה, היצירתיות והקבלה. יכולה להיות אמא טמפרמנטית לילד עם טמפרמנט שקול, איטי, שקט, שיהיה לה קשה להכיל ילד שונה ממנה. אנחנו המראה שלהם וחשוב שנראה איך כל טמפרמנט משרת את הילד, איך הוא מעניק לו יתרון ולמה זה כל כך נפלא שהילד הוא כפי שהוא.
לגבי האלימות שהילד מפגין כלפי האם- יש לשער שבאופן מקרי היכה הילד את האם וזכה לתשומת לב. תשומת הלב מבחינתו היא היכולת שלו לגרום לתוצאות צפויות: אני מכה, אמא מגיבה- איזה יופי שאני יכול להשפיע על אמא.
זה המקום להבהיר לילד חד משמעית, אמא לא מרשה! להתרחק ממנו או לחבק אותו, כך שלא יוכל להכות. פחות במילים ויותר מעשים.
מניסיון, זה עובד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
