דף הבית / כללי / כללי המשחק

כללי המשחק

הפרידה שרינת החליטה עליה נחתה על בעלה מוטי כרעם ביום בהיר. רינת החלה מהר מאוד בהליכים נגדו, והוא מחוסר כל חזר לבית הוריו, משם חישב מסלול מחדש

"אני ממש חסר אונים" אמר בפנים נפולות "לא יודע איך ממשיכים מכאן הלאה". עד כמה שמוטי היה איש מרשים, רב פעלים, ובולט בתחומו "זה לא החזיק מים" בהתנהלות הביתית שלו. רינת הצליחה לפגוע בו כל פעם מחדש. הוא לא יודע מאיפה לקחת עוד גל של אנרגיה כדי לטפל עד תום בעניינים שלו.

בדיעבד, נראה שרינת חיכתה לשלב הזה כדי לממש את התכנית שלה. מוטי האמין שנקודת השבר האמיתית היתה כשילדתו הקטנה הגיעה לגיל 18, ויתכן שגם זה היה שיקול עבורה. לצמצם את עוצמת משבר הפרידה עבור ילדיה, או מה שנקרא, לחכות שיגדלו. לאור הפעולות שהיא עשתה אני מאמין שהיא פשוט התכוננה לרגע הזה מכל בחינה אפשרית.

 "בשלב כלשהו הוא הבין שאין טעם להמשיך את השיחה. נראה שרינת כל כך טעונה עליו שלא משנה מה הוא יגיד כרגע. הוא האמין או קיווה שהזמן ישכך את הסערה אבל זה לא מה שקרה"

 

"אני רוצה שניפרד" אמרה לו כרעם ביום בהיר. מוטי לא ציפה לזה ולא ראה את זה בכלל מתקרב. זה נחת עליו בהפתעה. "אבל למה?" ניסה לשאול וחטף ממנה על עצם השאלה בכלל. "אתה עוד מעז לשאול? מה אתה מיתמם?!" הגיבה בחריפות, "החיים שלך זאת העבודה שלך. אתה לא סופר אותנו בכלל". מוטי היה מודע לזה היטב שהוא הקדיש את חייו לקריירה שלו. זה נכון שזה גם עניין אותו מאוד, והוא אוהב את מה שהוא עושה, אבל חלק גדול מזה היה גם עבור המשפחה שלו ולא רק עבורו. "ובשביל מי אני עובד כל כך קשה?!" מוטי ניסה להגיב "אם לא כדי לממן את רמת החיים שלך ?". מוטי הצטער שניה לאחר שאמר את דבריו. הוא קיבל חזרה הטחות שזאת רמת חיים סטנדרטית לסביבה שהם חיים בה ובלי קשר, המשפחה צריכה אותו ולא רק את הכסף שהוא מייצר.

 

 מדיון לדיון

בשלב כלשהו הוא הבין שאין טעם להמשיך את השיחה. נראה שרינת כל כך טעונה עליו שלא משנה מה הוא יגיד כרגע. הוא האמין או קיווה שהזמן ישכך את הסערה אבל זה לא מה שקרה. מספר ימים לאחר מכן הוא קיבל מכתב רשום עם הזמנה לדון במשבר המשפחתי שלהם. רינת החלה בהליכים משפטיים. כל ניסיון שלו כרגע לדבר איתה נענה במשפט שלה "תדבר על זה עם עורכת הדין שלי". זה הטריף אותו. הוא לא הצליח לעכל איך כל שנות הנישואין שלו מתנקזות לכך שהוא לא יכול אפילו לדבר איתה. זה הביא אותו אל הקצה והוא הרים את הקול. כשהיא התעלמה גם מזה, הוא לקח חפץ וניפץ אותו על הקיר. רינת הזמינה משטרה והוא הורחק מהבית.

