עכשיו, כשיש לו יותר פניות לזה, אורי יכול להתבונן לאחור ולנתח את חייו בבהירות. עד לאותו שלב תמיד היה עסוק במרוץ החיים. כמו כולנו. כמעט. לפחות בפניי, הוא סיכם את הקשר הזוגי שלו בזה שהוא ממש השתדל לעשות מה שצריך כדי להקנות לבית שלהם אוירה של משפחה.
אחרי לימודיו הגבוהים של אורי, הוא סומן על ידי בעליו של חברה ציבורית, להיות מנהל מצליח. הוא גויס לשורותיו, ואחרי זמן קצר נבחר להקים ולנהל חברת בת בתחום משיק. משם עבר תפקיד אחרי תפקיד, כאשר הוא מרוכז בהישגים המקצועיים שלו. רק כשעבר את גיל הארבעים, החל לחשוב ברצינות על הקמת משפחה. זה לא שהוא לא חשב על זה קודם, אבל עד לאותו שלב, הוא לא מצא את אהבת חייו. נשים רבות שיצא איתן לא עוררו בו יצר של המשכיות.
"השתדלתי לאהוב אותה"
אחרי שאורי חיפש זמן רב הגיעה מידת מה של ויתור. הוא כבר לא האמין שקיימת עבורו אהבה גדולה אי שם, וזה הזמן המתאים להתפשר. בדיוק כמו בחיים העסקים. הנסיבות אף פעם לא אידיאליות. מיטל הייתה הבחירה שלו. כבר היה להם קשר קודם, בו הם סיפקו אחד לשני את צרכיהם המיניים, ונראה היה שגם היא מתעלת את זמנה כדי לקדם קריירה. אורי חיזר אחריה והצליח לכבוש אותה. כעבור זמן קצר נישאו, ומספר חודשים לאחר מכן הביאו לעולם את ילדתם הראשונה. בעקבותיה הגיחו עוד שניים בהמשך.
"ממש השתדלתי לאהוב אותה" ניסה אורי להסביר לי את מערכת היחסים "ממש". הוא ניסה להגיד שאפילו שהדברים לא נאמרו בינו לבין מיטל בצורה ברורה ומפורשת, אבל זה לא קשר אמיתי של אהבה. אולי הייתה חיבה מאד גדולה, אבל מעולם לא ניצוצות. נראה היה שזה שירת את שני הצדדים בצורה טובה, לטובת יעד של הקמת משפחה. שניהם רצו לחוות הורות, והסידור הזה פעל לטובת העניין. הבעיה האמיתית החלה כאשר הילד הצעיר השתחרר מהצבא. זה השלב שבו אורי תהה מדוע הוא ממשיך להחזיק את הקשר הזה. מעבר לזה ששנים אין ביניהם יחסי אישות, הם כבר מזמן לא ממש מכבדים אחד את השני. התקשורת שלהם מלווה בהמון טינה ורגשות שלילים. הסיבה היחידה שאורי חרק שיניו עד כה, כי הוא רצה את טובת הילדים.
הוא ציפה שענייני הגט יהיו זריזים. יש להם הסכם ממון, הילדים גדולים מדי בשביל מזונות, וכל אחד מהם מחזיק בעבודה משלו. "אני לא מעוניינת להתגרש" זאת הייתה התגובה שהוא לא ציפה לה. בהיעדר ברירה הוא פתח תיק. עברו מספר חודשים עד שהם הגיעו למפגשי הגישור שחובה היום לעשות אבל המפגשים לא צלחו. אורי פתח תיק ברבנות וקיבל תאריך לדיון לעשרה חודשים מאוחר יותר. בזמן הזה, היחסים בבית רק החריפו. אם קודם הם חיו במין אפתיות וחוסר כבוד אחד לשניה, הרי שכיום השניים לא מפסיקים להחליף מילים שטניות.
מועד הדיון הגיע, ועד כמה שזה מגוחך לסיטואציה, מיטל ביקשה שלום בית. אורי לא יודע להגיד למה הסכים לזה, אבל הוא הסכים. התפקיד של מיטל היה למצוא מטפל, והיא לקחה את הזמן עד שבחרה מישהו. לאחר שתי פגישות פסלה אותו ורצתה מישהי אחרת. לקח עוד זמן לאתר את המטפלת הבאה. אורי לא הבין את הפגישות עצמם. הוא הרגיש שיש המון דיבורים על הרבה דברים, אבל זה לא באמת מקדם את שלום הבית שהיא ביקשה. בבית עצמו, ההתנהגות החריפה עד כדי כך, שכמעט כל ערב אחד מהם היה יוצא מהבית כדי להימנע מתקשורת זה עם זו. מבחינה משפטית, אורי היה צריך לבקש מועד לדיון חדש כדי לקדם את הגט, ושוב קבעו לו דיון לעוד מספר חודשים קדימה. עורכת הדין שלו הייתה חדה ממנו. היא הבינה מיד שמיטל מושכת את הזמן. "זה הזמן להיוועץ עם חוקר" אמרה ושלחה אותו אליו.
סקפטי
קשה לומר שאורי היה בשל להליך של החקירה. הוא רצה בהתחלה להתגרש בזריזות, ופתאום הוא מוצא את עצמו מנהל מלחמה ומבלי שיש באמת על מה להילחם. "אני חולק עליך" הגבתי "הפרשנות שלך מוטעית". מה שאורי מתכוון שמבחינה משפטית אין להם רכוש משותף לריב עליו כי הרכוש שלו. "המלחמה שלך היא על זמן" הסברתי לו "וזמן זה כסף. בזמן הזה אתה ממשיך לפרנס את הבית ואותה. זה מה שהיא נלחמת עליו. להרוויח זמן, ובזמן הזה היא חיה איך שבא לה".
מועד הדיון הגיע אבל מיטל לא. עורך הדין שלה מצא עילה לדחות את הדיון. דבר דומה קרה גם בדיון שלאחר מכן. כשסוף סוף התקיים דיון, עורך הדין של מיטל טען שאורי מחביא כספים משותפים, ושהוא מבקש צו לגילוי מסמכים בנקאיים. המשמעות היא עוד זמן. זה ייקח עכשיו עוד מספר חודשים עד שאלה יסיימו לבדוק את כל הבנקים ולך תדע מה הדבר הבא שהם יבקשו בדיון הבא. זה השלב שאורי הבין את האסטרטגיה של מיטל. עינוי דין. למשוך את ההתנהלות המשפטית ללא סיבה מוצדקת.
על אף שאורי לא האמין שיש סיכוי שקיים מישהו אחר בחייה של מיטל, הוא אישר מעקב של מספר ימים. הסקפטיות של לקוחותיי לא זרים לי. אין להם תמיד את היכולת לבחון את הדברים בצורה אובייקטיבית. במרבית ימי המעקב היא נפגשה עם חברות או סתם ערכה קניות עד שבאחד הימים היא פגשה גבר ובילתה איתו את הערב.
תיק החקירה הכיל מספיק צילומים אינטימיים על מנת שבית הדין הרבני יכפה עליה גט. מרגע התגלית היא נחשבת "לאסורה לו" ולכן גם אסור להם לחיות יחד תחת אותה קורת גג. מכיוון שהבית שייך לאורי, האופציה היחידה שקיימת שמיטל צריכה לעזוב את הבית. עתה, כשמיטל עזבה את הבית, היא נטשה גם את הטענות המשפטיות האחרות.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
