זהו המשכון לסרט "נקודת שוויון" (2014) ושיתוף פעולה נוסף בין השחקן האפרו – אמריקאי דנזל וושינגטון (אוסקר משנה על "גלורי") והבמאי האפרו – אמריקאי אנטואן פוקואה, שסרטם "יום אימונים ארוך" הביא לוושינגטון את האוסקר השני. שני הסרטים מבוססים בעיקר על הסדרה האמריקאית המוצלחת "המשווה" (1985-9), בה גילם השחקן אדוארד וודוורד את רוברט מק'קול,סוכן לשעבר שהיה בלש שגרם להשוות סיכויים ו/או הסתברויות הכי קלושים. וושינגטון שב לגלם את דמותו של רוברט מק'קול, סוכן CIA ואיש קומנדו מעוטר לשעבר, שביים את מותו כדי לחיות בשלווה ובשקט בבוסטון ושומר על טוהר המידות. בסרט הראשון הוא הציל זונה צעירה "שטופלה" באופן אכזרי ע"י גנגסטרים רוסיים אלימים ונקם בהם בצורה אלימה, מה שאיזן/ השווה. כך הוא ממשיך לנהוג לנקום את כבודם של חסרי האונים/הישע. הוא המאזן והמשווה את המצב הלא שקול. הפעם הוא משמש כנהג שמוביל כל מיני אנשים למחוז חפצם, שומע על בעיותיהם ודואג לאזן אותם בשעת הצורך. אין שום חידוש בסרט, הוא אפילו פחות "קטלני" מקודמו. אבל בקיץ החם, כל שצריך הוא סרט אקשן שאינו מעמיק ואף משאיר פה ושם "חורים" ואין זו בעיית התסריט, אתם כצופים חכמים, כבר תשלימו ותסתמו את "החורים" ואם לא, לא נורא, זהו מסוג הסרטים שתשכחו אחרי שתצפו. אבל, יש את דנזל וושינגטון בן ה- 63 (!) ולראות את השחקן הסימפטי והאינטליגנטי הזה, "קורע לגזרים" את הנבלים (כולל טורקים), כמעט ללא נשק חם, שווה גם שווה. זוכרים את צ'ארלס ברונסון בסרטי " משאלת מוות", או את יול ברינר ב-"שבעת המופלאים" (בגרסה האחרונה לסרט, וושינגטון החליף את ברינר בסרטו של פוקואה), אלו סגרו חשבונות עם הנבלים/רעים. כאן אין חידושים והתסריטאים לא התאמצו במיוחד ולא יצרו עלעלה מורכבת במיוחד. הם שאבו רעיונות המשך מהבסיס "המשווה" בתוספת הסרטים שציינתי והוסיפו סצנת סיום שהזכירה לי את "בצהרי היום" בה גרי קופר, כמרשל לשעבר שחיפש את השקט, ניצב מול ארבעה פושעים, שמעוניינים בחיסולו. כאן זה מתרחש בעיירה נטושה על רקע סערה חזקה. בקיצור, לא אלאה אתכם בחיטוט ו/או בניתוח המשמעויות על מוסריות מול אלימות קיצונית, הזהות האפרו-אמריקאית וכל מיני רמזים על דת ואמונה. כאן מק'קול/דנזל, הוא נהג מונית מיוחד, שמעניק לנוסעיו חום והרבה אמפתיה, שעוזר בעקיפין לפתור את בעיות הציבור החלש. הוא עוזר בין השאר ליהודי קשיש, ניצול שואה, שסובל מדמנציה. הוא משמש כמנטור, לנער כושי צעיר, שגר בשכנותו כדי שלא יגרר לתוך כנופיה אלימה. הוא עוזר לאם שבתה הקטנה נחטפה. הוא קורא בין השאר ספרי מופת כולל הספר "בין העולם וביני" (אלו מהצופים שעדיין קוראים ספרים יבחינו ויבינו במה מדובר) שכתב בשנת 2015, העיתונאי האפרו-אמריקאי טא נהסי קואטס, בעקבות אירועים גזעניים שהתרחשו בארה"ב (כתב בין השאר תסריטים לסדרת מארוול "הפנתר השחור"), על החברה האמריקאית הגזענית ויחסה לקהילת השחורים. כאן סוגר הבמאי פוקואה מעגל, סרטים או סדרות שבהם הגיבורים היו לבנים, הם הפעם שחורים. גם כאן, אחרי כמה עלילות משנה שקשורות ליכולתיו הפיזיות של מק'קול, מגיעה הפרשה המרכזית. מישהי קרובה אליו נרצחת בבריסל (למה דווקא שם?), אולי להטיל אשמה על המהגרים המוסלמים הרבים? רק מי שמומחה בניתוח סרטים מסוג זה, יזהה מיד את העבודה והעובדה שיש מחסלים מקצוענים בשטח או אז, יזהה מי עומד מאחורי הקנוניה. כן, יש איזן קנוניה, רק שהיא לא ברורה דיה וגם לא ברור מי הנרצחים מדי פעם, אילו סוכנויות חשאיות ותת סוכנויות "משתוללות" חופשי בשטח ולמה? ומה אירע בדיוק לאשתו. בכללי, מעט מאוד אנשים/נשים יודעים שמק'קול/דנזל חי, כך שהרשימה שלהם מתמעטת ונותר… אהבתי את וושינגטון בסרט, למרות שלא הציג את מלוא יכולותיו, הוא עדיין משכנע בגילו, שהוא עדיין במלוא כושרו הפיזי והמהירות, היא הסוד! נהניתי מביצועיו ובייחוד "מהניקיון של האשפה האנושית" (לפעמים אין ברירה). הסרט אינו מיועד ליפי הנפש שסולדים מהריגות/רציחות/ התעללויות/אלימות. יומית מוצלחת ובלתי מחייבת.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