מוטי הבין שאין לו מה לחזור הביתה יותר. גם היה לו ברור כעת שחלק מהצעדים שהיא נקטה זה כדי שיקרה בדיוק מה שקרה. היא רצתה שהוא יצא מכליו. היא רצתה אותו מחוץ לבית. בימים לאחר מכן הוא הלך לשכור לו דירה ואז גילה שרינת עיקלה והקפיאה את החשבונות שלהם. איש מהם לא יכול להוציא שקל אחד מהחשבון יותר בלי חתימה של שניהם. כמובן שרינת דאגה למשוך לעצמה כסף מבעוד מועד כדי שהיא לא תהיה תלויה בו. מוטי חזר לגור בבית הוריו עד שיסתדר.

עברו מספר חודשים, והם התנהלו מדיון לדיון ומהכרעה להכרעה. נכון לכרגע מוטי גר עדיין בבית הוריו, נאלץ לשלם את הוצאות הבית שהוא לא גר בו, ובנוסף נגזר עליו סכום חודשי קבוע לשמירת רמת חייה של רינת, לפחות כל עוד הם נשואים. מהמקום הנמוך הזה, הוא מצליח להבין מדוע רינת ועורכת דינה לא ממהרים לקדם את ההליכים ולסגור הסכמים. המצב כרגע ממש נוח לה וממש פועל לטובתה.

 

 

הצלצול הגואל 

אם לא ילדיו של מוטי, הוא לא היה חושב מעולם לפנות לאחד כמוני. לדבריו, קשה היה לו לחשוב מהיכן לגייס כסף לזה אבל כשהילדה שלו סיפרה לו שישנם לילות שרינת לא ישנה בבית, הוריו החליטו לממן את החקירה.

החלטתי להמר על יום חמישי. הניסיון לימד אותי שזה יום נכון למצבים מסוג זה. ישבתי מתחת לביתה של רינת וראיתי אותה חוזרת מהעבודה. שעתיים לאחר מכן היא יצאה בלבוש שונה ונסעה צפונה. בהרצליה היא האטה את נסיעתה ליד קומפלקס של בניינים כשפתאום היא סטתה ימינה ונבלעה לתוך החניון התת קרקעי. לא משנה מה הייתי עושה באותו רגע, זה לא היה עוזר לי. אני לא יכול להיכנס אחריה לחניון. אני לא יכול לבחור לאיזה בנין מהקומפלקס היא בדרך אליו, ומנגד, עד כמה שזה תלוי בי, אני לא מתכוון לחכות להזדמנות הבאה כדי להתכונן יותר טוב לתרחיש הזה.

 

החוש הבלשי שבי ניתב את הצעד הבא. מצאתי את הדרך לחניון. הרכב שלה חנה במקום לא מסומן שמיועד לאורחים. זה לא עזר לי בכלום. חשבתי לעצמי שאם יש לה כאן מאהב, אז ההימור הכי טוב שלי הוא מישהו שעובד איתה בבית החולים. עברתי על כל עשרות הרכבים שהיו בחניון, ובחנתי את המדבקות על השמשות הקדמיות. מצאתי רק שני רכבים שיש להם מדבקה של אישור כניסה לרכב אל בית החולים. בגלל שהרכבים חונים במקומות מסומנים, עליתי למעלה לכל דירה והצמדתי את האוזן אל הדלת. ביד שניה התקשרתי אל הנייד של רינת במטרה לשמוע את הצלצול שלו מתוך הדירה. ידעתי היכן רינת נמצאת וידעתי גם עם מי.

מכאן כבר לא היה קשה לאסוף עוד ראיות שיספקו את בית הדין. רינת באמת מגיעה לשם כדי להעביר שם את הלילה והדבר הזה פעל מאד לטובתי. ראיות כאלו הופכות את היוצרות. זה משנה את כללי המשחק. ככה רינת תחויב במהרה בגט, ולכן לא תהיה זכאית יותר לכספים שהצליחה לסחוט ממנו עד כה. ברגע שזה יגמר, הדרך אל ההסכם המיוחל הוא קצר במילא וכל אחד יוכל להמשיך את חייו.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

 

 

 

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

בית חולים ספרא תל השומר צילום: יחסי ציבור

בשעה טובה: בי"ח תל השומר יפצה צעיר ב-1.28 מיליון שקלים

תפריט נגישות