השומרת אחותי?

משפחה במלון. אחת הנכדות בת תשע, בוגרת, חכמה, בטוחה בעצמה. אחותה בכתה א', חכמה, רגישה בקיצוניות ורק מחפשת את קרבת אחותה. הגדולה יושבת עם אייפד וצופה בתכנים שמעניינים אותה, אחותה מתיישבת לצפות איתה- ונתקלת בסירוב. במשחק עם חברים, הגדולה מתייחסת בהשפלה לאחותה ו"מעיפה" אותה מהקבוצה. הקטנה בוכה ומושפלת.

הגדולה נקראת לשיחה עם אחד ההורים, ששומעים: "אני לא רוצה שהיא תבוא אחריי". היא מקבלת עונש לא לרדת לבריכה עם כל המשפחה ונשארת בחדר. גם בבית, הגדולה מרחיקה את הקטנה. שיחות עם הגדולה אינן מועילות.

איני מכירה מספיק את המשפחה ובכל זאת, חומר למחשבה:

• אין טעם לחזור על מה שלא הועיל, שיחות הטפה.
• כהורים, אנו מלהקים לעיתים את ילדנו וגם הם מלהקים את עצמם בתפקידים. עושה רושם ששתי הבנות מלוהקות בתפקידים- אחת החכמה ועצמאית (חצופה?) והשנייה רגישה, תלותית וטובת לב. שאלו את עצמכם: מה מרוויחה ומפסידה כל אחת מהבנות מהתפקיד שקיבלה ואיך אפשר לנוע בגמישות בין התפקידים? מאתגר!
• תקשורת- מזמינה את ההורים המודאגים למצוא זמן רגוע לשיחה, שבה יאפשרו לגדולה לדבר בחופשיות את כל הכעס שהיא צוברת כלפי אחותה, גם אם קשה לשמוע אותו, מבלי לחנך או לשפוט את הרגש, לחשוף את הצורך שלה. (אולי בכלל היא, ה"חזקה", מקנאה באחות ה"טובה"?)

הקשבה אמיתית ללא שיפוט יכולה לפרוק מטעני כעס שישחררו אותה מרגשות הטינה ולנו, כהורים, להאיר את הקושי שבעקבותיו היא פועלת.

• לגבי הקטנה שמפגינה תלות- שימו לב לתגובות שלכם כלפיה, האם הן תומכות בעצמאות, או בתלות? האם בזכות התלות היא מקבלת תשומת לב מיוחדת? שירותים שמנציחים חוסר אונים?

מה הרווח שלה מחוסר האונים? מזמינה אתכם לבנות תכנית שבה תעצימו אותה, תעודדו את החוזקות ואת האפשרות להיות גם "רעה".

• נקודה אחרונה – פנו אל שתי הבנות, תארו את הקונפליקט שקרה ובקשו מהן פתרונות שבהם שתיהן יצאו מרוצות. אימרו להן שאתם סומכים עליהן (שתיהן הרי חכמות) ואל תתערבו.

התמודדות מקדמת.